"התקנות החדשות יצרו חוסר אחידות בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט לענייני משפחה"
"התקנות החדשות יצרו חוסר אחידות בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט לענייני משפחה"
מפומביות הדיון ושיתוף מידע על תיקים בתחום דיני משפחה בתקשורת, דרך תפקוד תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, וכלה בתזכיר חוק המזונות של השר גדעון סער, לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף דיני משפחה וירושה, עונים עו"ד בולטים בתחום על כמה מהשאלות המלוות בימים אלה את אחד מענפי המשפט הסוערים ביותר בישראל
מעטים הם תחומי המשפט הדורשים הבנה וידע נרחב בכל כך הרבה נושאים, כפי שנדרש מעורכי דין בתחום דיני המשפחה והירושה. עורכי הדין צריכים להכיר לא רק את החוקים הסובייקטיביים הרלוונטיים לתיק, הנוגעים במגוון רחב של ענפי עריכת הדין, הם גם צריכים להכיר את נימי נפשו של האדם ולהבין איזו תקופה הוא עובר, ולנסות לנווט אותו לחוף מבטחים. לא מעט אנשים מגדירים את תקופת הגירושין כתקופה המאתגרת והמטלטלת בחייהם, ועורך הדין בתחום דיני המשפחה צריך פעמים רבות לא רק להתאים ללקוח את 'חליפת הייצוג' האופטימלית עבורו, תוך הגנה על צרכיו הגשמיים של הלקוח – אשר מעוניין לשמור על יציבות בתוך הכאוס בו הוא נמצא, כל שכן כאשר מעורבים בתהליך ילדים - אלא גם לספק מענה מסוים לצרכיו הנפשיים.
לאור מורכבות התחום, עולה השאלה כיצד ניתן לדייק את השירות שמקבלים האנשים הבאים במגע עם מערכת המשפט בתחום דיני המשפחה? בשנים האחרונות עולות הצעות רבות מכיוון אנשי מקצוע מהתחום אשר מנסים להפוך את בית המשפט לעדכני, מקצועי יותר, ולהעניק לו כלים להגיע למשפט צדק מאוזן, על אף האתגר הגדול הקיים בתחום דיני משפחה וירושה. אולם, חלק מההצעות עשויות להגדיל את חוסר האיזון, חלק אינן ברות ביצוע, וחלק שמביאות עמן בשורה, ייעול ופרקטיות, אינן מיושמות מסיבות שונות, והלכך הן אינן מסייעות למשפחות הנמצאות בתהליך המורכב ביותר שהן חוו עד כה.
לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה התייחסו כמה מעורכי הדין הבולטים בתחום לכמה מהשאלות המרכזיות המלוות את הענף בתקופה זאת. כך למשל: האם פתיחת בית משפט כלכלי לענייני משפחה יסייע לייצר צדק ואחידות בפסיקות, מאחר וההחלטות יינתנו על ידי מומחים כלכליים לדיני משפחה? האם עורכי הדין בעד תזכיר חוק המזונות של השר גדעון סער שאמנם רואה את טובת הילד, אך שאלת השוויוניות עולה לגביו. מה לגבי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות והשפעתן על ההליך המשפטי, האם הן מסייעות או פוגעות בהליך? וכמובן השאלה על פומביות הדיון בדיני משפחה – היכן עובר הגבול?
לכתבה התראיינו עו"ד מורן סמון, מייסדת ומנהלת במורן סמון, משרד עו"ד, עו"ד זיו בייטל, מייסד ובעלים 'זיו בייטל ושות' - חברת עורכי דין' ועו"ד מגי הלפרין, מייסדת ובעלים ב'מגי הלפרין, משרד עורכי דין'.
תקנות סדר הדין האזרחי: כעיקרון ובעולם אופטימלי, בית המשפט לענייני משפחה אמור לצמצם את ההתדיינות השיפוטית בין בני המשפחה כדי לסיים את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום, בהתחשבות בתמונה הכללית, ותוך מיקוד על טובת הילד. האם התקנות החדשות מקדמות את היישום של הערכים הללו או מסרבלים/ פוגעים בהליך המשפטי?
