רשלנות רפואית, עוגמת נפש והכסף שבאמצע - עורכת דין דורית פילו מסבירה
תביעת רשלנות רפואית עשויות להניב פיצוי כספי בן מאות אלפי ואף מיליוני שקלים, סכומים שמטרתם לסייע בשיקום הנפגעים, לשפר את איכות חייהם ככל הניתן ולפצות אותם על הכאב והסבל שנגרם להם
טווח הפיצוי הרחב מעלה את השאלה כיצד מחושב הפיצוי, מהם הגורמים המשפיעים עליו, וכיצד ניתן להבטיח את קבלת הפיצוי המקסימלי במקרה של פגיעה עקב רשלנות של צוותי הטיפול.
על כך, ביקשנו לשוחח עם עורכת דין דורית פילו, מעורכות הדין המובילות והמנוסות בישראל בתחום הרשלנות הרפואית, שתסביר לנו באילו מקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, כיצד ניתן להעריך את סכום הפיצוי ומהם הכלים החשובים ביותר להצלחת התביעה ולמיצוי זכויות מקסימלי.
רשלנות רפואית מבוססת על נזק מהותי אשר נגרם למטופל/ת, בשל טיפול רפואי רשלני הניתן שלא תחת חובת הזהירות המחייבת את הרופאים וצוותי הטיפול בישראל. תביעת רשלנות מחייבת עמידה בכלל התבחינים הללו:
• התנהלות רשלנית ולא סבירה של גורמי הטיפול
• נזק רפואי הנגרם למטופל/ת
• קשר מוכח בין הדברים: הנזק שנגרם למטופל נובע מן הטיפול הרשלני ולא מסיבה אחרת.
איך מחשבים פיצויים כשמדובר בבריאות
תחשיב הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית חותר להשבת המצב לקדמותו באמצעות כימות הנזקים הממוניים שנגרמו לנפגעים, ובפיצוי בגין הנזקים שאינם ממוניים.
הנזקים הממוניים מתייחסים להוצאות טיפול ושיקום, צורך בעזרה ובטיפול, הפסדי שכר בשל ימי מחלה ואשפוז ופגיעה ביכולת השתכרות עתידית.
למרות שעל פניו מדובר בתחשיב פשוט, הלכה למעשה מדובר בתחשיב מורכב, המצריך התייחסות לגיל הנפגע, נכותו של הנפגע, הערכות רפואיות הנוגעות לתרחישים ולמצבים רפואיים עתידיים, תחשיבים אקטואריים המביאים בחשבון את תוחלת החיים, שיעור ההשתכרות טרם הפגיעה, שכר ממוצע במשק, חיסכון פנסיוני ועוד.
בנוסף לאלה יכלול הפיצוי התייחסות לנזקים לא ממוניים, ביניהם כאב וסבל שנגרם לנפגע ופגיעה באיכות החיים.
הסכום הכולל נקבע על ידי בית המשפט תוך התחשבות בגיל הנפגע, חומרת הנכות הרפואית והתפקודית, שיעור ההשתכרות טרם הפגיעה, והשלכות עתידיות כמו הצורך בטיפולים או עזרה חיצונית.
בין השיקולים המשפיעים על גובה הפיצוי:
• גיל הנפגע - ככל שהנפגע צעיר יותר, כך הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר (בשל ההשפעה ארוכת טווח על החיים וההשתכרות).
• אחוז הנכות- אחוזי הנכות הרפואית הנקבעים על ידי המומחה הרפואי וכן הערכת אחוזי הנכות התפקודית הנגזרת ממנה. ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר, כך הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר.
• פוטנציאל השתכרות - השכר הממוצע טרם הפגיעה, או לחילופין פוטנציאל השתכרות מוערך על פי השכלה, מקצוע והערכות נוספות (דוגמא: הפיצוי לסטודנט שלא עבד בעת הפגיעה יחושב על פי פוטנציאל ההשתכרות שהיה צפוי לו לאחר סיום הלימודים ופיצוי לקטין ייעשה לרוב על בסיס השכר הממוצע במשק).
• צורך בטיפול ובסיוע - עלויות מוערכות לעזרה ולטיפול בבית, לרבות טיפול בילדים במקרה של פגיעה בהורה.
האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין עוגמת נפש?
כאמור, עילת רשלנות רפואית דורשת את קיומו של נזק מהותי הנגרם לנפגע בהליך הרפואי הנגוע ברשלנות. עוגמת נפש בפני עצמה , גם אם היא ברת פיצוי, לא תוביל להגשת תביעה שכן הפיצוי הצפוי הוא יחסית נמוך, ולא כדאי לנהל בגינו תביעת רשלנות רפואית יקרה ומורכבת. יחד עם זאת, מדובר בראש נזק נלווה כאשר מתקיימים התבחינים האחרים, לרבות נזק מהותי ומוכח אחר.
