ראיון
הנגיד נגד סמוטריץ': "נתוני הכלכלה לא הצדיקו הורדה שלישית ברציפות של הריבית"
בבנק ישראל חוששים מהתחממות מול איראן, מאינפלציה בענפי השירותים ומ"התפתחויות פיסקאליות" – והריבית נותרה ללא שינוי. בבנק מבהירים כי האינפלציה טרם נוצחה. הנגיד אמיר ירון לכלכליסט: “אנחנו בדיוק איפה שחשבנו שנהיה, ובעצם הקדמנו את הורדת הריבית"
"כבר בהחלטת הריבית הקודמת ידעתי שנהיה פחות או יותר איפה שאנחנו עכשיו באינפלציה, ואמרתי כבר אז ש'אם לא יהיו שינויים, הוועדה תרצה לבחון את השפעת הריבית על המשך ההתפתחות הכלכלית'. אנחנו בדיוק איפה שחשבנו שנהיה, ובעצם תכללנו והקדמנו את הורדת הריבית". כך אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בשיחה עם כלכליסט לאחר החלטת הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי.
מה צריך לבחון לפני הורדת ריבית נוספת?
"קודם כל, יש את רוחות המלחמה. בנוסף, חלק משמעותי מנתוני הכלכלה בוודאי לא הצדיקו הורדה שלישית רצופה".
אילו נתונים? הרי יש שאומרים, וביניהם שרים, ש"ההחלטה מנוגדת לנתוני המאקרו".
"אני אומר את זה בפה מלא: הכלכלה היא עם פעילות חזקה וערה. יש לנו משק שצמח 4% ברבעון האחרון, השכר עולה בקצב יחסית מהר, שוק עבודה הדוק. לאחר שתי הורדות רצופות, זה נכון לנו, עוד לפני שנכנסים לגיאו־פוליטיקה, צריך קודם לראות מה קורה. אנחנו יודעים שלשתי הורדות רצופות יש השפעה שלוקחת זמן. אנחנו רוצים לוודא שעודף הביקוש לא גדל פה, שלא יאיץ בחזרה את האינפלציה, ונצטרך לעשות רוורס. ראינו מדינות שאפילו כבר החלו לעלות את הריבית חזרה אחרי שהורידו".
אז זה בגלל איראן או בגלל האינפלציה?
"בראש ובראשונה זה האינפלציה. אבל אתה מוסיף לזה את רוחות המלחמה ואתה מקבל את ההחלטה הנוכחית".
מה לגבי העתיד בתחום הריבית?
"אנחנו צופים שלאחר מכן במדד ינואר נמצא את עצמנו בסביבת מרכז היעד, וזה בדיוק איפה שאנחנו. זאת אומרת, אנחנו איפה שחשבנו שנהיה, ותכללנו והקדמנו בעצם את הורדת הריבית כבר קודם. לכן אני אומר שיש לבחון מה ההורדות האלה עשו. התוואי כזה שאנחנו רוצים לראות שהוא מבוצע בניהול סיכונים מושכל, שאנחנו לא יוצרים עודף ביקוש".
אז לא ניצחתם את האינפלציה?
"בואו ניקח פרספקטיבה. מלחמות מביאות לאיבוד תוצר ולאינפלציות שהן דו־ספרתיות. בראייה הזאת, ולאור האירוע הנוראי של 7 באוקטובר ושנתיים של מלחמה, אנחנו רואים משק שפועל יפה, ועם אינפלציה בסביבת מרכז היעד. ואני חושב שחלק גדול ממנו זה המדיניות המוניטרית. אבל בראייה של תוואי ריבית שהולך לכיוון ריבית נייטרלית צריך לנהל את הסיכון הזה".
להחלטת הריבית אמש שלא להוריד את הריבית יש רובד גלוי ורובד סמוי. הרובד הגלוי הוא "איראן", והרובד הסמוי הוא התפיסה שלפיה "לא ניצחנו את האינפלציה". הוועדה המוניטרית ואנשי בנק ישראל השתמשו בכותרת "איראן" כדי להסביר מדוע הם נאלצים לאכזב את הציבור ולא להמשיך בתהליך הורדות הריבית. ההיגיון הכלכלי הוא כדלהלן: עימות צבאי עם איראן עשוי להחליש את השקל, לפגוע בשרשראות האספקה לישראל ובמחירי האנרגיה והטיסות – ובכך להחזיר אותנו לדינמיקה של עליית מחירים.
אלא שכאשר קוראים את הודעת הריבית במלואה, מבינים ש"איראן" איננה כל הסיפור. משיקוליו, הבנק המרכזי בחר להדגיש את האיום האיראני, אך מאחורי הכותרת הזו מסתתרת תפיסת מציאות ברורה: האינפלציה עדיין כאן.