עו"ד מורן סמון, מייסדת ומנהלת במורן סמון, משרד עו"ד: "בעולם אופטימלי סדרי הדין החדשים היו אמורים לייצר יותר סדר בהליכי משפחה, ובאופן אישי אני אוהבת את הסדר שהם מייצרים בהליכים - שבחלקם כבר פעלנו בתחום המשפחה. עם זאת, בפועל, התקנות מאפשרות היום יותר גמישות דיונית עד לכדי מצב שבו שופטים רבים מדלגים על סדרי הדין, מאפשרים אי גילוי מסמכים פיננסיים חשובים לניהול הליך, מבלי לפסוק הוצאות או להטיל סנקציות' כך שהתקנות החדשות יצרו חוסר אחידות בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט למשפחה, שגם כך היו גמישים מלכתחילה ועכשיו גמישים עוד יותר. יתרה מכך, חלק גדול מההליכים המקדמיים המחויבים עפ"י התקנות החדשות לא מיושמים ע"י שופטים. לדוגמא: קיימת חובת הגשה של רשימת הבקשות שבכוונת צד להליך להגיש בהליך, וזאת בטרם הדיון המקדמי הראשון. בפועל, רוב השופטים לא אוכפים את החובה הזו וצדדים להליך מנצלים זאת להגשת בקשות מבקשות שונות ולהציף את התיקים המשפטיים. התקנות החדשות מטילות גם סנקציות על צד שעושה שימוש לא ראוי בהליכים המשפטיים. שופטי משפחה ברובם עדיין לא עושים שימוש בסעיף הזה, דבר שמאפשר לצד להליך להציף בבקשות ולהכביד על ניהול תיק משפטי מבלי שינקטו נגדו סנקציות כספיות. לכל זה אוסיף שהשינוי הגדול בתקנות מבחינתי הוא זה שמאפשר שיקול דעת רחב יותר לערכאת ערעור להתערב בהחלטות ביניים של בית המשפט למשפחה. מכיוון שהתקנות החדשות לא מחייבות בנימוק ודי בכך שהשופט התרשם שיש מקום להתערב בהחלטה, נוצרה אי אחידות בהתערבות השיפוטית של ערכאת ערעור, והתערבות או אי התערבות בהחלטת ביניים תלויה בזהות השופט ולא בהחלטה. התנהלות זו יכולה להשפיע באופן לא הוגן על ניהול ההליך המשפטי ויכולה לשמש כלי להארכת הליכים והתשת המערכת".
עו"ד זיו בייטל, מייסד ובעלים 'זיו בייטל ושות' - חברת עורכי דין': "כעיקרון ובעולם אופטימלי, בית המשפט לענייני משפחה אמור לצמצם את ההתדיינות השיפוטית בין בני המשפחה כדי לסיים את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום, בהתחשבות בתמונה הכללית, ותוך מיקוד על טובת הילד. כך גם קובעת תקנה 2 לתקנות בתי משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א 2020 כי בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי והכול תוך שקילת טובתו של הילד. לכאורה העקרונות שהתווה המחוקק בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בין היתר בתקנות 1-5, לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט- 2018 - להלן: "תקנות סד"א" - מתיישנים עם רעיון זה. כך, נקבע כי מטרת תקנות סד"א הנה ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך. עוד נקבע כי הליך שיפוטי ראוי והוגן הנו הליך אשר מוכרע בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות באופן שוויוני, מידתי ויעיל. כמו כן, תקנות סד"א עומדות על חשיבות הגילוי והחשיפה כבר בשלבים המקדמיים וזאת כדי ללבן את התמונה הכללית כבר בתחילת ההליכים. כך, למשל, קובעת תקנה 3 כי חובת בעלי הדין ובאי כוחם לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן. בדומה קובעת תקנה 5 לתקנות סד"א כי בית משפט יחתור לדיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, והימנעות מהכרעות סותרות ומשימוש לרעה בהליך השיפוטי. עם זאת יש לזכור כי תקנות סד"א אמנם חלות בבתי משפט לענייני משפחה, אולם לא באופן מוחלט. כך, קובעת תקנה 1 לתקנות בתי משפט לענייני משפחה כי הן אמנם חלות על הליכים בבית משפט לענייני משפחה, אולם בשינויים המחויבים תוך שבית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק לפי סעיף 8 לחוק".
