ללמוד משוויץ, גרמניה ואוסטריה איך לקלוט חרדים לעבודה
ללמוד משוויץ, גרמניה ואוסטריה איך לקלוט חרדים לעבודה
למרות שני עשורים של השקעה משמעותית בקידום, הנגשת והתאמת מסלולי השכלה גבוהה לאוכלוסייה החרדית, רק 4% מהגברים החרדים מחזיקים בתואר. זהו מספר נמוך משמעותית מהנתונים שהוצגו עד היום, שנעו באזור ה-15%. לצד זאת, הנתונים המוצגים בדוח המכון החרדי למחקרי מדיניות מעידים כי פערי השכר בין גברים חרדים לגברים יהודים לא-חרדים אינם מצטמצמים עם השנים, אלא רק הולכים ומתרחבים.
הנתונים הללו צריכים להדליק נורות אזהרה מהבהבות בקרב כל קובעי המדיניות, ולעורר הערכה מחודשת של מסלולי הכניסה של גברים חרדים לשוק העבודה.
מגמות כלכליות שונות שמניעות ענפים חדשים קדימה בקצב מהיר מדי, לצד מערכי הכשרה והשכלה שמתאימות עצמן לצרכי המעסיקים בקצב איטי מדי, ולבסוף – אוכלוסייה שמשתלבת בשוק העבודה בגילאים מאוחרים יחסית, בשלבי חיים מתקדמים, ונצרכות להשלמת כלים, ידע ומיומנויות לצרכי המעסיקים בפרקי זמן קצרים מאוד – יובילו יחד להתנגשות והתרסקות כלכלית וחברתית, אם לא נעשה דברים אחרת בעתיד הנראה לעין. גברים חרדים אולי ימשיכו להצטרף לשוק העבודה, בגלל צורך כלכלי דחוף, אבל העוני בחברה החרדית לא ישתנה בעקבות זאת, והכלכלה החרדית והישראלית יראו בהתאם.
הרבה אפשר לומר על הכנת גברים חרדים לשוק העבודה, בעיקר על מערכת החינוך החרדית, שבהחלט צריך לחשוב עליה כבעלת תפקיד קריטי בהשתלבות חרדים בכלכלה הישראלית. אבל, אני רוצה להתמקד דווקא בכ-100,000 גברים צעירים חרדים, שכבר סיימו את לימודיהם במערכת זו. קבוצה זו עומדת למעשה כבר בתור להיכנס לשוק העבודה בחודשים ובשנים הקרובות. מה אפשר לעשות כדי שצעירים אלו יכנסו בדרך המהירה והאיכותית ביותר על עולם העבודה?
הנתונים המוצגים בדוח מצביעים על כך שייתכן וההתמקדות הישראלית במערכת האקדמית כמסלול המרכזי ואפילו הבלעדי לתעסוקה איכותית, אינה הגישה היעילה ביותר עבור כל האוכלוסיות. ברחבי העולם, במדינות אירופה המפותחות וגם בארצות הברית, ישנם מסלולים רבים למקצועות וענפים כלכליים רבים, שאינם דורשים הכשרה אקדמית, ולעיתים אפילו לא הכשרה מקצועית כצעד ראשון במסלול הקריירה שלהם. בענפים רבים מסתמכים על מיומנויות שנצברו באמצעות ניסיון מעשי והתמחויות, שרק לאחריהם מגיעה הכשרה פורמלית.
כמה פעמים שמעתם בוגר תואר ראשון, ואפילו בוגר הכשרה טכנולוגית ומקצועית, אומר – אין קשר בין מה שלמדתי לבין מה שאני עושה היום? או – סיימתי את הלימודים, יצאתי לשטח, וגיליתי שאני בעצם לא יודע כלום, וצריך ללמוד את כל התחום מהתחלה?
במדינות עם כלכלות חזקות כמו שוויץ, אוסטריה וגרמניה, חניכות והתנסות מעשית בעבודה ממלאים תפקיד מכריע בהכנת אנשים לכוח העבודה, תהליכי טרום הכשרה שמאפשרים השתלבות במסלול תעסוקה ליניארי ומבטיח. גם בארץ, במקצועות טכנולוגיים שונים ובענפי תעשייה מגוונים מעריכים לעתים קרובות ניסיון מעשי וכישורים טכניים על פני כישורים אקדמיים פורמליים.
האקדמיה היא ללא ספק נדבך חשוב לאין ערוך לחברה ולכלכלה בישראל ובעולם, אבל אולי הגיע הזמן לשקול אסטרטגיות חלופיות לתעסוקת גברים חרדים. יצירת נתיבי תעסוקה חדשים, תוך הסתמכות על מודלים קיימים בעולם, יכולה להיות גישה פרגמטית יותר לשילוב גברים חרדים בכלכלת ישראל.
המצב הנוכחי של תעסוקת גברים חרדים הוא קריאה חד משמעית שנדרש שינוי וחשיבה מחדש, ללמוד ולהשקיע במסלולי הכשרה והכנה לעולם העבודה שיהיו מקצועיים, זמינים, גמישים ונכונים יותר. למדינת ישראל יש הזדמנות להצטרף למגמות קיימות בעולם, ולחדש עליהם באמצעות פיתוח כלים ותוכניות חדשות למגזרים ואוכלוסיות מיעוט, שיוכלו לגשר על הפערים התרבותיים, ולאפשר לכולם גישה לתעסוקה איכותית ומשמעותית.
יהודית מילצקי היא חוקרת בכירה בתחום התעסוקה וממחברי "דו"ח מצב החברה החרדית" של המכון החרדי למחקרי מדיניות
