לא מאמינים בפטנטים על AI? המתחרים שלכם דווקא כן
המרוץ לפטנטים בתחום ה-AI מואץ: למה סטארטאפים צריכים לחשוב על הגנה טכנולוגית לפני הגיוס, העסקה או העימות הבא
רבים עדיין מתייחסים לפטנטי תכנה בספקנות. הטיעונים מוכרים: קשה לקבל פטנט על תוכנה; גם אם מתקבל פטנט, לא תמיד ברור עד כמה ניתן יהיה לאכוף אותו; ובתחום ה-AI הספקנות לעיתים גדולה עוד יותר: על מה בכלל רושמים פטנט אם בסוף ה-LLM (לדוגמא קלוד או ChatGPT) הוא שעושה את העבודה?
אלא שהמציאות הטכנולוגית, העסקית והמשפטית מתפתחת בכיוון אחר.
בשווקים המרכזיים בעולם ניתן לקבל הגנת פטנט על המצאות תוכנה, לרבות המצאות בתחום ה-AI, כאשר ההמצאה משקפת פתרון או שיפור טכנולוגי ממשי. בארה״ב המגמה אף קיבלה בשנה האחרונה חיזוק משמעותי. John Squires, שמונה למנהל משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO), הציג במפורש את מערכת הפטנטים ככלי חשוב לשמירת ההובלה הטכנולוגית של ארה״ב בעידן ה-AI. בנאום שנשא באוקטובר 2025 הוא אמר :
“If there is any one thing I am going to accomplish in my tenure, it’s making sure the door to the patent office is wide open to transformative technologies.”
הדברים קיבלו גם ביטוי מעשי. בהחלטה התקדימית בעניין Desjardins, ה-USPTO הכיר בכך ששיפור באופן שבו מודל Machine Learning פועל יכול להיחשב שיפור טכנולוגי רלוונטי לצורך כשירות לפטנט. בעקבות ההחלטה עודכנו גם הנחיות בחינה מחייבות בהתאם.
והמספרים מספרים סיפור אפילו ברור יותר.
לאחרונה פרסם ארגון הקניין הרוחני העולמי – World Intellectual Property Organization (WIPO) – דו״ח עדכני על מגמות הפטנטים בתחום Generative AI.
הנתונים דרמטיים: מספר משפחות הפטנטים שפורסמו בתחום עלה מכ-14,000 בשנת 2023 ליותר מ-37,000 בשנת 2025. למעשה, במהלך 2024 ו-2025 בלבד פורסמו יותר משפחות פטנטים חדשות בתחום GenAI מאשר בכל עשר השנים שקדמו לכך יחד.
אבל חשוב להבין מה הגרף באמת מראה.
בקשת פטנט מתפרסמת בדרך כלל רק כ-18 חודשים לאחר הגשתה. לכן העמודה הגבוהה של 2025 אינה משקפת בקשות שהוגשו בסוף 2025; היא משקפת בקשות שהוגשו באמצע 2024. לפיכך מספר בקשות הפטנט שהוגשו נכון לאמצע 2026 גבוה משמעותית מזו שכבר נראית דרמטית בגרף – גם אם את היקפה המדויק נדע רק כאשר הבקשות המאוחרות יותר יתפרסמו.
אז מה זה אומר לסטארטאפ הישראלי?
ההנחה שאי אפשר לקבל הגנת פטנט על AI שגויה.
אפשר כמובן להחליט שלא להשקיע בפטנטים. זו החלטה עסקית לגיטימית. אבל מסוכן לקבל אותה מתוך הנחה שגם מתחריכם אינם משקיעים בהם. הנתונים של WIPO מראים בדיוק את ההפך.
בחיי סטארטאפ קל להבין מדוע הנושא נדחק הצידה. ההנהלה מרוכזת בפיתוח המוצר, בלקוחות, בגיוס, בשיפור חד ב-ARR ובמרוץ להגיע לשלב הבא לפני המתחרים. פטנטים נתפסים לעיתים כנושא שאפשר לטפל בו “אחר כך”.
אלא שלפעמים ה“אחר כך” מגיע ברגע הגרוע ביותר.
