"קרנות ההון סיכון ממוקדות כיום ביכולת ביצוע מוכחת"
גיוסי הון וההשקעות מצד קרנות ההייטק אמנם לא שבו לרמות השיא, אך אין ספק שניכרת פעילות משמעותית, חרף המלחמה ושלל הסיכונים שקיימים. מה מאפיין את ההשקעות הנוכחיות ואילו תחומים, חוץ מ-AI, נמצאים במוקד תשומת הלב?
שלוש השנים האחרונות לא היו שנות הזוהר של ההייטק הישראלי. אחרי ימי השיא שכללו עוד ועוד יוניקורנים, גיוס הון אינטנסיביים וביקוש גובר לכוח האדם, המשבר הגלובלי בענף, הלחימה בישראל ומגמות מאקרו-כלכליות שינו את הלך הרוח בקטר הצמיחה של המשק. אלא שהשנה הנוכחית מסתמנת כשנה שונה – המספרים של ימי השיא עוד רחוקים אך דווקא ניכרת מגמה של התאוששות, התבססות ובמידה רבה גם התבגרות של השוק.
"לאחר תקופת הקורונה, שבה הון זרם כמעט ללא הבחנה, הגיע תיקון חד ומיד אחריו מעבר להשקעות בררניות יותר. דווקא על רקע חוסר הוודאות הביטחוני והכלכלי, מתחדדת מגמה ברורה, ההשקעות לא נעצרו, אך הן הפכו מדויקות וזהירות יותר. לצד זה, ניכרת אופטימיות זהירה ביחס להמשך, שמבוססת על יסודות עסקיים ונתונים פיננסיים", אומרת יעל בלגראי, מנהלת תחום ההייטק ב- Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט.
המגמות הללו, משתקפות היטב בדירוג קרנות ההון הסיכון המובילות, עליו עובדים בימים אלו בחברה. "זו השנה השנייה שבה אנו מבצעים את הדירוג, מה שמאפשר מבט השוואתי מעמיק יותר על השינויים בשוק. הדירוג עצמו מתבסס על מספר פרמטרים מרכזיים, בהם פרופיל והישגי צוות הניהול, היקף ההון המנוהל, פעילות ההשקעות בשנה האחרונה, אקזיטים והנפקות, היקף ומאפייני הפורטפוליו וביצועי הקרן בתקופה האחרונה", אומרת בלגראי.
לדבריה, חשוב להבין את המשמעות של גל הגיוסים הנוכחי והגישה של הקרנות. "לא מדובר על חזרה לימי השפע, אלא על שוק בוגר ומפוכח יותר. ההון עדיין זמין, אך הוא דורש הצדקה ברורה יותר. בעיניי, זו אינה חולשה של השוק, אלא דווקא סימן להתחזקות שלו. עבור החברות, המשמעות היא מעבר מהבטחות לביצוע. עבור הקרנות, מדובר באיזון עדין בין ניצול הזדמנויות לבין ניהול סיכונים. דווקא בתקופה כזו, מתחדדת ההבנה שהצלחה לא נמדדת רק ביכולת לגייס, אלא ביכולת לבנות חברה יציבה לאורך זמן. גל הגיוסים הנוכחי שונה מהותית מקודמיו. אם בעבר הדגש היה על צמיחה מהירה, כיום הקרנות ממוקדות הרבה יותר ביכולת ביצוע מוכחת: הכנסות, יעילות תפעולית ונתיב ברור לרווחיות. בהתאם, חברות בשלבים מתקדמים יחסית נהנות מיתרון, בעוד שחברות צעירות נדרשות להציג בשלות מוקדמת מהרגיל".
שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8, מסבירה כי "הפיצול הזה מונע בעיקר מהריכוזיות הקיצונית סביב ה-AI. רוב ההון זורם היום לחברות AI-Native, חברות תשתית שמאפשרות את מהפכת ה-AI, כמו דאטה, קומפיוט וכלי פיתוח, וחברות שמצליחות להראות צמיחה מהירה מאוד כבר בשלבים מוקדמים. במובן הזה, השוק הפך הרבה יותר בינארי: אם חברה נמצאת בעשירון העליון של ביקוש המשקיעים, יש לה גישה משמעותית להון. אבל אם לא, היא נדרשת לעמוד ברף גבוה מאי פעם ולהוכיח מודל עסקי עמוק ואיכותי, יעילות, הכנסות ונתיב ברור לצמיחה".
"חברות עדיין יכולות לגייס אם הן לא חברות AI"
פירון אף מצביעה על כך כי AI וסייבר עדין מרכזים חלק גדול מאוד מתשומת הלב, אולם אין פירוש הדבר ששאר התחומים נעלמו. "אנחנו רואים ש-AI מתחיל להאיץ גם תחומים ורטיקליים כמו פינטק ובריאות דיגיטלית. בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים וגופים גדולים אחרים, מגלים כיום נכונות גבוהה יותר לאמץ פתרונות AI, ולכן חברות שמצליחות לפתור עבורם בעיות אמיתיות, עם מודל עסקי ברור ויכולת להראות ערך כלכלי, עדיין יכולות לגייס גם אם הן לא חברות AI במובן הצר של המילה".
