הרכש ממספנות ישראל: בוועדת נגל הטילו ספק בדחיפות העסקה
החלפת הספינות בחיל הים תתגלגל לחוזה ענק שממנו תיהנה מספנות ישראל של שלומי פוגל וסמי קצב. זאת בתמיכת משרד הביטחון ואף על פי שכמחצית מחברי ועדת נגל התנגדו למהלך החפוז
מניית תעשיית מספנות ישראל זינקה שלשום בבורסה ב־11% לאחר הודעת משרד הביטחון על כך שוועדת השרים להצטיידות אישרה לקדם את פרויקט ה"רשף" – ספינת הסער הבאה של זרוע הים – שתיוצר במספנה של החברה בחיפה. במסגרת העסקה, משרד הביטחון ירכוש עבור חיל הים חמש ספינות מדגם "רשף". לכלכליסט נודע כי היקף העסקה צפוי לעמוד על כ־4 מיליארד שקל, עם זאת חלק מהסכום יופנה למערכות הנשק שיוצבו על הספינות ומיוצרות על ידי חברות ישראליות אחרות כמו אלביט, התעשייה האווירית, רפאל וחברות קטנות.
ספינות ה"רשף" יחליפו את צי ספינות ה"נירית" (סער 4.5), שגילן עומד על 20–40 שנה. על אף שפרטי העסקה כבר סוכמו, כדי להשלים את העסקה באופן סופי יש לאשר את העסקה בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בכנסת (ועדת משנה של ועדת הכספים). הוועדה צפויה לאשר את העסקה ולאחר מכן משרד הביטחון יוכל לחתום על החוזה הסופי מול החברות ובראשן מספנות ישראל. הספינה הראשונה צפויה להתקבל בחיל הים בעוד כשנתיים.
מספנות ישראל שתייצר את חמש הספינות היא חברה בת בבעלות מלאה של תעשיית מספנות ישראל, שנמצאת בבעלות משותפת של שלומי פוגל מבעלי קבוצת אמפא שנחשב כמקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, סמי קצב המשמש כיו"ר המספנה והחברות הביטחוניות IWI ומפרולייט, משפחת יבואני הרכב שמלצר (שלמה החזקות) וקבוצת גולד בונד (שגם היא בבעלות שלומי פוגל ועתליה שמלצר). מספנות ישראל היא המספנה הפעילה היחידה בישראל והיא החברה היחידה שיש לה את היכולת לייצר אוניות קרב בישראל.
1 צפייה בגלריה
מימין, מבעלי מספנות ישראל: שלומי פוגל מבעלי קבוצת אמפא, וסמי קצב המשמש כיו"ר המספנה
(צילומים: טל אזולאי, נמרוד גליקמן)
פרויקט ה"רשף" נולד מדרישה של חיל הים שהגיעה למשרד הביטחון ב־2019 וזאת במטרה להחליף את הניריות הוותיקות שסבלו ממצב תחזוקתי בעייתי. במשרד הביטחון לא פנו ישירות למספנות ישראל, אלא יצאו בהליך RFI (בקשה לקבלת מידע) בינלאומי כדי לבחון אילו אלטרנטיבות עומדות בפני המשרד וחיל הים. המשרד קיבל הצעות מכמה גופים בינלאומיים אך במשרד הביטחון סברו כי האפשרות האטרקטיבית ביותר מבחינת מפרט התואם לדרישות חיל הים היא זו של מספנות ישראל, וזאת על רקע הדרישה לספינות בגודל בינוני סביב כ־1,000 טון שיוכלו לשאת מערכות לחימה ישראליות. לצורך העניין האמריקאים היו פחות רלוונטיים מפני שהם משתמשים בספינות גדולות יותר בחיל הים שלהם ובספינות קטנות יותר במשמר החופים וההצעות מצידם כללו תכנון מחדש שהיה מגדיל משמעותית את העלויות וזמן האספקה, וגם לספקים הגרמניים לא היו ספינות מתאימות.
במקביל, באותן שנים במשרד הביטחון התקבלה החלטה להחזיר את היכולת הישראלית לייצר אמצעי לחימה לחיל הים וזאת לאחר שהרכש המשמעותי הקודם היה של ספינות "סער 6" (בראונשוויג K130) שהוזמנו מחברת טיסנקרופ הגרמנית, כאשר הצעד מעניק שליטה גדולה יותר לחיל הים בכל הקשור לפיתוח האמצעים. השילוב של המדיניות הזו עם תוצאות ה־RFI הובילו את משרד הביטחון להעדיף את ההצעה של מספנות ישראל. לכלכליסט נודע כי התכנון המקורי של ספינות הרשף היה יקר יותר ממה שמשרד הביטחון התכוון, ונאלצו "לחזור לשולחן השרטוטים". לאחר התכנון המחודש המחיר לסדרה ירד בכמיליארד שקל ובמערכת הביטחון סבורים שמדובר במחיר "מאוד אטרקטיבי".
מהלך הרכש מתכתב גם עם תפיסת מערכת הביטחון והדרג המדיני על כך שיש לחזק את התעשייה הביטחונית הישראלית על רקע התלות במדינות וחברות זרות והחשש מאמברגו נשק בינלאומי שמקשה על משרד הביטחון לבצע רכש ביטחוני ומעלה את המחירים עקב היעדר היצע. כמו כן, בממשלה סבורים שקידום העסקה בעת הזו יתרום לתעשייה בצפון שנפגעה מהמלחמה.
על אף שביעות הרצון מכיוון מערכת הביטחון בכל הקשור לקידום עסקת הרשף, לגורמי המקצוע בממשלה היתה גם ביקורת על המהלך. בהודעה המשותפת שיצאה ממשרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד רה"מ על אישור העסקה נכתב כי זו יצאה לדרך "בהמשך להמלצות הביניים של ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח וכי "ההחלטות שהתקבלו היום הן חלק מתהליך הבחינה המעמיקה שממשלת ישראל מקיימת ביחס לתהליכי הרכש".
עם זאת, לכלכליסט נודע כי כמחצית מחברי ועדת נגל הסתייגו מהקידום המהיר של העסקה, וסברו כי אין דחיפות לקדם אותה כחלק ממסקנות הביניים של הוועדה וניתן להמתין עם האישור לדו"ח הסופי. הביקורת הפנימית בוועדה מתכתבת עם ביקורת חיצונית מצד גורמים בממשלה על כך שבמערכת הביטחון לא ממתינים ומבצעים בחודשים האחרונים רצף של עסקאות ענק שמחירם כבר הגיע לכ־60 מיליארד שקל.
ממשרד הביטחון נמסר: "ייצור הספינות בישראל יחזק את הביטחון ואת רציפות הייצור והתמיכה בצה"ל, אל מול אתגרים בינלאומיים. הייצור בישראל יבטיח מאות מקומות עבודה בצפון הארץ לשנים קדימה ואף עשוי לחזק את היצוא הביטחוני. 'מספנות ישראל' היא התעשייה היחידה במדינת ישראל, בעלת יכולות מוכחות לבנייה ותחזוקה של ספינות, המותאמות לדרישות המבצעיות והביטחוניות שהוגדרו על ידי זרוע הים".
