"ההוצאות הישירות של המלחמה מול איראן עד כה - כ-5.5 מיליארד שקל"
תא"ל במיל' ראם עמינח, ששימש בעבר כיועץ הכספי לרמטכ"ל, מעריך שחצי מההוצאות הלכו להגנה וחצי להתקפה. יצוין כי מדובר בעלות ישירה בלבד, שכן לא ניתן להעריך את העלות העקיפה, ובכלל זה הפגיעה בתוצר, בשלב זה
היומיים הראשונים של המלחמה מול איראן עלו למשק הישראלי כ-5.5 מיליארד שקל – כך מעריך תא"ל במיל' רו"ח ראם עמינח, ומייסד משרד שטיינמץ עמינח ושות', שכיהן כיועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש אגף התקציבים של משרד הביטחון וראש המערך הכלכלי של צה"ל. העלויות האלו אינן כוללות את הנזק העצום ברכוש שכבר נגרם.
לפי עמינח, ישנם שני סוגים הוצאות - התקפה והגנה. הוצאות ההתקפה כוללות את "מכת הפתיחה", שעלתה כ-2.25 מיליארד שקל, לרבות שעות טיסה וחימושי אוויר. החצי השני של הסכום הלך להוצאות ההגנה, הכוללות את פעילות המיירטים וימי המילואים. יצוין כי מדובר בעלות ישירה בלבד - את העלות העקיפה (כולל פגיעה בתוצר) לא ניתן להעריך בשלב זה.
נזכיר כי משרד האוצר קבע לשנה התקציבית הנוכחית תקרת גרעון של 4.9% תמ"ג – שהם כ-105 מיליארד שקל. הסכום כולל "רזרבה" שנשמרה למקרה של אירועים ביטחוניים, אך חשוב להבהיר כי הרזרבה הזו כמעט נגמרה במלחמה בעזה, והמלחמה באיראן אינה כלולה במסגרת הנוכחית. מהצד השני, באוצר אופטימיים מאוד בצד הכנסות המדינה ממסים, שעודכנו כלפי מעלה בנומרטור שהתפרסם לפני שבוע: מרמה של 517.1 מיליארד שקל בתחזית האחרונה לרמה של 538.6 מיליארד שקל בתחזית הנוכחית - תוספת של 21.5 מיליארד שקל.
אלא שהמלחמה קצת מערבבת את הקלפים מחדש: יחד עם עדכון הכנסות מדינה, משרד האוצר עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה של המשק באופן חד ל-3.6%, לעומת 4.3% בתחזית עת גיבוש תקציב המדינה לשנה הנוכחית (ינואר 2025). אלא שגם תחזית זו עלולה להתפספס, שכן היא מבוססת על כך שישנה ירידה של גיוס מילואים החל מהרבעון השלישי של השנה - כלומר בעוד שבועיים אמורה כמות אנשי המילואים לרדת, תרחיש שנראה כעת דמיוני, קל וחומר כאשר הממשלה נחושה להמשיך ולהעמיק את המלחמה בעזה.
כאמור, ההוצאות האלו אינן כוללות את הוצאות העתק בגין פיצויים לנזקים ברכוש המשולמים על ידי קרן פיצויים של רשות המסים. לפי הנתונים, הקרן הוציאה בינואר-מאי 2025 כ-2.4 מיליארד שקל, והצבירה נטו (ההפרש בין מה שהופקד לבין מה שיצא) שלה השנה היתה של 3 מיליארד שקל. אך לנוכח התמונות המתקבלות מהזירות השונות, ניכר כי הסכומים שהקרן תצטרך להשקיע בגין הנזקים העצומים ברכוש יהיו גבוהות מאוד ויהיה צורך להפרשות נוספות. על כל פנים, נזכיר כי הוצאות מקרן רכוש של רשות המסים אינן נרשמות לחישוב הגירעון (תרגיל חשבונאי שנוי במחלוקת שמבצע האוצר זה שנים רבות), אך לצורך העניין כן נרשמות כחוב וכן חשובות לצורך חישוב לעלות המלחמה.
