בלעדי
"חשש למחסור חמור בגז בישול": משקי הבית יהיו בעדיפות אחרונה
בעקבות הפגיעה הקשה בבזן, מזהירים במשרד האנרגיה ממחסור בגז ומתעדפים את הצריכה במשק: בתי חולים ובתי אבות יהיו בעדיפות ראשונה. בין התרחישים: הגדלת היבוא, שימוש במאגרי חירום או הקטנת האספקה לרשות הפלסטינית
הפגיעה הקשה בבזן בשבוע שעבר שהובילה להשבתה של כל פעילות בית הזיקוק בחיפה עלולה לגרום ל"מחסור חמור בגז פחמימני מעובה (גפ"מ, או גז בישול) במשק", כך מזהיר משרד האנרגיה במכתב ששלח למנהלי חברות הגז. בעקבות זאת הוציא המשרד נוהל לתיעדוף חלוקת הגפ"מ בין הצרכנים השונים במקרה של מחסור. מהתיעדוף עולה כי הצרכנים הביתיים – גם בגז מרכזי בבניינים וגם בבבלוני גז – יהיו בעדיפות אחרונה.
בעדיפות ראשונה מצויים בתי חולים, מכבסות המשרתות בתי חולים, בתי אבות ודיור מוגן, מאפיות ומפעלי מזון, מעונות חוסים ומפעלי ייצור חיוניים. במקרה של מחסור בגפ"מ הם יקבלו עד 60% מהביקוש של הגופים בשגרה. בעדיפות שנייה מצויים בתי סוהר, לולים ומדגרות, בתי מלון ושירותי הסעדה – הם יקבלו עד 30%. גופים בעדיפות אחרונה הם משקי בית בגז ובבלוני גז (אספקה עד בלון אחד למשק בית), צה"ל והמשטרה שיקבלו עד 10% מהביקוש בשגרה. כמו כן המכתב מדגיש שצרכנים שיש להם אפשרות לפעול על בסיס דלקים אחרים לא יקבלו גפ"מ, כמו למשל מפעל שיכול לעבוד גם על סולר וגם על גפ"מ.
שר האנרגיה אלי כהן אמר שמועד החזרה של בזן ייארך כחודש, אז יוכל המתקן לחזור בהיקפים שיספקו את כל צורכי המשק המקומי. לפי דו"ח צוות בין משרדי לצמצום השימוש בגפ"מ במשרד האנרגיה, מנובמבר 2024 בזן מפיקה 44% מהגפ"מ המשמש את המשק המקומי (כולל צריכת הרשות הפלסטינית). בית הזיקוק באשדוד מספק 19% נוספים מהגפ"מ במשק והיתר מיובא באמצעות צינורות החברה הממשלתית קצא"א.
לפי גורם במשק האנרגיה - ביוני צריכת הגפ"מ הממוצעת היא כ־40 אלף טון, מתוכם כרבע מיועדים לרשות הפלסטינית. לפיכך המשמעות של הפסקת הפעילות של בז"ן היא כ־25 אלף טון.
"מחסור כבר בקרוב"
במשרד האנרגיה וחלק מהגורמים בשוק הגפ"מ טוענים שבסופו של דבר לא יהיה מחסור בגפ"מ, אך לעומתם גורם אחר במשק האנרגיה טוען שהפגיעה בבזן משמעותה היא מחסור של כ־7.5 אלף טון כבר בשבועות הקרובים. לפי אותו גורם כבר היום יש צמצום מסוים בהיקפי הגפ"מ שמסופקים. לכך יש כמה פתרונות אפשריים: שימוש במאגרי החירום של המדינה, צמצום מכירת הגפ"מ לרשות הפלסטינית, או הגדלת היבוא.
שוק הגפ"מ נחשב לריכוזי – למרות שפועלות בו מעל 50 חברות. הסיבה היא שליטה מכריעה של החברות הגדולות בשוק. הנתונים הזמינים האחרונים הם מדצמבר 2023, אז פרסם משרד האנרגיה נתונים על התחרות בשוק הגפ"מ במסגרת דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. לפי הנתונים החברות הגדולות - אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז), פזגז, אמישראגז ודור גז שלטו ב־74% מהשוק ב־2022, ירידה לעומת 2016 אז הן שלטו ב־85% מהשוק.
לסגירת בתי הזיקוק יש גם השפעה על פעילות חברות הגפ"מ - הגפ"מ המיובא נחשב ליקר יותר מהגפ"מ המופק בישראל, ולכן להגדלת ההסתמכות על הייבוא עלולות להיות השלכות על התוצאות של החברות.
בדו"חות הכספיים האחרונים של החברה, כתבה פז: "לפזגז תלות בספק היבוא ובבתי הזיקוק בכל הקשור לאספקת גפ"מ, באופן שאם יחדלו בתי הזיקוק לספק גפ"מ, ופזגז תאלץ להגדיל את כמויות הגפ"מ המיובא או לייבא גפ"מ באמצעות ספק יבוא אחר, עלול הדבר להיות כרוך בעלויות מהותיות".
בונים על צמצום הצריכה
לפי נתוני הוועדה של משרד האנרגיה מסוף השנה שעברה, שאותה ליוותה בין היתר חברת הייעוץ BDO, הצריכה המרכזית של גפ"מ ב־2023 (37%) היתה לתעשייה – בעוד משקי הבית היו אחראים ל־31% מהגפ"מ. מסחר ושירותים – כמו למשל בתי מלון וחדרי אוכל ציבוריים היו אחראים ל־22% מצריכת הגפ"מ בשוק. עם זאת, בשל מעבר לגז טבעי בתעשייה ותהליכי חישמול שונים – כמו למשל המעבר לכיריים חשמליות, צפויה מגמת ירידה בשנים הבאות בצריכת הגפ"מ במשק המקומי.
במשרד האנרגיה תומכים בצמצום השימוש בגפ"מ – בין היתר בשל הפינוי של מפרץ חיפה שמוביל לכך שיצרנית הגפ"מ המרכזית במשק המקומי תפסיק לייצרו.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "כפי שאמרנו כבר, לא צפוי מחסור בגפ"מ. החלוקה (נוהל התעדופים) נועדה על מנת להבטיח שלא יהיו חברות שיצברו מלאים ושהמוצר יחולק לכל החברות ויגיע לכלל הצרכנים".
