ראיון
הנגיד נגד סמוטריץ': "נתוני הכלכלה לא הצדיקו הורדה שלישית ברציפות של הריבית"
לאחר שבנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 4%, אומר הנגיד בראיון לכלכליסט: "אני לא קם בבוקר, פותח את החלון ומחליט באבחה מה יהיה גובה הריבית. על רקע העלייה באי-הוודאות הגיאופוליטית מול איראן הוא אומר ש"צריך לנהל את הסיכון הזה, אתה לא רוצה לשדר לשווקים שאתה פתאום מתנהג בצורה אחרת כשיש עלייה בסיכונים"
"כבר בהחלטת הריבית הקודמת ידעתי שנהיה פחות או יותר איפה שאנחנו עכשיו באינפלציה, ואמרתי כבר אז ש'אם לא יהיו שינויים, הוועדה תרצה לבחון את השפעת הריבית על המשך ההתפתחות הכלכלית'. אנחנו בדיוק איפה שחשבנו שנהיה, ובעצם תכללנו והקדמנו את הורדת הריבית". כך אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בשיחה עם כלכליסט לאחר החלטת הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי.
הנגיד, במשך חודשים אתה אומר שכשהאינפלציה תרד, יהיה אפשר להוריד את הריבית, האינפלציה ירדה מתחת ל-2%, והריבית לא יורדת. זה מזכיר הורה שאומר לילד 'תקבל טלוויזיה, אם תסדר את החדר', הילד מסדר את החדר, ולא מקבל כלום.
"בוא נגיד ככה, אם מקבלים את המטאפורה שלכם, אז זה בדיוק הפוך 'עוד לפני שהילד סידר את החדר, כבר נתנו לו את הטלוויזיה'. אנחנו בדיוק איפה שחשבנו שנהיה, ובעצם תכללנו והקדמנו את הורדת הריבית".
מה צריך לבחון לפני הורדת ריבית נוספת?
"קודם כל, יש את רוחות המלחמה, ובנוסף, חלק משמעותי מנתוני הכלכלה בוודאי לא הצדיקו הורדה שלישית רצופה".
איזה נתונים? הרי יש שאומרים, ביניהם שרים, ש"ההחלטה מנוגדת לנתוני המאקרו".
"אני אומר את זה בפה מלא, הכלכלה היא עם פעילות חזקה וערה, יש לנו משק שצמח 4% ברבעון האחרון, השכר עולה בקצב יחסית מהר, שוק עבודה הדוק. וכמו שאמרתם, יש ברכיב של ה'בלתי סחירים' עלייה. (הנגיד מתכוון לכך שברבעון האחרון, מחירי הבלתי הסחירים עולים בקצב שנתי של 3.2%, א"פ וש"ט). לאחר שתי הורדות רצופות, זה נכון לנו, עוד לפני שנכנסים לגיאופוליטיקה (החשש מפני איראן, א"פ וש"ט) צריך קודם כל רגע לראות מה קורה, אנחנו יודעים שלשתי הורדות רצופות יש השפעה שלוקח זמן, אנחנו רוצים לוודא שעודף הביקוש לא גדל פה, שלא יאיץ כאן בחזרה את האינפלציה, ונצטרך לעשות רוורס. ראינו מדינות שאפילו כבר החלו לעלות את הריבית חזרה, אחרי שהורידו".
אז איראן או אינפלציה?
"בראש ובראשונה זה זה (האינפלציה, ש"ט וא"פ), אבל אתה מוסיף לזה את רוחות המלחמה ואתה בוודאי מקבל את ההחלטה הנוכחית".
מה לגבי עתיד הורדות הריבית? האם יש כאן שינוי מגמה?
"להערכתי, גם אם האינפלציה תרד עוד טיפה, אז לקראת סוף השנה היא אמורה שוב פעם לחזור לכיוון מרכז היעד. חטיבת המחקר סימנה שלושה וחצי אחוזי ריבית ,מעריך שלא נהיה רחוקים משם. אבל אנחנו רוצים לראות שתוואי הריבית מבוצע בניהול סיכונים מושכל".
אבל כשמסתכלים רק על ה'בלתי סחירים', רואים אינפלציה רבעונית של 3.2%, אתה לא מוטרד מזה?
"אנחנו מסתכלים על מכלול הנתונים, אנחנו רואים שהרבה מהירידה באינפלציה הגיעה מה'סחירים' שזה כמובן מושפע משער החליפין. זה חלק ממכלול, השיקולים שלנו זה לראות איך הדברים האלו מתפתחים".
אז אתה אומר שעדיין לא ניצחנו את האינפלציה?
"בוא ניקח רגע פרספקטיבה, מלחמות מביאות בד"כ לאיבוד תוצר של 10% ויותר, ולאינפלציות שהן דו-ספרתיות ואפילו היפר-אינפלציה. ובראיה הזו, אחרי האירוע הנוראי של 7 באוקטובר, אנחנו רואים משק שפועל יפה, שפועל חזק, ועם אינפלציה שהיא בסופו של עניין בסביבת מרכז היעד, בודאי שאין לנו אינפלציה שדוהרת לאיזה כיוון דו ספרתי. וצריך לתת קרדיט על זה לציבור ולמגזר העסקי שנירמל כאן משהו שהוא 'לא בדיוק נורמלי', יש פה התקפות, אבל חוזרים לעבודה, לקניות. היה כאן מגזר עסקי שידע להתאים את עצמו. אבל בראיה של 'תוואי ריבית' שהולך לכיוון ריבית נייטרלית, אנחנו אומרים שצריך לנהל את הסיכון הזה".