האם קיים צורך כנה ואמיתי בהקמת בית משפט כלכלי לענייני משפחה?
עו"ד מגי הלפרין, מייסדת ובעלים ב'מגי הלפרין, משרד עורכי דין': "רוב שופטי בית המשפט לענייני משפחה הם שופטים שהגיעו מהפרקטיקה ועסקו בעניינים הקשורים לחברות משפחתיות ובסכסוכים משפטיים בין בני משפחה לרבות האספקטים הכלכליים שלהם. לפיכך, דומה שאין טעם בערכאה נוספת בה יאלצו בני זוג או בני משפחה להתדיין שכן הדבר נוגד את המטרה שביסודו של בית המשפט הייחודי הזה: "שופט אחד למשפחה אחת". מטרה ראויה שכן כל סכסוך משפחתי פנים רבות לו וכל אחת מהן שלובה באחרת. את חוסר הידע, אם וככל שקיים, ניתן למלא בהשתלמויות שיועברו לשופטי בית משפט לענייני משפחה, בדיוק כפי שמצופה מעורכי הדין העוסקים בתחום להשתלם בכל הקשור לנושאים כלכליים".
עו"ד מורן סמון: "לעסקים משפחתיים גם אם הם נסחרים בבורסה, יש שורת מאפיינים ייחודיים מכיוון שהם משלבים בין העולם הכלכלי לעולם המשפחתי, ולקשר המשפחתי יש השפעה על אופן ניהול העסקים, על אופי ניהול העסקים וכדומה. יתרה מכך, בהליכי גירושין לדוגמא - להבדיל מירושה - ההליך הרכושי בד"כ כולל רכיבים נוספים וקשור להליכים משפטיים נוספים שמתנהלים במקביל. הפרדה בין ההליכים עלולה ליצור חוסר אחידות בפסיקה, להגדיל עלויות ניהול הליך ויותר מכך, בית משפט כלכלי גרידא ינתק את החלק הרגשי משפחתי מהפסיקה ועלול לגרום לנזק לתא המשפחתי, גדול יותר ממה שנוצר. שופטי משפחה יכולים ונעזרים במומחים כלכליים שנותנים בידיהם חוות דעת שבד"כ על בסיסם הם מכריעים. הרגישות והגמישות שנהוגים בבית המשפט לענייני משפחה חשובים גם ביחס לחברות משפחתיות ואני סבורה שיש מקום להכשיר יותר שופטי משפחה כשופטים כלכליים כדי לאפשר להם להכריע בסוגיות הרכושיות של צדדים להליך. עם זאת, וכדי להימנע מכך, אני מאמינה שניהול סיכונים נכון של העסקים המשפחתיים וניהול ההון המשפחתי, יחסכו סכסוכים משפטיים עתידיים או לפחות ימזערו אותם. אני גם ממליצה לעסקים משפחתיים קטנים להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בנושא ניהול סיכונים ומשברים במשפחה על הדרך הטובה ביותר, ולנהל את הסיכונים המשפחתיים כדי להימנע מניהול משברים בעתיד שכרוך בעלויות כספיות, רגשיות ונפשיות גדולות יותר".
פומביות הדיון בבית משפט לענייני משפחה: האם לדעתך יש לפתוח את הדיונים לציבור ולהגדיל את היקף פרסום פסקי הדין? היכן עובר הגבול מבחינת הפרטים שמותר ואסור לפרסם?