המשמעות: ניתן לכלול את עוגמת הנפש והצער הנגרם לנפגעים בתביעה הכוללת נזק גופני ו/או נפשי מהותי ומוכח, אך ברוב המקרים אין כדאיות להגיש תביעה על נזקי עוגמת הנפש בלבד.
העיקר הבריאות
רגע לפני שעורכת הדין פילו מספקת לנו את הטיפים החשובים להצלחת תביעה, היא בוחרת לשתף אותנו דווקא במקרה שהגיעה לאחרונה למשרדה:
הגיעה אלי בחורה צעירה, לאחר לידה בניתוח קיסרי. במהלך הניתוח תפרו לה בטעות את השופכן, מה שגרם לה לבעיות אורולוגיות קשות, מגבלה במתן שתן, פגיעה בתפקודי הכליות ועוד. היא הגיעה אלי לאחר שעברה 5 ניתוחים באותו בית חולים, כשהיא עוד לא יודעת אם תצטרך עוד ניתוחים בעתיד ומה תהיה ההשלכה על היכולת שלה להרות שוב. ראיתי מולי זוג מבולבל שהלך לאיבוד בכאוס הבדיקות והניתוחים.
בדומה לכל מקרה שאני מטפלת בו, שמתי בצד את היתכנות התביעה ופוטנציאל הפיצויים, וייעצתי להם קודם כל להתרכז בטיפול ובשיקום שלה ולפנות באופן פרטי למומחה לכירורגיה אורולוגית, לקבל חוות דעת נוספת, על מנת לוודא שהטיפול המוצע לה (באותו בית חולים שבו בוצעה הרשלנות) הוא אכן המתאים לה. ברגעים הללו ראיתי מולי אישה צעירה שכל החיים לפניה, הבריאות ואיכות החיים שלה מבחינתי קדמו לכל סכום פיצוי. העדפתי שתחלים ותמשיך בחייה ללא נזק על פני כסף. הבריאות קודמת לכל. כמובן שבמידה ולאחר הטיפולים תישאר נכות קבועה ונזק אדאג ללקוחותיי לפיצוי המקסימלי, אבל אם אפשר לעזור להם להימנע מהנזק תמיד אעדיף זאת.
טיפים לניהול תביעת רשלנות רפואית
1. ליווי משפטי של עורך דין מנוסה בעל הצלחות מוכחות - תחום הרשלנות הרפואית הוא בין המורכבים ביותר, המצריך שליטה והיכרות מעמיקה עם המערכות הרלוונטיות, חוזרים של משרד הבריאות, נהלים, שליטה בטרמינולוגיה ובספרות רפואית בינלאומית, השפעות של פסיקה ותקדימים. רק עורכי דין בעלי ניסיון רב שנים יידעו להביא את כל הללו לכדי עמידה בחובת הוכחה מורכבת ולמקסם את הפיצוי הכספי.
2. איסוף מידע ומסמכים רפואיים - לתיעוד הרפואי קיימת חשיבות רבה בהבנת המקרה. יש לאסוף כל מסמך וכל פרט, לרבות סיכומי ביקור/אשפוז, מרשמים והמלצות, תוצאות של בדיקות ועוד. חשוב לדעת כי על המוסד הרפואי חלה חובת התיעוד ושמירה של המסמכים, ואי עמידה בחובה זו עשויה לעמוד לטובת התביעה ולהפוך את נטל ההוכחה על הנתבעים עצמם.
3. יש לשתף את עורך הדין המייצג בכל פרט ומידע, לרבות כאלה שנראים פחות רלוונטיים. לעתים גם אמירה שנאמרה על ידי רופא שלא לפרוטוקול או הערה של מזכירה במרפאה, עשויים ללמד על פגם בתהליך ולהדליק נורה שתסייע להאיר על פרטי המקרה.
4. חוות דעת של רופא מומחה - תביעת רשלנות רפואית מחייבת חוות דעת תומכת של רופא מומחה ומוביל בתחום. חשוב לבחור ברופא מוכר ובעל מוניטין, שיציג חוות דעת מפורטת ומקצועית, ויהיה מוכן לעמוד מאחוריה ולהעיד בפני בית המשפט במקרה הצורך.
לסיכומו של דבר, לא כדאי ולא מומלץ להתנהל מול חברת הביטוח/נציגי המוסד הרפואי ללא ייצוג משפטי מקצועי. במקרים רבים אלו יעשו מאמץ לסגור את התיק במהירות ובסכומים נמוכים, תוך ניצול חוסר הידע והצורך של המטופלים שנפגעו בפיצוי מהיר.
d&b – לדעת להחליט