עוד מציינת פירון כי "במקביל, יש תחומים שבהם הרף עלה משמעותית, וחברות רבות נדרשות להסביר מודע הן עדיין רלוונטיות בעולם שבו ה-AI משנה הכל. SaaS קלאסי ללא בידול ברור סביב AI מתקשה יותר, חברות Consumer נדרשות להראות קצב צמיחה חריג, וכל קטגוריה שנראית כאילו היא עלולה להפוך לפיצ'ר בתוך אחד המודלים הגדולים נמצאים תחת לחץ. לכן, השאלה המרכזית שמשקיעים שואלים היום היא לא רק האם יש כאן מוצר טוב, אלא האם יש כאן יתרון שיכול להחזיק גם אם אחת מחברות ה-AI הגדולות תחליט להיכנס לתחום. בנוסף, משקל היזמים תופס מקום קריטי יותר מבעבר. יזמים חייבים להיות חזקים, לעבוד באפקטיביות בסביבת חוסר וודאות ולעלות גמישות לשנות ולהשתנות".
טלי שם טוב, מנכ"לית Codevalue, מוסיפה כי "ה-AI כבר איננו מגזר נפרד. זו למעשה שכבה שחודרת לכל התחומים והמחלקות בחברה. עם זאת, כאן טמון האתגר הגדול: בעידן שבו כל אחד יכול לפתח אפליקציה בסיסית בזמן קצר בעזרת כלי AI, השוק צמא דווקא למומחים שיודעים לקחת את ה-POC (הוכחת היתכנות) הזה ולהפוך אותו למערכת מורכבת, עם ממשקים אינטגרטיביים, אבטחה מחמירה וסקייל (Scale) שיכול להחזיק מיליוני משתמשים".
"הסיכון המרכזי הוא שחיקת כוח האדם בענף"
הפעילות הנוכחית בשוק היא בשורה בהחלט מעודדת, אולם אי אפשר להתעלם מהסיכונים שעדיין קיימים בענף ובסביבה המאקרו-כלכלית. "מצד אחד, יש בסיס לאופטימיות: השוק מתייצב, הערכות השווי נעשות ריאליות יותר והחברות שנשארו פעילות הן לרוב חזקות יותר", מציינת בלגראי. "מצד שני, הסיכונים לא נעלמו, סביבת ריבית גבוהה יחסית, אי-ודאות גיאופוליטית ותחרות גלובלית גוברת על הון ממשיכים להפעיל לחץ על הקרנות ועל החברות כאחד. בנוסף, קיים פער בין ציפיות היזמים לבין זהירות המשקיעים, שעשוי להאריך תהליכי גיוס ולהקשות על סגירת סבבים".
לדברי פירון, "הסיכונים המרכזיים הם קצב השינוי הטכנולוגי והתלות בשחקני התשתית הגדולים. מה שנראה היום כמו יתרון טכנולוגי מובהק עלול להפוך מחר לפיצ'ר סטנדרטי במודל גדול, ולכן השאלה האם לחברה יש moat (יתרון תחרותי בר קיימא) אמיתי הפכה קריטית יותר מאי פעם. לכך מצטרפים גם סיכוני מאקרו, ריביות, תנודתיות בשווקים וגיאופוליטיקה. אם השוק יתהפך, החברות עם burn (קצב שריפת מזומנים) גבוה וללא הכנסות משמעותיות יהיו הראשונות להיפגע".
שם טוב, לעומת זאת, מפנה את הזרקור דווקא לסיכון משמעותי אחר. "הסיכון המרכזי הוא לאו דווקא עצירת הגיוסים, אלא שחיקה של כוח האדם המקומי והיווצרות פערים מקצועיים. כדי לשמור על היתרון היחסי של ישראל, אנחנו חייבים להשקיע בשימור ובהכשרת הדור הבא ובהובלת חדשנות מתמדת. המשימה שלנו היא להבטיח שהמנוע האנושי של ההייטק הישראלי יישאר רלוונטי וחזק, גם כשגלי הלחימה יוצרים הפרעות. חברות שיצליחו הן אלו שישכילו לייצר גמישות ניהולית וישקיעו בהון האנושי שלהן כנכס אסטרטגי".
"חברות מחכות למוצר עמוק יותר"
שם טוב אף מעריכה כי גם בשנה הקרובה נמשיך לראות חברות יוצאת מ'מצב חשאי' (stealth). "נראה יותר חברות יוצאות מהצללים. בתקופות של חוסר ודאות, יש יתרון לביטחון שמשדרת חברה שנחשפת, מגייסת עובדים ובונה מותג. ה'חשאיות' הפכה לפחות רלוונטית בשוק שבו המהירות לשוק (Time to Market) היא קריטית, במיוחד בעולמות ה-Generative AI שבהם כל שבוע קופצים קדימה. חשוב לזכור שהיציאה מ'המצב החשאי' דורשת גם הצהרת כוונות לגבי איכות הפיתוח והמוצר. חברות מבינות שביום שבו הן נחשפות, הן חייבות להציג מוצר שעובד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. אנחנו רואים יזמים שלא מחכים לזמנים שקטים יותר, אלא בונים את התשתית לעשור הבא כבר עכשיו, תוך הסתמכות על ה'סיירות' של עולם הפיתוח', עם הבנה שצריך לעשות אדפטציה מהירה לשינויים תכופים".
פירון מציינת כי ניכרת בשוק גישה בוגרת יותר ל-stealth. "פחות חברות יוצאות רק עם הכרזה ריקה, ויותר חברות מחכות למוצר עמוק יותר, לקוחות ראשונים או milestone עסקי משמעותי. במקרים מסוימים נוצר מעין "stealth לא רשמי": החברה פועלת מתחת לרדאר, בונה מוצר ומתקדמת מול לקוחות, אבל דוחה את החשיפה התקשורתית עד שיש לה סיפור עסקי חזק יותר. כך היא נהנית מהמומנטום של הכרזה, בלי לשלם את המחיר של חשיפה מוקדמת מדי".