עו"ד זיו בייטל: "אני בדעה כי אין לפתוח את הדיונים לקהל הרחב בתחום דיני המשפחה והכול כפי שאסביר: סכסוכים במעמד אישי שונים במאפייניהם מכל סכסוך אחר. כל פרידה, באשר היא, מעלה תחושות של בלבול, דכדוך, כאב וריקנות. המערבולות הרגשיות שנוצרות, נובעות מכך שפרידות מייצגות ניפוץ חלומות ותקוות. דברים אלו נכונים מקל וחומר עת מדובר על פרידה ביחסים אינטימיים הכוללת השלכות ערכיות, משפטיות וכלכליות. מדובר על חוויה המערבת לחץ, בלבול, רגשות אשמה, כעס ואמביוולנטיות. מחקרים פסיכולוגיים מעידים כי הגירושים הם אחד מאירועי החיים הקשים ביותר, מדובר על הליכים המעוררים מצוקה גבוה, חושף את בני זוג לביטויים משתנים של שנאה ואהבה בצורה קיצונית ובזמן לא צפוי.
מורכבות ורגישות זו בסכסוכי משפחה מצדיקים את הצורך בשמירה על פרטיותם של הצדדים להליך. סכסוכי משפחה הכוללים בסופו של דבר גירושין, נתפסים כאקט אישי ופרטי.
חשיבות הפרטיות בסכסוכי משפחה מקבל משנה תוקף בשל כך שבדרך כלל בסכסוכים אלו מעורבים ילדים קטינים בעלי נפש רכה הזקוקים לפרטיות כצורך בסיסי, כדי לפתח את זהותם האישית ואת עצמאותם. לכן, לא בכדי הכיר המחוקק בתחום דיני המשפחה כתחום המהווה חריג לעקרון "פומביות הדיון" המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה. בתחום דיני המשפחה, מצא המחוקק להחריג את תחום דיני המשפחה כאשר עם הקמת בתי משפט לענייני משפחה התווסף סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט הקובע כי, ככלל, דיונים בדיני משפחה יהיו בדלתיים סגורות ואין לפרסם פרטים שנקבעו או נאמרו במסגרתו. מטרתו של סעיף זה היא להגן על הפרטיות בעניינים משפחתיים אינטימיים ובמיוחד על הילדים הזקוקים למרחב מוגן ופרטי. לכן, אני בדעה כי דיונים בדיני משפחה צריכים להיוותר בדלתיים סגורות ללא כל החרגה".
עו"ד מורן סמון: "שאלת פומביות הדיון בבית המשפט למשפחה היא שאלה חשובה כיום בייחוד נוכח כך שהכל זמין ברשת בד"כ ויש צמא לידע והבנה בתחום דיני המשפחה. אין ספק שיש כורח בשמירה על דלתיים סגורות בכל הקשור לקטינים, אך ביחס להליכים רכושיים או פסיקת מזונות (ללא פרטים מזהים), ובייחוד נוכח הגמישות הדיונית הגדולה הנהוגה בבתי המשפט למשפחה – יש מקום לפומביות הדיון. הדבר ייצר וודאות גדולה יותר בניהול הליכי משפחה - דבר שלא מתקיים היום כמעט - וגם תאפשר פיקוח טוב יותר על מערכת המשפט ואחידות הדיון. אני סבורה שכעידן הטכנולוגי שלנו היום, ולאור העדר האחידות בפסיקה במשפחה, יש מקום לפומביות הדיון ולאפשר לציבור ללמוד מפסקי הדין על הלך רוחו של בית המשפט"
עו"ד מגי הלפרין: "השאלה שצריכים לשאול היא האם זוג שנמצא בתקופה הקשה ביותר שלו, בתקופה בה משפחתו מתפרקת, כשאין זה משנה אם מדובר בסכסוך גירושין או סכסוך משפחתי אחר, היה מוכן להפוך שחקן בסרט אליו מגיעים צופים שהוא לא מכיר? האם היינו מוכנים שהמצבים הכי אינטימיים שלנו יהיו חשופים לציבור הרחב?
