ניתוח
עוד רחוקים ממהפכת הסלולר: מדוע רפורמת החשמל הפרטי מקרטעת?
450 אלף משקי בית כבר עברו לספקיות חשמל פרטיות, אך החיסכון השנתי הממוצע למשפחה הוא כמה מאות שקלים בלבד; הספקיות מאשימות את מבנה התעריפים, שמעניק יתרון לחברת החשמל ומקשה עליהן להציע הנחות משמעותיות; אלא שגם התחרות ביניהן מוגבלת, והצרכנים עדיין לא נהנים ממבחר הצעות שונה באופן מהותי
רפורמת ספקי החשמל הפרטיים היתה אחד ההישגים המרכזיים שבהם התגאה שר האנרגיה היוצא, אלי כהן. "זו הרפורמה הצרכנית החשובה ביותר מאז רפורמת הסלולר", הוא כתב לפני הפריימריז בליכוד. לפני הבחירות פרסם סרטון שבו אמר כי "שברנו את המונופול הגדול במשק וחסכנו למיליוני אזרחים מאות ואלפי שקלים בשנה!". אבל יומיים בלבד לאחר הפרסום ירד מספר ספקיות החשמל הפרטיות משבע לשש, לאחר ששותפות סופר פאוור, השייכת לסופרגז (65%) ולאנלייט (35%), רכשה את פעילות אספקת החשמל הפרטי של פז ב־25 מיליון שקל, נזיד עדשים במונחי ענף האנרגיה.
רפורמת החשמל הפרטי אינה כישלון - בשנתיים האחרונות עברו כ־450 אלף משקי בית לספקיות חשמל פרטי, מתוך כ־3.5 מיליון משקי בית בישראל – אבל בהשוואה לרפורמת הסלולר של משה כחלון, ההשפעה שלה על הכיס הרבה יותר קטנה. ברפורמת הסלולר היו כ־3 מיליון ניודי מספרים במהלך השנתיים הראשונות והיא חתכה כשני שלישים ממחירי חבילות הסלולר. למעשה, ב־2013 היא הפחיתה עשירית האחוז מהאינפלציה. החיסכון ברפורמה בה מתגאה אלי כהן צנוע הרבה יותר – 7%-5% ממחיר החשמל. יש הבדל בין הקרטל של חברות הסלולר לפני הרפורמה, שפורק, למונופול המפוקח של חברת חשמל, ובכל זאת אפשר היה לחסוך הרבה יותר, אבל ספקיות החשמל הפרטיות טוענות כי נעשתה חצי עבודה.
מה זה חשמל פרטי ומי מתחרה על התחום?
בשוק החשמל הפרטי מתמודדות חברות הפועלות בתחום גז הבישול, כמו סופרגז ואמישראגז, וחברות תקשורת - בזק, פרטנר, סלקום ו־HOT. אף אחת מהן לא מקימה תשתית חשמל משלה, אין בכך היגיון כלכלי. חברת החשמל הממשלתית נותרת מונופול טבעי. החברות האלה פועלות כמו מפעיל וירטואלי בשוק הסלולר - הן רוכשות חשמל מיצרני החשמל הפרטיים, במחיר זול יותר, ומגלגלות חלק מההנחה ללקוחות. לפי הדיווחים האחרונים של החברות הפעילות בתחום, רק לאחרונה הן עברו מהפסד לרווח, ובכל מקרה, מדובר בשולי רווח קטנים יחסית. סופרגז פאוור, מקבוצת אלקטרה, השיגה רווח נקי של 13 מיליון שקל במחצית 2026, מתוך הכנסות של 493 מיליון שקל, ורווח גולמי של 83 מיליון שקל. הכנסות החברה במגזר פעילות זה זינקו ב־26% והיא עברה מהפסד של כמיליון שקל לרווח.
סלקום אנרג'י, שותפות של סלקום עם משק אנרגיה, הכניסה 202 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2026 (עלייה של 21%) והגיעה לאיזון תפעולי, לעומת רווח בשנה שעברה. באשר ליתר החברות בתחום - קשה לדעת. חלקן לא מתייחסות לנושא כלל בדו"חותיהן הכספיים, ומתייחסות אליו כפעילות לא מהותית, אמישראגז ו־HOT הן חברות פרטיות.
