גם מייסד אנבידיה אינו מעל הכללים: למה אסור להחזיר את ג'נסן הואנג
המיליארדר היהודי ביל אקמן מאשים את דירקטוריון אנבידיה בכך שנכנע לכותרות. לטענתו, הדירקטורים גיבשו עמדה בעניינו של ג׳נסן הואנג, מייסד החברה והמנכ״ל שהתפטר, לפני שכל העובדות היו בידיהם. הוא מטיל ספק באיכות הייעוץ המשפטי שקיבלו, מבקר את היקף הבדיקה שנפתחה ורואה בהחלטה לשלול את חזרתו של הואנג פגיעה נוספת בחובת הזהירות של הדירקטוריון. אלה טענות רציניות, וראוי לבחון אותן לפי אמת המידה שאקמן עצמו מציע לדירקטורים: לקבל החלטה על בסיס עובדות.
אנבידיה הודיעה כי ועדה של דירקטורים עצמאיים תפקח על הבדיקה בסיוע יועצים משפטיים חיצוניים ועצמאיים. בהמשך אמר יו״ר החברה כי ההתנהלות שנחשפה עמדה בסתירה לקוד ההתנהגות ולנורמות של החברה, וכי הדירקטוריון קיבל פה אחד את התפטרותו של הואנג. המידע הפומבי מותיר שאלות פתוחות לגבי הממצאים שעמדו בפני הדירקטורים בכל שלב, היקף הבדיקה והייעוץ שקיבלו. על בסיסו, הקביעה שהדירקטוריון הפר את חובת הזהירות מרחיקת לכת. כך גם ההנחה שהדירקטורים פעלו מחשש לכותרות.
דירקטוריון יכול לקבל החלטה ניהולית גם כשהבדיקה עדיין מתנהלת. השאלה היא אם המידע שבידיו מספיק להחלטה המסוימת שעל הפרק. לאחר התפטרות מנכ״ל, הדירקטוריון נדרש להבטיח רציפות ניהולית ולהחליט כיצד תאויש המשרה. במקביל, עליו להמשיך לברר סוגיות מהותיות שנותרו פתוחות. יש ממש בדרישתו של אקמן למקד את הבדיקה. על הוועדה להגדיר אילו שאלות עליה לברר ואילו ממצאים יצדיקו את הרחבת הבדיקה. כך הדירקטוריון יכול לקדם את בחירתו של מנכ״ל קבוע ולהמשיך לבחון מידע שעשוי להשפיע על החלטותיו.
אקמן גם הציג דרך שבה בעלי מניות יכולים להתארגן, לבקש לכנס אסיפה מיוחדת ולהפעיל לחץ על הדירקטוריון לשקול את החזרתו של הואנג. איל וולדמן, מייסד מלאנוקס, קרא לשקול את המהלך, ונשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר שלא יתנגד לחזרתו. הדירקטוריון צריך לתת משקל לטיעון העסקי שבבסיס העמדות האלה. תרומתו של הואנג, מחיר החלפתו ואיכות החלופות הם שיקולים מהותיים. כדי להצדיק שינוי בעמדתו, על הדירקטוריון להסביר מה השתנה בממצאים או בהערכת הסיכונים. לחץ מצד משקיעים יכול להביא לבחינה מחודשת, והאחריות להכריע נשארת בידי הדירקטוריון.
החזרתו של הואנג בנסיבות הידועות כיום תחליש את סמכות הפיקוח של הדירקטוריון. אחרי שיו״ר אנבידיה אמר בפומבי כי ההתנהלות עמדה בסתירה לקוד, חזרה לתפקיד על בסיס אותה תשתית עובדתית תעביר מסר שהכללים גמישים יותר כשמדובר במייסד שקשה להחליף. דירקטוריון ששוקל מהלך כזה צריך לשאול אם היה מקבל אותה החלטה בעניינו של נושא משרה אחר בנסיבות דומות, ומה יצדיק יחס שונה.
להחלטה יש גם מסר מוסרי למשקיעים, לעובדים ובייחוד לעובדות אנבידיה. לפי רויטרס, בין הדיווחים שקדמו להתפטרות היו טענות על קשר אינטימי עם עובדת שהייתה כפופה ישירות להואנג. על רקע זה, החזרתו עלולה להתפרש כנכונות של הדירקטוריון להשלים עם קשר אינטימי בין ממונה לכפיפה, או בין ממונה לכפיף, גם כשיחסי הכפיפות נמשכים. על הדירקטוריון לשקול כיצד המסר הזה ישפיע על אמון המשקיעים באכיפת הקוד ועל נכונותם של עובדים ועובדות להעלות חששות בנוגע להתנהלות של מנהלים בכירים.
גם הדין החל הוא חלק מההכרעה. באנבידיה, דין ההתאגדות בדלאוור ומסמכי החברה קובעים את חלוקת הסמכויות בין הדירקטוריון לבעלי המניות. סוגיות של יחסי עבודה, מניעת הטרדה מינית, פרטיות וחובות דיווח עשויות להיות כפופות לדינים נוספים, בהתאם למדינה ולנסיבות. בישראל, למשל, חוק החברות מטיל על נושאי משרה חובות זהירות ואמונים כלפי החברה. לצד הבדיקה המשפטית, על הדירקטוריון לתת משקל לקוד האתי ולתרבות הארגונית. חברה רשאית לקבוע לעצמה רף התנהגות גבוה מזה שנדרש בדין, ועקביות באכיפתו היא חלק מעבודת הדירקטוריון.
על בסיס המידע הפומבי הקיים, עמדתנו היא שדירקטוריון אנבידיה צריך להמשיך בבדיקה ולקדם את בחירתו של מנכ״ל קבוע. החזרת ג׳נסן הואנג בנסיבות הידועות כיום תחליש את סמכות הפיקוח של הדירקטוריון ותכרסם באמון ביכולתו לאכוף את הקוד האתי של החברה. אם יתבררו עובדות מהותיות שאינן ידועות כיום לציבור ושיסתרו את עיקרי הטענות שפורסמו בעניינו של הואנג, יהיה מקום לבחון מחדש את ההחלטה ולהסביר כיצד הממצאים משנים את הבסיס לה.
רגינה אונגר היא יו״ר פורום הדירקטוריות והדר צופיוף הכהן היא מנכ״לית איגוד הדירקטורים



