התשובה ברורה. אף אחד לא היה נותן את הסכמתו להפוך את חייו לטלנובלה שכל אחד שחפץ בכך יכול להגיע ולצפות. הרעיון של פתיחת דיונים לציבור בכל הקשור לענייני משפחה אינו מעשי ואינו ראוי. אין כל התנגדות לפרסום פסקי הדין וזאת באופן גורף ובכפוף לכך שמושמטים הפרטים המזהים של הצדדים. יש חשיבות גדולה לפרסום הן עבור עורכי הדין ולא פחות מכך עבור ציבור המתדיינים".
תזכיר חוק המזונות של השר גדעון סער: מה היתרונות והחסרונות המרכזיים בהצעתו של גדעון סער, והאם לדעתך רצוי שהצעה זו תעבור בממשלה הבאה?
עו"ד מגי הלפרין: "אין כל ספק כי הצעת חוק המזונות נכתבה מנקודת מבט של טובת הילד תוך הבטחת התמיכה הכלכלית לה הוא זכאי מכל אחד מהוריו וחלוקה הוגנת בין שני ההורים כשהבסיס העיקרי לחלוקה הוא ההכנסה של כל אחד מההורים. מטרתו של החוק היא ליצור אחידות, שקיפות וודאות בדיני המזונות, כך שבעתיד קיומה של אחידות בפסיקת סכומי מזונות תביא להפחתת ההתדיינויות המשפטיות והורדת העומס הקיים בבית המשפט לענייני משפחה. התיקון הוא בתוספת נוסחה לחישוב המזונות והיתרון שבכך הוא הוודאות, הבהירות וחוסר התלות בהחלטות שיפוטיות כאלו ואחרות. הדבר מאפשר להורים להיערך למצב החדש ומוציא את נושא התמיכה הכלכלית ממכלול הסכסוכים המגיעים לבית המשפט לענייני משפחה במסגרת ההליכים. אין כל ספק כי מרגע שנושא המזונות יהיה ברור ואחיד עצימות הסכסוך תפחת והעובדה כי יהיה סוף מהיר להתדיינות בין ההורים בכל הקשור לילדים תשליך במישרין על טובת הילד. מנגד, אי החלת החוק על כלל המשפחות, תייצר שני מעמדות של אבות ומשפחות, כאלו שזוכים לשוויון בפני החוק, וכאלו שיופלו לרעה לשנים רבות קדימה, בהן ימשיכו להיפגע מתשלומי מזונות בלתי הולמים שנפסקו כנגדם"
עו"ד מורן סמון: "לאור העדר אחידות הפסיקה ביחס למזונות קטינים, למרות הנוסחאות שנוצרו ומכיוון שקיימת גמישות דיונית בבית המשפט למשפחה, דווקא תזכיר החוק של גדעון סער חשוב. עם זאת, במתכונתו הקיימת התזכיר אינו מאפשר את הוודאות הנדרשת. כך, יש לקבוע שהכנסות ההורים לעניין השתתפותם בהוצאות הקטינים יחושבו לאחר קביעת זמני השהות נוכח השפעה שיש להם גם על חישוב השכר העתידי של הצדדים - כדוגמת נקודות זכות במס וכדומה. יש ליצור מנגנון מנהלתי לחישוב הוצאות הילדים שיכול לחסוך לזוגות רבים את הצורך בניהול הליכים משפטיים ארוכים ויקרים. מכיוון שגם כך קיימים קונפליקטים רבים בין בני זוג בהליך פרידה, הפחתת נקודות חיכוך בתחום הילדים תסייע לצדדים לסיים הליכים בצורה טובה יותר במקום שישתמשו בהליכים אלו ככלי ניגוח בצד השני או אמצעי לחץ, כפי שקורה כיום בחלק מהמקרים".
