הזינוק במחיר הנפט עושה את כל הדרך עד אריזות המזון, ויביא להתייקרות סל הקניות
קבוצת MPP, יצרנית אריזות פלסטיק לתעשיית המזון, הודיעה ללקוחותיה כי בשבועיים הקרובים היא תשלח מחירונים מעודכנים שיגלמו התייקרות של עד 35%. בהתאחדות התעשיינים אומרים שכרמל אולפינים, המייצרת פולימרים, העלתה את תעריפיה ב־25%-20%
צפי לעליית מחירים בתעשיית הפלסטיק. התייקרות הנפט בעקבות המלחמה באיראן עומדת לחלחל למוצרי הפלסטיק, שעשויים מפולימרים שונים שמופקים מנפט — ומשם להשתרשר לכיסם של הצרכנים. קבוצת MPP, המתמחה בייצור אריזות פלסטיק לתעשיית המזון, כבר הודיעה ללקוחותיה כי בשבועיים הקרובים היא תשלח מחירונים מעודכנים שיגלמו התייקרות של 15% עד 35%.
הקבוצה מייצרת אריזות כמו גביעי קוטג', גביעי יוגורט, קופסאות גבינה לבנה, מארזי סלטים, מגשים לבשר ודגים הנמכרים במעדניות, חמגשיות לצהרונים וכלים חד־פעמיים. עם לקוחות הקבוצה נמנות חברות מזון גדולות, ובהן תנובה, שטראוס, טרה, זוגלובק ואסם, וכן יצרנים ורשתות של כלים חד־פעמיים, ובהם הנמל, רשת זול פעמי, יצרנית חומרי הניקוי קליר וחברות נוספות. בין היתר, החברה מייצרת את הגביעים וקופסאות הפלסטיק של יוגורט יופלה, קוטג' תנובה, גבינות סקי, יוגורט דנונה, יוגורט מולר, גבינות נפוליאון, סלטי צבר, חומוס אחלה, ומותגים נוספים, רבים מהם בתחום מוצרי החלב.
במכתב ששלחה MPP ללקוחות היא ציינה כי הסיבה להתייקרות היא המלחמה באיראן שהובילה ל"צונאמי מחירים בחומרי גלם שנעים של 30% ל־70%". עוד ציינה כי היא מתמודדת עם הגבלת כמות חומרי גלם בשל מחסור עולמי. נתן וילנר, מנכ"ל הקבוצה, אמר לכלכליסט כי הרכיב העיקרי בתעשיית הפלסטיק התייקר ב־60% מאז תחילת המלחמה ויש בעיות של אספקה כי בארות הגז נפגעו במהלך המלחמה: "זה מייצר כאוס של חומרי גלם בתחום אריזות המזון. אנחנו מושפעים בעיקר ממחיר הדלק וההובלה ומהזמינות של חומרי הגלם, אבל תהיה לזה השפעה גם על דשנים שמשמשים לייצור מזון. לזמינות של חומרי הגלם יש השפעה גדולה על המחירים ומי שישלם יותר יקבל אספקה. יש הרבה מדינות בעולם שהכריזו על פורס מאז'ור. זה אומר שכל ההזמנות שהיו ברשותן מבוטלות, ומתחילים מאפס לפי המחירים החדשים".
ייצור אריזות פלסטיק חולש על כ־30% מצריכת חומרי הגלם של הפלסטיק. תחומים נוספים שבהם הפלסטיק דומיננטי הם בנייה וחקלאות. בבנייה משתמשים בצנרת פלסטיק ובחומרים פולימריים בתוך חומרי איטום וצבע. בחקלאות הפלסטיק נמצא בשימוש, בין היתר, בצנרת השקיה ובחממות. שני ענפים אלה ביחד אחראים גם הם לכ־30% מצריכת חומרי הגלם של הפלסטיק.
לדברי אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות בנייה וצריכה בהתאחדות התעשיינים, "מחירה של חבית נפט היה לפני המלחמה 67 דולר, וכיום הוא עומד על מעל 100 דולר. ברגע שמחירי הנפט מזנקים בשיעורים גבוהים כל כך, זה משפיע מאוד על תעשיית הפלסטיק. בשבוע שעבר המחירים זינקו בגלל הפצצות של מאגרי הנפט. יש לזה השפעה על תוצרי הנפט, על דלקים למיניהם, כולל סולר ובנזין, ועל דלקים תעשייתיים כמו מזוט, וזה משפיע על מחירי חומרי הגלם של הפלסטיקה. בנוסף לזאת, בסין המחירים של פוליפרופילן, פלסטיק שנפוץ בתעשיית האריזות, עלו ב־30%".
כשליש מהפלסטיק שמשמש את התעשייה המקומית נרכש מחברת כרמל אולפינים מקבוצת בזן, וכשני שלישים מגיעים מהמזרח הרחוק ומהמפרציות. "המזרח הרחוק, המפרציות, כולל סעודיה, הן המדינות העיקריות מהן מייבאים פולימרים. בעבר טורקיה היתה ספק משמעותי אבל כיום פחות ומעט פולימרים מגיעים גם מאירופה. שליש מחומר הגלם מסופק בישראל, ויצרני אריזות מספרים לי שכרמל אלפינים, שמייצרת שני סוגי פולימרים, העלתה להם את המחיר ב־25%-20%", אומר הרמבם.
על פי נתוני התאחדות התעשיינים, הזינוק במחיר האנרגיה מוביל לייקור שרשראות האספקה בכל תחומי הכלכלה, וכמובן מאיים גם על ענף המזון. מחיר תובלה של מכולה גדולה (40 רגל) מהמזרח זינק מ־1,500 דולר בממוצע לכ־4000 דולר, וחברות ספנות טוענות אף למחיר גבוה יותר.
"גם מחירי הדלק מתייקרים, גם ההובלה מתייקרת, גם חברות הספנות מטילות היטל מלחמה בתקופות משבר שיכול להגיע לכמה מאות דולרים למכולה, והתוצאה היא התייקרות של חומרי הגלם", אומר הרמבם. "אבל לישראל יש בעיה נוספת בעקבות המלחמה, והיא שאוניות מדלגות על נמלים בישראל, ויש ספקים שחוששים להטעין את המשלוח ולשלח לישראל. התוצאה יכולה להיות גם מחסור בחומר גלם.
"אומנם זה עדיין לא קורה באופן גורף, אבל אנחנו שומעים ממפעלים על מקרים של אוניות שלא נכנסות לנמל ולא פורקות סחורה. מחירי הנפט לא רק התייקרו אלא יש גם פגיעה ביכולת הייצור במפרציות, אז בלי קשר למחיר הבורסאי, יהיה פחות חומר גלם וזה מדאיג בראייה קדימה. גם תעשיית הבנייה תושפע לרעה מהמצב הזה. המלט, הבטון וחומרי בנייה נוספים צפויים להתייקר, ויש גם כדורי קלקר שזה פלסטיק".
