קרן המטבע על הכלכלה הישראלית: להעלות את המס על בעלי ההכנסות הגבוהות
קרן המטבע על הכלכלה הישראלית: להעלות את המס על בעלי ההכנסות הגבוהות
הקרן פרסמה סקירה קצרה על ישראל: "אם האינפלציה תימשך, על בנק ישראל להפסיק לגמרי את רכישות הדולרים, ולאפשר לשקל להתחזק"; לדברי הכלכלנים, "על בנק ישראל לשקול צעדים שיגבילו את היכולת של משקי הבית להתמנף ולקחת משכנתאות בהיקף גבוה"; עוד קוראים שם להסרת מכסים כדי להפחית את יוקר המחיה
כלכלני קרן המטבע הבינלאומית סבורים כי יש להגדיל את ההכנסות ממסים בישראל (שעומדות על כ-30% תוצר, לעומת 33% תוצר במדינות ה-OECD), כך עולה מסקירה קצרה שמפרסמת הקרן על ישראל. כלכלני הקרן מציעים להפוך את המס לפרוגרסיבי יותר (מיסוי גבוה יותר על בעלי הון והכנסות גבוהות), ולבטל את הפטורים ממס, כשהם רומזים בעיקר לפטורי המס הקשורים לפנסיות ולחוק עידוד השקעות הון.
אחד הוויכוחים המשמעותיים בישראל שמתנהל בחודשים האחרונים נוגע למתווה החוב הנכון לשנים הקרובות. בבנק ישראל הציעו להגדיל את החוב בהדרגה כדי לשפר את התשתיות ואת ההון האנושי. הצעות דומות נשמעו מפי כלכלנים בכירים כמו פרופ' מרטין אייכנבאום, פרופ' צבי אקשטיין ועוד. באוצר התנגדו לכך בתוקף, בטענה כי לישראל "אין פריבילגיה" להיות ביחס חוב-תוצר הגבוה מ-60%, ורמזו לאתגרים הביטחוניים.
בקרן המטבע, הנוטה לשמרנות פיסקלית, מקבלים את עמדת האוצר. בקרן מודעים לכך שמדובר בעמדה המנוגדת לזו שהובעה לבנק ישראל. לדבריהם, "אנו יודעים לדבר על ההשקפות שלנו, ואנחנו חושבים שנכון ללכת במתווה חוב פוחת".
בקרן מדגישים את העובדה שההוצאה האזרחית בישראל נמוכה ביחס למדינות ה-OECD, וסבורים שיש צורך להפנות משאבים לרפורמות במערכת החינוך, לתשתיות ולמדיניות פעילה בשוק העבודה. אלא שכלכלני הקרן סבורים שהדרך לממן את הגדלת ההוצאה האזרחית היא התייעלות ממשלתית והעלאת מסים.
1 צפייה בגלריה
מימין: ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד ושר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כלכלני הקרן סבורים שהעליות בשכר במגזרים מסוימים (כנראה הייטק) ובמחירי השירותים מלמדות על סימנים "לא בולטים" של לחץ אינפלציוני. הם קוראים לבנק ישראל לעקוב אחרי האינפלציה ולהיות פתוחים לאפשרות של הידוק מוניטרי. במקרה שהלחץ האינפלציוני יימשך, על בנק ישראל להפסיק לגמרי את רכישות הדולרים, ולאפשר לשקל להתחזק ולהיקבע על ידי כוחות השוק כדי להילחם באינפלציה.
ומנגד, אומרים בקרן כי במקרה עתידי של סביבת אינפלציה נמוכה, יש להצדיק את רכישות הדולרים בכדי להחליש את השקל ולהחזיר את האינפלציה ליעדה. במילים אחרות: בעיני כלכלני הקרן השימוש ברכישות מט"ח הוא כלי להתמודדות עם אינפלציה, ולא כלי לעידוד יצואנים.
בכל מה שקשור למחירי הדיור, כלכלני קרן המטבע סבורים כי על בנק ישראל לשקול צעדים שיגבילו את היכולת של משקי הבית להתמנף ולקחת משכנתאות בהיקף גבוה. הם מציעים באופן מפורש לשקול להוריד את היחס בין תשלום המשכנתא לבין המשכורת (PTI). ובמילים אחרות: בשונה מבנק ישראל, הם סבורים שעשויים להיות סיכונים פיננסיים בשוק הדיור.
בנוגע ליוקר המחיה, ממליצים כלכלני הקרן להפחית את המכסים ואת כל חסמי הסחר האחרים. בנוסף יש בדו"ח קריאה לשיפור תשתיות התחבורה והאינטרנט. וכמובן, קריאה נוספת לממשלת ישראל ולרשויות המקומיות להמשיך בתהליך הגמילה מייצור אנרגיה מפחם, בין היתר על ידי תמיכה, סבסוד והקלות לטכנולוגיות ירוקות יותר.
כלכלני הקרן בירכו על הקמת הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח על רגולציה פיננסית, בשל הצורך לקדם תחרות וחדשנות במערכת הפיננסית.
כותבי הדו"ח סבורים כי "ישראל ניהלה את המגפה בצורה יוצאת דופן". המחמאות ניתנו הן על קמפיין החיסונים המהיר, הן על התמיכה הממשלתית הרחבה והן על המדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל. הכלכלנים מציגים את התוצאות החיוביות שבאו לידי ביטוי בצמיחה הגבוהה ב-2021 (6.5%) ובגידול העצום בהכנסות ממסים, שהביא לגירעון נמוך בהרבה מהצפוי (4% בלבד). מרבית המחמאות נוגעות להחלטות שקיבלה הממשלה הקודמת. עם זאת, מסכימים כלכלני הקרן עם התפיסה הנוכחית באוצר כי ב-2022 "התמיכה צריכה להתמקד במגזרים שנפגעו יותר מהשאר מהמגפה ובאוכלוסיות הפגיעות ביותר".
בסוגיית האתגרים מודגש כי בישראל יש פערי מיומנויות וידע משמעותיים. הפערים הללו עשויים להביא כעת – בתקופה שהשוק מארגן את עצמו מחדש – לכך שהשכר והתעסוקה ישתפרו רק במגזרים מסוימים ולא במגזרים אחרים (ערבים וחרדים, ש"ט). בהקשר זה הדו"ח מציין מספר צעדים: תמיכה בהכשרת מבוגרים לתעסוקה, אך תוך כדי עירוב המגזר הפרטי. (שההכשרות לא יינתנו במלואן על ידי הממשלה, ש"ט); מציאת הדרך לשיפור תוכנית הלימוד בקרב החרדים; העמקת הידע בעברית בחברה הערבית; ולבסוף, שיפור איכות המורים ביישובים המוחלשים.
