מתרחקים מהמדינות המפותחות: שיעור התעסוקה של גברים ב-OECD גבוה ב-8% מאשר בישראל
דו"ח של מרכז טאוב מראה שהפער גדל תוך עשור מ-3% ל-8%. היתרון הישראלי בשיעור התעסוקה של נשים הצטמצם באותה תקופה מ-11% ל-7%. עוד עולה כי 40% מהעובדים הסוציאליים במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות עוזבים בשנים הראשונות להעסקתם
שיעור התעסוקה של גברים בני 15–64 נמוך בכ-8% מממוצע ה-OECD, זאת לעומת פער של כ-3% בלבד לפני עשור. שיעור התעסוקה של נשים גבוה בכ-7% מהממוצע אך היתרון הישראלי הצטמצם לעומת פער של כ-11% ב-2015. סביר להניח שתרמו לכך התרחבותן של האוכלוסיות החרדית והערבית שרמת התעסוקה בהן נמוכה יחסית. זאת גם אם חל שיפור ברמת התעסוקה של נשים חרדיות וערביות. שיעור התעסוקה הוא אחוז האנשים העובדים מקרב כלל האוכלוסייה הרלבנטית. כך עולה מפרק התעסוקה בדו"ח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל המתפרסם היום. את הפרק חיברו החוקר מיכאל דבאוי, והפרופסורים לכלכלה גיל אפשטיין ונשיא מרכז טאוב אבי וייס.
שיעור האבטלה בישראל עמד על 2.9% בממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2025, רמתו הנמוכה ביותר מזה יובל. אבל כאמור הוא אינו מיתרגם לשיעור תעסוקה גבוה במונחים בין-לאומיים. חשוב לציין ששיעור תעסוקה ולא שיעור האבטלה הוא הנתון שמעיד באמת על רמת הפעילות במשק.
בתחילת 2025 עמד שיעור התעסוקה של גברים ערבים על 77%, מעט מתחת לשיא של 79% ב-2023. לעומת זאת, בקרב גברים חרדים נצפתה מגמה מחודשת של ירידה בשיעורי התעסוקה לעומת התקופה שלפני המלחמה. גברים יהודים לא-חרדים שמרו על שיעור תעסוקה גבוה של כ-87%.
בקרב נשים, הפער בתעסוקה בין יהודיות לא-חרדיות לחרדיות כמעט נעלם, וברבעון הראשון של 2025 עמד שיעור התעסוקה של שתי הקבוצות על 83%. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה ל-49% במחצית הראשונה של 2025, ועשוי להגיע ליעד שקבעה הממשלה ל-2030 – 53% – עוד לפני המועד המתוכנן.
פערים מגזריים בולטים ניכרים בייצוג בענף ההייטק, שבו מועסקים כ-20% מהגברים היהודים הלא-חרדים וכ-10% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות, לעומת כ-5% מהנשים והגברים החרדים, כ-2% מהגברים הערבים וכ-1% בלבד מהנשים הערביות.
כ-40% מהעובדות והעובדים הסוציאליים שמתחילים לעבוד במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות עוזבים בתוך כמה שנים, כאשר 55% מהעוזבים עושים זאת בשנה הראשונה ועוד 15% בשנה השנייה. כך עולה מפרק הרווחה בדו"ח שחיברו פרופ' ג'וני גל, שביט בן-פורת ויעל עובדיה.
המחקר מצביע על מחסור חמור בעובדות ובעובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. באוגוסט 2025, כ-18% מהתקנים לא היו מאוישים וחסרו במערכת 1,333 עובדים סוציאליים. אף שקיים היצע של בעלי הכשרה בתחום, משרד הרווחה והביטחון החברתי מתקשה לגייס כוח אדם ולשמר אותו במחלקות.
דווקא ביישובים שרמת העוני בהם גבוהה – כלומר ביישובים שבהם המצוקות החברתיות הן הקשות ביותר והצורך בעובדות ובעובדים סוציאליים הוא הגדול ביותר – שיעור התקנים הלא מאוישים גבוה יותר ועומד על 23%, לעומת 16% בלבד ביישובים שרמת העוני בהם נמוכה. בדיקה לפי מגזר מראה כי שיעור התקנים הלא מאוישים גבוה במיוחד ברשויות הבדואיות ומגיע לכ-24%, לעומת כ-17% ברשויות היהודיות הלא-חרדיות. ירידה חדה בשיעורי האיוש נרשמה ברשויות שפונו במהלך המלחמה, מכ-92% לפני אוקטובר 2023 לכ-71% באוגוסט 2025
לצד המחסור בכוח אדם – ובמידה רבה בגללו – העומס המוטל על העובדות והעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים כבד במיוחד. כך לדוגמה, ביישובים העניים ביותר מספר מקבלי השירותים לעובד סוציאלי גדול כמעט פי 1.5 לעומת יישובים ברמת עוני נמוכה ובינונית – 264 לעומת 183 בממוצע.