מדד המחירים של ינואר, שהתפרסם בשבוע שעבר, הראה כי האינפלציה השנתית עומדת על 1.8% בלבד. בעיני רבים, הנתון הזה סימל "ניצחון מוחלט וסופי" על גל האינפלציה הנוכחי, וזו הסיבה שרבים התאכזבו מהחלטת הריבית של הוועדה המוניטרית. הם הקשיבו לנגיד שאמר במשך חודשים כי "הריבית כואבת, אבל האינפלציה תכאב יותר", המתינו בסבלנות לירידת האינפלציה – והנה, כעת כשהיא כביכול "מנוצחת", מופיעים תירוצים חדשים לאי-הורדת הריבית, כמו "איראן" ו"מדיניות פיסקאלית". מי שנתן ביטוי בוטה לתחושות הללו היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר בפסקנות: "אין עכשיו סכנה של אינפלציה".
אלא שאם מעמיקים בנתונים, מתברר שלא ניתן להכריז על "ניצחון סופי" על האינפלציה. סביבת האינפלציה הנוכחית ייחודית: אנו מצויים בדפלציה (ירידת מחירים) ובאינפלציה (עליית מחירים) בו בזמן. מנתוני הרבעון האחרון עולה כי במוצרים הסחירים (המיובאים מחו"ל) נרשמה ירידת מחירים שנתית של 1.4%, תופעה שנרשמה לאחרונה רק בסוף 2022. לעומת זאת, במחירי השירותים (הבלתי סחירים) האינפלציה עלתה בינואר ועומדת כעת על 3.2% – רמה הגבוהה מתקרת היעד השנתי. העלייה במחירי הבלתי סחירים עקבית בחודשים האחרונים.
ההסבר לכך פשוט: השקל החזק מוזיל את מוצרי היבוא, אך מחירי השירותים – תספורות, מסעדות ודיור – ממשיכים לעלות. כאשר בוחנים כך את מבנה המחירים בישראל ומבינים את הפער בין המוצרים לשירותים, מתחדד עומק ה"ברוך" שבו מצוי הנגיד. מצד אחד, ישראל מחזיקה בריבית ריאלית גבוהה במיוחד – אולי הגבוהה במדינות המפותחות – מצב התורם להתחזקות השקל לרמות שכבר עלולות לפגוע ביצואנים ובתעסוקה. מצד אחר, הורדת ריבית עלולה לייקר עוד יותר את מחירי השירותים.
בהודעת הוועדה המוניטרית לא ניתנה התייחסות מפורשת לאינפלציית הבלתי סחירים, והדגש הושם על הנתון השנתי המצביע על התמתנות. עם זאת, גם בבנק המרכזי סבורים שלא ניתן להכריז על ניצחון, והם מציגים שלושה חששות מרכזיים.
החשש הראשון הוא ההתפתחויות הגיאו־פוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, ובראשן עימות אפשרי עם איראן. החשש השני הוא "עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע". מאחורי הניסוח הכללי מסתתרת מציאות שניתן כבר לראות בשטח: המשק הישראלי רותח ומתרחב במהירות, הציבור מרבה להשתמש בכרטיסי אשראי, מחירי הדירות והשכירות שבו לעלות, ובמקביל קיים מחסור בעובדים ועלייה עקבית בשכר. השילוב הזה – מחסור בהיצע לצד ביקוש גובר – עלול להחזיר את המשק למסלול של עליות מחירים אם הריבית תרד מהר מדי.
אפשר להתווכח עם הניתוח של בנק ישראל, אך אין ספק שכך הוא תופס את המציאות ולכן מבחינתו האינפלציה טרם נוצחה.החשש השלישי קשור ל"התפתחויות הפיסקאליות". גם כאן הבנק מקמץ במילים. לכאורה, הנתונים ידועים: הגירעון בתקציב 2026 עומד על 3.9% – שיעור גבוה יחסית, אך לא בהכרח אינפלציוני. אם התקציב לא יאושר, ייתכן שהגירעון אף יהיה נמוך יותר, שכן תקציב המשכי נחשב מרסן. עם זאת, בבנק חוששים מתרחישים שקשה לפטור כבלתי סבירים: שהתקציב יתנפח עד לאישורו הסופי בכנסת; שהתפתחות ביטחונית תוביל לפריצת מסגרות משמעותית; או שהממשלה הבאה תעביר תקציב פזרני לאחר הבחירות.
לבסוף, יש להתייחס לדבריו של סמוטריץ', שהגיב להחלטת הריבית בביטחון רב. הוא טען כי "ההחלטה שגויה, מנוגדת לנתוני המאקרו", וקבע: "אין עכשיו סכנה של אינפלציה". סמוטריץ' רשאי כמובן להחזיק בעמדות שונות מאלה של הוועדה המוניטרית והנגיד, ואין עליו מגבלה להתבטא בנושא – בוודאי כאשר עמדות דומות נשמעות גם מחוץ לבנק ישראל. אולם הוא מתעלם מכך שכחבר בכיר בממשלה, דווקא בידיו מצויה האפשרות להשפיע על הרכב הוועדה: כיום מכהן בה חבר חיצוני אחד בלבד, פרופ' אורי חפץ. אם שר האוצר מבקש שהחלטות הריבית יתקבלו בהרכב רחב ומגוון יותר, באפשרותו לקדם מינוי של שני חברים חיצוניים נוספים.