דמיינו חברה שכבר חתמה על Term Sheet. בדיקת הנאותות בעיצומה. ה-Closing מתקרב. ואז מגיעה טענה של מתחרה או אפילו של בעל פטנט שאיתר הזדמנות, שלפיה מוצר הליבה של החברה מפר פטנט שלו. מבחינת המשקיע או הרוכש, נוצר לפתע סיכון שצריך לפתור לפני השלמת העסקה. פורטפוליו פטנטים אינו בהכרח “חרב” שנועדה לתבוע אחרים. פעמים רבות החשיבות שלו היא דווקא כ"מגן": נכס שנותן לחברה מרחב תמרון, משפר את עמדת המיקוח ומסייע להתמודד עם מחסומי IP שמתחרים עלולים להציב בדרך וכן נכס משמעותי לרוכש.
אז מה עושים?
כ-CEO, אינכם צריכים להפוך למומחי פטנטים. אבל אתם כן צריכים לוודא שהנושא מנוהל.
כדאי להקים מנגנון שמזהה את החדשנות הטכנולוגית בחברה, מתעדף מה חשוב להגן עליו. אין צורך להגיש בקשת פטנט על כל רעיון. צריך לזהות את ההמצאות שבאמת תומכות ביתרון הטכנולוגי והעסקי של החברה.
חשוב גם לבחור עורך פטנטים שמבין לא רק כיצד לנסח בקשה, אלא גם את הטכנולוגיה ואת האסטרטגיה העסקית שמאחוריה, שיקיים שיח עם ה-C-Level Executives איך בונים פורטפוליו באופן מדורג ושקול, שכבת הגנה שתואמת את המוצר, את השוק ואת היעדים העסקיים של החברה.
ואין דרך טובה יותר לסכם זאת בציטוט מ-WIPO:
“The strategic decisions being made now – about where to file, what to protect and how to navigate an increasingly crowded field – will shape competitive positions for years to come.”
והפתעה נוספת: זה בדרך כלל עולה פחות ממה שיזמים מניחים, בוודאי ביחס לערך שפורטפוליו כזה עשוי לקבל ברגע של גיוס, השקעה, עסקה או עימות מול מתחרה.
אתם לא חייבים לאהוב פטנטים. אבל כדאי לזכור שהמתחרים שלכם כבר שם.
ולסיום – אזהרה קטנה דווקא בעידן ה-AI
ה-LLM יוצר פיתוי חדש: פשוט להעלות את תיאור הטכנולוגיה ולבקש – “תכין לי בקשת פטנט”.
והתוצאה עשויה להיראות מצוין. בתוך דקות אפשר לקבל מסמך מקיף, מלוטש, מקצועי למראה ועשיר בטרמינולוגיה "פטנטית". אלא שמסמך כזה יכול להיות כתוב היטב ועדיין להיות לגמרי off track.
האתגר האמיתי בהכנת בקשת פטנט אינו רק הכתיבה עצמה. הוא קודם כל להבין מהי האמצאה ולקיים שיח עם הממציאים ואנשי הפיתוח העסקי כיצד להגדיר את ההמצאה כך שההגנה המשפטית תתאים לטכנולוגיה החדשנית ותשרת את המטרות העסקיות של החברה.
LLM הוא כלי עזר נהדר בתהליך הזה – אבל כ-Co-Pilot, לא כ-Auto-Pilot. ובל נשכח את נטייתם של כלי ה- LLM להפריז במחמאות למשתמש ההדיוט ("מדובר בשיפור טכנולוגי מרשים ואני בהחלט רואה סיכוי טוב לקבלת פטנט") גם אם אובייקטיבית ומקצועית זה לא כך, וכמובן תופעת ה-"עובדות מומצאות" הידועה (HALLUCINATION) שאם תכללנה במסמך בקשת הפטנט עלולות לפגוע בתקפותו עד כדי ביטולו.
כפי שלא הייתם מסתמכים על AI בלבד לקבלת חוות דעת רפואית משמעותית ללא מעורבות של רופא מומחה, ולא הייתם משלימים רכישת דירה רק על בסיס חוזה שיצר LLM ללא עורך דין, כך גם בקשת פטנט אסטרטגית אינה רק משימת ניסוח.
מאת אהוד האוזמן, שותף וראש מחלקת הייטק, קבוצת ריינהולד כהן
d&b – לדעת להחליט