ואולם, חברות התקשורת וגז הבישול לא נכנסות לתחום בגלל הרווחיות הגבוהה. הן משתמשות במערכי הגבייה ושירות הלקוחות הקיימים שלהן, ומציעות עסקאות באנדל – קשירה של כמה שירותים יחד – שהופכות מעבר חברה למסובך יותר ומסייעות להן לשמר לקוחות. בזק, למשל, יכולה להוציא שירותי תקשרת וחשמל. עבור ספקיות גז הבישול זו אף הזדמנות גדולה יותר, שכן הן כורכות את ההוצאה הקטנה יחסית על גז יחד עם חשבון החשמל. במילים אחרות, גם אם הרווחיות בשוק החשמל היא קטנה, הספקיות מצליחות לשמר לקוחות או למכור להם שירותים אחרים עם שולי רווח גדולים יותר.
הבעיה היא במגרש או בשחקנים?
חלק מהחברות שאיתן דיברנו אופטימיות ביחס לרווחיות גבוהה יותר בעתיד, כאשר מספר הלקוחות יגדל. אחרות מתלוננות כי בתנאים הנוכחיים יהיה קשה מאוד לשנות את השוק.
פורום ספקי החשמל הפרטיים, הכולל את כל החברות הפעילות בתחום, פנה לאחרונה לרשות החשמל במכתב המבקש לבחון את מבנה תעריף החשמל. לפי הפורום, "נכון להיום, המרווחים שנותרו בידי המספקים אינם מאפשרים רווחיות והופכים את העיסוק במקטע האספקה לבלתי כדאי".
אספקת החשמל מחולקת למקטעים - ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה. בעוד הייצור נפתח לתחרות, החברות טוענות כי במקטעים שנותרו מונופול - הולכה ואספקה – חברת החשמל מקבלת תעריף גבוה מדי. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת ראיית החשבון BDO, המייעץ לפורום ספקי החשמל הפרטיים, אומר כי "יש מספיק חשמל, אבל אין חשמל תחרותי. חלק מיצרני החשמל הפרטיים, שמפעילים תחנות כוח יעילות, לא יכולים למכור לספקים הפרטיים אלא רק לנגה (מנהלת רשת החשמל – ד"ש). ברשות החשמל אומרים שיאפשרו זאת בעתיד".
בינתיים, עד שתורחב אספקת החשמל הפרטי, ברשות ערכו כבר שני מכרזים לרכישת חשמל מוזל. במכרז השני, שתוצאותיו התפרסמו ביולי, זכה רק ספק פרטי אחד - סלקום, ב־25 מגה־וואט בלבד. ביתר החשמל שהוצע (475 מגה־וואט) זכו ספקים גדולים לתעשייה כמו OPC, וצרכנים גדולים כדוגמת מקורות.
הבעיה השנייה שעליה מצביע הרצוג היא התעריפים. לדבריו, "מבנה התעריפים לא הותאם לעולם של תחרות באספקה. חברת החשמל מפסידה במגזר האספקה, לפי הדו"חות הכספיים, והרווח שלה מגיע ממקטעי החלוקה וההולכה. חברת החשמל יכולה לחיות ללא רווח באספקה, אבל השחקנים הפרטיים לא".
לפי נתוני BDO, מאז 2018 המחיר של המקטעים התחרותיים ברשת החשמל ירד - תעריף הייצור ב־17% ותעריף החשמל הביתי ב־2.5% (כאשר הוא באספקת חברת החשמל). לעומת זאת, תעריף מרכיב הרשת והתעריף המערכתי (הוצאות שונות של ניהול רשת החשמל) עלה ב־21%. פורום הספקים הפרטיים טוען כי מדובר בסבסוד צולב. ברשות החשמל אומרים בתגובה כי "הרשות מקפידה למנוע סבסוד צולב בין מקטעי המשק השונים".
מנגד, חלק מהשחקנים בענף אומרים כי בעיות התחרות הן לא רק באשמת הרגולטור, וכי לא כל המתחרים לוקחים את שוק אספקת החשמל ברצינות. "יש חברות שצירפו יצרניות אנרגיה והתחייבו לרכישת חשמל לטווח ארוך, ועבור אחרים זה Nice to Have", אומר בכיר באחת החברות. "ככל השוק יגדל, וככל שיהיה היצע של חשמל מיצרנים תחרותיים, המחירים יירדו ללקוחות. כשהספקים הפרטיים יגיעו לנתח שוק של 40%, גם חברת החשמל תתחיל להתחרות". להערכתו, נראה בקרוב עוד קונסולידציה בשוק, כאשר חברות קטנות יוותרו על הפעילות.
