פרשנות
נורמליזציה עם ישראל? סעודיה מעדיפה לעסוק קודם בשיקום סוריה
עבור הסעודים החזרת סוריה ל"חיק הערבי", אחרי עשרות שנים שהיתה תחת הגמוניה איראנית, נחשבת למפנה אסטרטגי שמשמעותי לבניית מזרח תיכון חדש. בסוגיה הישראלית, הדברים ברורים פחות
ערב פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן, כשבמוקד רצועת עזה והסכם נורמליזציה עם סעודיה, האחרונה דווקא עסוקה בזירה בוערת אחרת במזרח התיכון — סוריה. נשיא סוריה החדש, אחמד א־שרע (המכונה אבו מוחמד אל־ג'ולאני), הגיע לביקורו הראשון בחו"ל מאז הפלת משטר אסד לפני פחות מחודשיים, ובחר באופן לא מקרי בריאד. סעודיה היא המנהיגה הבלתי מעורערת של העולם הערבי כיום, וא־שרע לא הגיע אליה רק כדי לחלוק כבוד לשליטיה. הוא מבין היטב כי הכסף הגדול הדרוש לשיקום מדינתו נמצא שם, וכי גם הדרך ללבו של טראמפ עוברת דרך הסעודים. א־שרע צריך את הסעודים כדי שישכנעו את הממשל החדש להסיר מעל סוריה את הסנקציות, דבר שיסלול את הדרך לשיקום. עבור הסעודים החזרת סוריה ל"חיק הערבי", אחרי עשרות שנים שהיתה תחת הגמוניה איראנית, נחשבת למפנה אסטרטגי שמשמעותי לבניית מזרח תיכון חדש.
בסוגיה הישראלית, הדברים ברורים פחות מנקודת מבט סעודית. למרות הדיווחים כי נושא הנורמליזציה עם סעודיה יהיה משמעותי בסדר היום של השיחות בין טראמפ לנתניהו, ריאד מעדיפה לא לעסוק בעניין בפומבי. ההתבטאות האחרונה של בכיר סעודי בנושא זה היתה של השגריר בלונדון, הנסיך ח'אלד בן בנדר. הוא אמר בשבוע שעבר שהממלכה לא תנרמל את היחסים עם ישראל או תצטרף להסכמי השלום של טראמפ מבלי לפתור את הסוגיה הפלסטינית, והדגיש כי הפתרון היחיד מבחינת סעודיה הוא הקמת מדינה פלסטינית. השגריר הסעודי אמר בריאיון לרדיו טיימס הבריטי: "יש לנו קווים אדומים. כדי לסיים 75 שנים של כאב וסבל... הפתרון חייב לכלול הקמת מדינה פלסטינית".
עמדה זו של הסעודים היא עקבית במהלך השנה האחרונה. אם לפני 7 באוקטובר נוצר הרושם כי הסעודים יסתפקו בהבטחה כללית בדבר הקמת מדינה פלסטינית תמורת קבלת יתרונות צבאיים, גרעיניים, כלכליים וטכנולוגיים מארצות הברית, עתה נראה כי המציאות השתנתה. נוכח ממדי ההרס ברצועה ומניין ההרוגים המתקרב לכ־50 אלף, הצמרת הסעודית תתקשה ללכת להסכם עם ישראל ש"יזניח" את הסוגיה הפלסטינית, וזאת בשל הסנטימנט הציבורי שנוצר בתוך החברה הסעודית במהלך 15 החודשים האחרונים לנוכח המראות שהגיעו מהרצועה.
בהרבה מובנים לסעודיה ולישראל נקודות השקפה חופפות ביחס לסוגיה הפלסטינית. צמרת הממלכה מתעבת את חמאס ולא תהיה מוכנה לקחת שום חלק במאמצי השיקום כל עוד ארגון הטרור הוא חלק מהשלטון בעזה. בהיבט זה לסעודים יש "קבלות". לבנון, שבעבר נחשבה "מגרש המשחקים של הסעודים", סובלת ממשבר כלכלי חמור מאז 2019, אך הסעודים נמנעו מלהכניס יד לכיס ולסייע למדינה הקורסת כל עוד חיזבאללה בעמדת כוח במדינה. אין סיבה לחשוב שהסעודים יהיו מוכנים להזרים כספים לרצועה אם יחשבו שיש סיכוי, אפילו קל, שחלק מהם יגיע לחמאס. להפך, עוד לפני המלחמה ב־7 באוקטובר החלו הסעודים לשקם את יחסיהם עם הרשות הפלסטינית לאחר קרירות שנמשכה שנים. הסעודים אף חידשו את הסיוע הכלכלי לתקציב הרשות — 10 מיליון דולר בחודש — ומבחינתם הפתרון המועדף לסוגיית עזה יהיה החזרת הרשות לשם. בהיבט זה, הם דווקא קרובים יותר לעמדת ממשל טראמפ מאשר לעמדת ישראל.
אף שהסעודים חגגו את ניצחונו של טראמפ, ורק באחרונה הצהיר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן כי הוא מעוניין להרחיב את היקף הקשרים הכלכליים עם ארצות הברית בארבע השנים הקרובות ב־600 מיליארד דולר, אין הדבר אומר כי הם יישרו עמו קו לחלוטין בסוגייה הפלסטינית. בשבת החולפת הסעודים השתתפו בפסגה ערבית מצומצמת בקהיר בדרג שרי החוץ, והם חתומים על הצהרה שיצאה ממנה הדוחה בכל תוקף את רעיון העברת תושבי עזה למדינות אחרות, כפי שהציע טראמפ כמה פעמים בימים האחרונים. ההתנגדות הזו לתוכנית ההגירה של טראמפ מובעת באופן ברור גם בעיתונות הסעודית הנשלטת על ידי השלטונות. כך, למשל, ביום חמישי האחרון פורסם מאמר בעיתון "עכאז", שעורכו הראשי נחשב מקורב ליורש העצר, תחת הכותרת: "הגירה אינה הפתרון". במאמר הודגש כי "כל קריאה לעקור או לגרש את תושבי עזה מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטרי". המאמר, שלא יכול היה להיכתב אם לא היה מייצג את הרוח המנשבת בארמון המלוכה, הוסיף: "לפיכך, מה שנדרש כעת הוא לדבוק בהפסקת האש ולהשלים את תהליך חילופי השבויים, ואז לשקול את גורלה ועתידה של רצועת עזה, שהפכה לערימת הריסות".
במילים אחרות, הסעודים מעדיפים למצוא ביחד עם ממשל טראמפ פתרון לצורת השלטון העתידית ברצועת עזה כחלק מפתרון כולל לסוגיה הפלסטינית, שלא תכלול העברת תושבים מעזה, ואז יגבר הסיכוי להסכם הנורמליזציה המיוחל עם ישראל, ואולי יגברו גם סיכוייו של טראמפ להגשים את חלומו ולזכות בפרס נובל לשלום.