זה נשמע שאתה לא הולך להיענות לקריאת שר האוצר סמוטריץ' לחזור בך ולכנס ישיבה מיוחדת להורדת הריבית..
"אתם מכירים אותי מספיק טוב ואתם יודעים שאני לא קם בבוקר פותח את החלון ומחליט באבחה מה יהיה גובה הריבית. אנחנו מקבלים את ההחלטות בועדה המוניטרית לאחר ימים ארוכים של דיונים, ניתוח כולל של נתוני השוק, גם על ידי חטיבת המחקר וגם על ידי חטיבת השווקים. אני מבין שההחלטה גוררת איתה לא מעט תגובות, חלקן מוצלחות יותר, וחלקן מוצלחות פחות".
מצד שני, באמת בישראל יש כעת את הריבית הריאלית הגבוהה ביותר בעולם (אם מסתכלים על הפער שבין ריבית הבנק המרכזי לבין ציפיות האינפלציה) והיא מגיעה לכ-2.5%.
"אני מציע להסתכל על האג"ח הצמוד (שמנטרל את האינפלציה, ומאפשר לראות את הריבית הריאלית, ש"ט וא"פ). אנחנו סביב ה-1.5-1.6% אחוז, בארה"ב הם בערך סביב אחוז. אני חושב שיש לריבית הריאלית בישראל סיבות להיות גבוהות מזו של ארה"ב. ולכן גם סימנו בערך שבסוף השנה נהיה בערך סביב ה-3.5%. (כלומר, כ-2% אינפלציה, וריבית ריאלית של 1.5%, ש"ט וא"פ) אנחנו עדיין חושבים שנהיה לא רחוק משם, ככל שלא ייווצר עודף ביקוש. אבל אני מודה ומתוודה שהנתון של 'ריבית נייטרלית' (הריבית הטבעית למשק שבה היא לא מעודדת אינפלציה וצמיחה, וגם לא מרסנת את המשק, ש"ט וא"פ) הוא לא ודאי, ולכן עושים את זה בצעדים מדודים".
בוא נחזור לאיראן, איך אתה מסביר לאדם מן השורה, מה הקשר בין איראן לבין זה שהריבית שלו נשארת גבוהה?
"ברור לכל בן אדם שהיה פה בשבועיים האחרונים שיש פה עליה בהסתברויות לאירועים גיאו פוליטיים, יש עלייה באי-הוודאות הגיאופוליטית. המדיניות המוניטרית שלנו קיבלה שבחים על כל התקופה, אבל בודאי על ניהול התקופות שהיו עם הרבה אי ודאות, אתה לא רוצה לשדר לשווקים שאתה פתאום מתנהג בצורה אחרת כשיש עליה בסיכונים או באי-הוודאות".
שער החליפין של השקל-דולר הגיע לרמות נמוכות במיוחד, במגזר העסקי אומרים שכבר עכשיו מקומות עבודה נעלמים, שהייצוא נפגע, האם אתה לא חושש שהעמדה הניצית נגד האינפלציה תפגע בכלכלה הישראלית?
"קודם כל, אנחנו רואים שמבחינת אשראי, האשראי העסקי גדל בצורה מהירה, וחלק יגידו מאוד מהירה. האשראי הצרכני גדל גם בצורה מהירה, אנחנו לא רואים גידול בפיגורים. גם כשאתה מסתכל על סקרים של מגבלת אשראי לחברות שונות, אתה לא רואה שינוי. ולגבי היצואנים, אנחנו מבינים ששער חליפין חזק שוחק את הפדיון, אנחנו כמובן מנטרים את זה, ראינו את זה גם היסטורית (הכוונה להתחזקויות של השקל בעבר, ש"ט וא"פ), ואז ראינו הרבה התאמות שנעשות, אנחנו בדרך כלל לא רואים שינוי רק בגלל זה בהיקף הייצוא והמועסקים. אבל זה משהו שאנחנו כמובן ננטר. אני מזכיר שהצמיחה של 4% ברבעון האחרון של 2025 היא בודאי מוטת יצוא, בטח יצוא שירותים, אבל גם יצוא סחורות".
מתי ואיך תתערבו?
"צריך להבין ששער חליפין כמו הריבית הוא 'נתון כלכלי רוחבי', והוא משפיע גם על היצואנים, אנחנו מבינים את זה ומנטרים את זה אבל זה כמובן מוזיל גם לציבור, זה משפר את יכולת הקנייה של הצרכנים, זה משתנה שיש לו אספקטים שונים. כלי ההתערבות במט"ח הוא כלי שקיים לבנק ישראל בארגז הכלים, אבל הוא מטורגט (מיועד, ש"ט וא"פ) בראש ובראשונה לטובת יציבות מחירים ותפקוד השוק".
