פרשנות
ברית הסיליקון: ישראל נכנסת למועדון הזהב האמריקאי
צירופה של ישראל ל־Pax Silica, יחד עם יפן, דרום קוריאה, סינגפור, בריטניה, הולנד, אוסטרליה ואיחוד האמירויות, מעמיד אותה בעמדה של בת ברית מיוחסת מצד אחד; ומצד שני, מבחינה כלכלית – בעמדת זינוק מצוינת אל עתיד שבו היא חלק מגוש ששולט בתשתיות ה־AI
בעולם שמתחלק מחדש לגושי על גיאו־פוליטיים וגיאו־כלכליים, ארצות הברית מול סין, הנשיא דונלד טראמפ חיבק את ישראל והציב אותה בלבו של אחד המהלכים האסטרטגיים המרכזיים של הממשל שיגדירו את עידן ה־AI: קואליציית Pax Silica. הכוונה היא להקים ברית חדשה סביב הסיליקון, שהוא הבסיס לשבבים, אשר תעצב את שרשראות האספקה, את מוקדי החדשנות ואת מאזן הכוחות הכלכלי של המאה ה־21. במסגרת הסכם, שנחתם ביום שישי שעבר בוושינגטון, הצטרפה ישראל למועדון האקסקלוסיבי למדי, שכולל תשע מדינות בלבד — יפן, דרום קוריאה, הולנד, סינגפור, בריטניה, אוסטרליה, איחוד האמירויות וארצות הברית כמובן.
ה־Pax – Pax Silica, ביטוי שמציין ברית של שלום ויציבות (בהשראת Pax Americana), והיסוד Silica – שממנו עושים את הסיליקון, החומר המרכזי בשבבים, מסמנת קואליציה של מדינות בעלות אמון אסטרטגי הדדי, המתחייבות לשיתוף פעולה עמוק בכל מה שנוגע ל־AI: שבבים, מחקר ופיתוח, חוות שרתים, תקינה, מרכזי נתונים, חומרי גלם ותשתיות ליבה. במילים פשוטות, מועדון אקסקלוסיבי וסגור שבו כל מה שמזין את תעשיית ה־AI – מהסיליקון ועד מודלי העל – חייב לעבור בין החברות ללא חסמים, ללא מגבלות ובאמון מלא.
כרטיס למועדון האקסקלוסיבי
מדובר בצעד דרמטי שכן כבר במשטר ביידן, נשיא ארצות הברית לשעבר, ישראל סווגה ברשימה ה"צהובה": מדינות שמותר למכור להן טכנולוגיות AI מתקדמות, אך רק תחת מגבלות יצוא, רישיונות ואישורים פרטניים. כלומר, ישראל לא היתה ברשימה ה"אדומה" – שבה סווגו המדינות שאיתן אסור לשתף פעולה בתחום כמו איראן; אך גם לא ברשימה ה"ירוקה" – שבה יש חופש פעולה ושיתוף פעולה מלא. עבור מדינה ששואפת להוביל את מהפכת ה AI, זה היה עיכוב יקר. חשוב מכך, התעשייה הישראלית, לרבות הביטחונית, מאוד זקוקות לשבבים האלו להמשך הפיתוח. המגבלה שממשל ביידן תכנן להטיל על ישראל היתה עלולה לעכב את הפיתוח ולספק יתרון למדינות אירופאיות ולמדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד שנמצאות ברשימת הירוקה. ממשל טראמפ, לעומת זאת, הפך את התמונה: לא הרשימה הצהובה עליה חלות מגבלות – אלא כרטיס כניסה היישר למועדון ה"זהב".
עבור כלכלת ישראל מדובר במעמד קריטי. תעשיית ההייטק – לרבות ה־AI – היא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, מחולל מסים ומשפר פריון, והברית מעניקה לו ביטחון אספקה והזדמנויות גלובליות. הברית מעניקה גם גישה לשבבי על ולתשתיות מחשוב מתקדמות ללא מגבלות יצוא, הופכת את ישראל לצומת מרכזית בתשתיות AI בינלאומיות, תוך שדרוג מעמד ה"סטארט אפ ניישן", ומגבירה את משיכת ההשקעות הזרות והעמקת פעילות של חברות הענק הבינלאומיות בישראל – דבר קריטי עבור חברות כגון אנבידיה. כניסת ישראל למועדון הזה מסתנכרנת היטב עם הקמת הקמפוס של אנבידיה בקריית טבעון וחוות השרתים החדשה שלה שנחשפה בכלכליסט.
"המשרות שפורסמו במכרזים למטה ה־AI הלאומי נראות תפורות לאנשי צבא ושירות המדינה. הן מקשות על קליטת טאלנטים מהשוק הפרטי – ובעיקר מפלות נשים מהתחום"
תופרים משרות לאנשי צבא ושירות המדינה
עבור ישראל זו קפיצת מדרגה אסטרטגית. היא מעגנת את מקומה בלב הברית המערבית המכתיבה את הסטנדרטים, הכללים והיכולות של עולם ה־AI. בשם ישראל חתם על ההסכם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, אבי שמחון, אך מאחורי הקלעים פעלו גם ד''ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי הממונה על ההסכמים כלכליים של ישראל, יחד עם נח הקר, הציר הכלכלי הישראלי בוושינגטון.
אל הטקס שנערך בוושינגטון הצטרף גם ראש מטה AI הלאומי החדש – ארז אסקל, מינוי שנוי במחלוקת שנעשה ללא מכרז. לאקסל, לשעבר ראש מינהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית ומפקד יחידה 9900 באגף המודיעין בצה"ל – אין השכלה מדעית (הוא בעל תארים במשפטים ובמזרח התיכון). בנוסף, בסוף נובמבר התפרסמו מכרזים לשדרה הניהולית הבכירה שתעבוד תחת אקסל. ד״ר שלומית ווגמן, לשעבר יו״ר הרשות להלבנת הון, חוקרת בכירה בתחומי הבינה מלאכותית באוניברסיטת הרווארד וחברה בפורום דבורה, מזהירה כי "המשרות שפורסמו במכרזים נראות תפורות למידות של אנשי צבא ושירות המדינה. הן מקשות על קליטת טאלנטים מהשוק הפרטי – ובעיקר מפלות נשים מתחום הבינה המלאכותית לרעה''.
ווגמן מבססת את טענותיה על דרישות הסף המצטברות למשרות הללו, הכוללות ניסיון ניהולי בכיר בארגון של לפחות 700 עובדים ובגיבוש מדיניות ציבורית. "זה מצמצם את מאגר המועמדים באופן שנראה כמכוון למועמדים מהפקידות הבכירה וגופי הביטחון", אמרה. לדבריה, זו החמצה גדולה שתהיה בכייה לדורות, אחרי שוועדת "נגל" כבר הזהירה כי ישראל מפגרת ב־AI. המסרים האלו הגיעו לנתניהו, שמחון ואקסל – וגם דרך פקידים בכירים אחרים – ויש לקוות שהם יילקחו בחשבון.