כדאי בכלל לעבור?
לא רק שולי הרווח של ספקיות החשמל הפרטיות נמוכים, גם ההנחות. ספקיות החשמל הפרטיות מציעות הנחה קבועה בשיעור 7%-5% מהתעריף. נדגיש כי מדובר בהנחה מהרכיב המשתנה, הצריכה, ולא על התשלומים הקבועים. בנוסף, יש גם הנחות לצריכת חשמל בשעות השפל - בעיקר שעות העבודה (17:00-9:00) או בלילה (7:00-23:00). למסלולים כאלה יש להתחייב מראש. לפי הערכות בשוק, כמחצית מהלקוחות בוחרים במסלול הנחה קבועה והמחצית השנייה בהנחה בשעות השפל. הנחות ליליות קוסמות בעיקר לבעלי מכוניות חשמליות, הטוענים בבית, אולם לפי חברות בשוק, מדובר בחלק קטן מהלקוחות, פחות מ־10%.
למרות שיעורי חיסכון גבוהים של עד 21%, גם אם נפעיל רק בשעות השפל מכשירים בזבזניים כמו מכונת כביסה, מייבש או מדיח, הם יהיו אחראים לחלק קטן מצריכת החשמל בבית. אלה מכשירים עם הספק נקודתי גבוה, אך השימוש בהם קצר. הם אחראים לעד 15% מצריכת החשמל הביתית בחודש. מזגן, עוד מכשיר בזבזני בחשמל, אי אפשר לתזמן רק לשעות השפל.
יוצאת הדופן היא צרכנית חשמל חדשה - המכונית החשמלית. הוספת עמדת טעינה מעלה את חשבון החשמל בכ־25%, וכאן הנחה לפי זמן יכולה להיות משמעותית. לכן, חלק מספקיות החשמל הפרטי, כמו אמישראגז וסלקום, ניסו גם להיכנס לשוק עמדות טעינה (ונסוגו מכך). כיום, סופר פאוור יצאה במבצע יחד עם קבוצת יוניון, שלפיו מי שרוכש מכונית חשמלית של ג'ילי יקבל 250 קוט"ש של חשמל חינם בחודש, אם יעבור לסופר פאוור. אבל אם אין לכם מכונית חשמלית, או שאתם לא מטעינים אותה בבית, רכישת חשמל בשעות השפל לא תשנה מאוד את חשבון החשמל שלכם. ובכל מקרה, ההצעות של ספקיות החשמל הפרטי דומות מאוד, דבר המעיד על תחרות מועטה בתחום הזה. חלק מהחברות מתנות את ההנחות בשירותים אחרים. למשל, HOT מציעה 5% הנחה ללקוחות חשמל בלבד, אבל אם אתם לקוחות החברה בטלוויזיה תזכו להנחה של אחוז נוסף, 6% סך הכל.
אם חשבון חשמל ממוצע למשפחה של ארבע נפשות הוא 500 שקל בחודש בממוצע, ומתוכו כ־420 שקל הם צריכה משתנה - הנחה של 6% היא 25 שקל בחודש. בשנה, תחסכו 300 שקל. ברפורמת הסלולר זה הסכום שחסכה משפחה בחודש אחד. ספקיות החשמל הפרטי אומרות כי ניתן לעבור לספקית חשמל בכמה לחיצות באינטרנט, אין עבודות תשתית והתחייבות, ולכן זה כדאי. אולי ההשוואה הטובה ביותר אינה לשוק הסלולר, אלא למחיר מפוקח אחר של אנרגיה - בנזין. אין תחרות של ממש בין חברות הדלק, ההנחות אינן גדולות ורובן מנסות להרוויח דווקא ממוצרים אחרים - קפה במקרה של הדלק, טלוויזיה במקרה של רפורמת החשמל.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "המספרים מדברים בעד עצמם ורפורמת החשמל היא הצלחה אדירה. יותר משני מיליון אזרחי ישראל כבר עזבו את חברת חשמל ועברו לחברות מתחרות, הרבה מעבר לציפיות, וכל חודש כ־100 אלף אזרחים נוספים מצטרפים. משרד האנרגיה ורשות החשמל פועלים להסיר עוד חסמים, להגדיל את הההיצע ולתת תמריצים למספקים לטובת שוק תחרותי והגדלת ההנחות".
