ניתוח
מלחמת איראן מגיעה לכיס הישראלי: הדלק יזנק ואחריו כל השאר
מחירו של הנפט קפץ בכ־55% מאז תחילת המלחמה והשווקים רועדים; בישראל מזהירים: גל ההתייקרויות בדרך אך האוצר יכול לבלום אותו על ידי קיצוץ מס הבלו; גורם באוצר: "עוד מוקדם לדון על הנושא. המחירים תנודתיים ואנחנו עוקבים"; הצטרפות חיזבאללה למערכה עלולה לאיים על אסדות הגז הטבעי שמושבתות כרגע
אלה מאזרחי ישראל שסברו שסבלותיהם ממלחמה נרחבת באיראן יסתכמו בהתרעות תכופות המזעיקות אותם בלילות ובימים למקלטים ואל המרחבים המוגנים, ובשיבוש הפעילות במשק - עלולים להרגיש אותה החל מהשבועות הקרובים גם בכיס.
מתחילת המתקפות של ישראל וארה"ב על איראן לפני כשבוע וחצי מחיר הנפט האמיר בכ־55%, ואתמול מחיר של חבית נפט פגש לראשונה זה כארבע שנים קידומת תלת־ספרתית. איראן, שנמצאת תחת בליץ שלא ידעה בתולדותיה, מימשה את איומיה וסגרה את מצר הורמוז שדרכו עוברות מכליות המספקות כ־20% מצריכת הנפט בעולם. זאת, לצד טילים וכטב"מים מתאבדים שהיא משגרת לעבר תשתיות נפט וגז טבעי באמירויות ובסעודיה בניסיון להגביר את הלחצים מצד מדינות אלה על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנצור את האש.
גם התקיפה חסרת התקדים מתחילת השבוע של עשרות מאגרי דלקים המשמשים את צבא איראן בידי חיל האוויר הישראלי, שהבעירה אותם וצבעה את שמי טהראן בשחור, מלבה את משבר האנרגיה העולמי המתהווה ברקע המלחמה. אתמול מחירי הנפט כבר האמירו לכ־120 דולר לחבית, ובהמשך התמתנו לכ־105 דולר לחבית.
ערב המלחמה מחיר חבית נפט עמד על כ־70 דולר. לפי הכלכלן של מכון האנרגיה ליאור שמואלי, בהתבסס על מחירי הנפט העדכניים ושער דולר נוכחי של 3.10 שקלים שנותר יציב יחסית, מחיר של ליטר בנזין יחצה בתחילת אפריל את הרף של 8 שקלים לרמה של 8.02—8.05 לליטר ובאופן שיחיל התייקרות של כשקל.
התייקרות החשמל והתחבורה הציבורית
מחיר הדלק נקבע על ידי משרד האנרגיה על פי מחיר הנפט הממוצע בחמשת הימים האחרונים של כל חודש. מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים ופיננסים בבנק הפועלים, העריך אתמול כי ברמות המחירים הנוכחיות בתחילת אפריל מחיר של ליטר בנזין 95 יעלה בכ־15% לרמה של 8.07 שקלים, תוך העלאת האינפלציה ב־0.40%, מה שעלול להקשות על בנק ישראל להוריד את הריבית במשק.
2 צפייה בגלריה
אסדת כריש. האסדות המספקות גז למשק הישראלי הן יעד לתקיפת חזבאללה
(צילום: אלעד גרשגורן)
עם זאת, קביעת מחיר סל הדלקים של ישראל צפויה רק בעוד כשבוע וחצי - זמן שנחשב נצח במזרח התיכון המתאפיין בתזזיתיות ובתהפוכות גיאו־פוליטיות. ועדיין, גם בתרחיש של חציית רף ה־8 שקלים לליטר בנזין יש לממשלה מה לעשות. במונחים שקליים, מחירי הנפט מהווים כ־29% מסך הרכיבים המשפיעים על מחירי הדלקים בישראל, כשהבלו מהווה כ־60% מהם ומרווחי השוק של החברות מהווים כ־11%.
"הממשלה יכולה למתן מאוד את העלייה הצפויה במחירי הדלקים באמצעות הורדה, גם אם מדובר בהורדה חד־פעמית, של הבלו", סבור שפריר. מדובר בפרקטיקה שהממשלה אימצה כמה פעמים בעבר. הפעם האחרונה היתה ביולי 2022, כשמחירי הנפט בעולם האמירו בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה. שר האוצר באותה העת, אביגדור ליברמן, הוריד את הבלו בשקל, באופן שריסן את השתוללות המחירים. עוד לפני כן, ב־2011, ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על הפחתת הבלו בעקבות פיצוצים נשנים בצנרת שהזרימה גז טבעי ממצרים לישראל ושיבשו קשות את האספקה למשק.
גורם באוצר אמר אתמול לכלכליסט כי "עוד מוקדם לדון על הנושא. המחירים תנודתיים ואנחנו עוקבים. אם יימצאו עיוותים שעלולים להשפיע על המשק, נקבל החלטות". בשונה מאירועי עבר שבהם המדינה היתה מוכנה להקטין, ולו זמנית, את הכנסותיה מהבלו על דלקים, בזה הנוכחי ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה יקרה. מצב זה עלול להקשות על נכונות האוצר להקל על הציבור תוך ריסון מחירי הדלקים, שעלולים להכביד על האזרחים הנאנקים ממילא מבעיית יוקר המחיה שהממשלה הזניחה במשך שנים ארוכות.
התייקרות הדלק עלולה להוביל לגל התייקרויות במשק - מהתשומות לתעשייה, דרך התחבורה הציבורית - ותישא השפעות גם על מחירי החשמל והמים (ראו הרחבה במסגרת). זאת, כשמנגד ישראל נמצאת בשנת בחירות ובפתחם של חגי ומועדי האביב, פסח ועצמאות - מצב שעשוי לכפות על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מהלך שיקל על כיסו של האזרח.
הזינוק במחירי הנפט צפוי להשפיע גם על החלטת משרד התחבורה מתחילת השנה להימנע מהעלאת מחירי התחבורה הציבורית ב־12% שתוכננה לינואר כדי לממן את רפורמת "צדק תחבורתי". ההחלטה בנושא התקבלה על בסיס מידע שהיה נכון לתחילת ינואר, ובשל ההתפתחויות שחלו מאז, הזינוק במחירי הנפט והצורך לממן את עלויות המלחמה - אפשר שהיא תיבחן שוב. אחת הסיבות לכך היא הגידול בעלויות של חברות התחבורה הציבורית בשל התייקרות הסולר.
הגנה על תשתיות ישראליות בים התיכון
השתוללות מחירי הנפט באה כשברקע אסדות הגז הטבעי שמניעות את מרבית משק האנרגיה של ישראל מושבתות. האסדות של שותפות שברון וניו־מד ושל אנרג'יאן מושבתות מתחילת המלחמה בעקבות הנחיית משרד האנרגיה.
במשק האנרגיה התקשו להעריך אתמול מתי פעילותן של האסדות תחודש ובינתיים ייצור החשמל למשק נעשה ברובו באמצעות דלקים יקרים ומזהמים יותר, כמו סולר, מזוט ופחם. עוד לפני פרוץ המלחמה יצרניות החשמל הצטיידו במלאים גדולים של דלקים שאמורים להבטיח את הרציפות התפקודית של המשק.
האסדות המספקות גז טבעי למשק הישראלי - ולווייתן גם מייצא למשק המצרי - מהוות בתרחישי לחימה שונים מטרות לתקיפה מצד חיזבאללה בלבנון. אף שנמנע מתקיפתן במערכות קודמות בעבר, במערכת הביטחון הגבירו משמעותית את הדריכות מפני אפשרות שארגון הטרור השיעי ינסה לפגוע בהן, וזאת על משקל התקיפות מצד ישראל על מאגרי הדלק באיראן.
הארסנל של חיזבאללה כולל טילי חוף–ים מסוגים שונים, בהם טילי יאחונט וטילי C-802, המיועדים לפגוע במטרות ימיות כמו ספינות קרב, אוניות מטען, אסדות גז ונמלי ים. במערכת הביטחון מעריכים כי יכולות חזבאללה בתחום זה ניזוקו משמעותית במהלך המלחמה הקודמת בחזית זו שהסתיימה בנובמבר 2024, ובמהלכה הותקפו מחסנים ועמדות שיגור של טילים. עם זאת, בישראל מעריכים כי בידיו עדיין כמה עשרות או מאות אחדות של טילים ואמצעים שבכוחם לאיים על האינטרסים שלה בים התיכון.
לקראת תרחישים שבהם חיזבאללה ינסה לפגוע בתשתיות האנרגיה של ישראל בים התיכון, צה"ל עיבה בשנים האחרונות את יכולות חיל הים תוך הצטיידות בארבע ספינות מגן חדשות שהוכנסו לפעילות מבצעית בסמוך לפרוץ מלחמת 7 באוקטובר. ספינות אלה נושאות מגוון רחב של מערכות הגנה והתקפה שאמורות לספק הגנה היקפית על התשתיות הישראליות בים התיכון.
מדובר במערכות הגנה אוויריות כמו כיפת ברזל ימית של רפאל וטילי הברק MX של התעשייה האווירית, המופעלות מסיפונן של ספינות המגן. מערכות אלה מיועדות ליירט כטב"מים מתאבדים, כלי טיס מאוישים, רקטות וטילי חוף–ים מתקדמים ומהירים. ברקע המלחמה באיראן, הצטרפות חיזבאללה למערכה וההשבתה היזומה של האסדות, המדינה מעמעמת נתונים על אודות תמהיל הדלקים שעליו מתבסס ייצור החשמל.
במכון האנרגיה העריכו אתמול כי "אף שכרגע השוק העולמי סוער, רמת מחירי הנפט תחזור לנורמה שלה וזאת כשתושג שליטה על תעבורת המכליות במצר הורמוז". בימים האחרונים הנשיא טראמפ הזהיר כי סגירת מצר הורמוז בידי איראן ואיומיה לפגוע במכליות השטות באזור יובילו למצב שבו ספינות קרב אמריקאיות ילוו אותן ויגנו עליהן אם יותקפו.
