דירוג דן אנד ברדסטריט קובע: אלה משרדי עורכי הדין המובילים בישראל לשנת 2026
חשיפת דירוג Duns 100 ל 25 משרדי עורכי הדין המובילים לשנת 2026 הפגישה בין בכירי עורכי הדין שייצגו את המשרדים הטובים בישראל, לשיח פתוח וכנה על אתגרי הענף, "המודל שעליו מבוסס הענף עובר שינוי מבני", אומרת שילה זברו וייס, Senior Director Duns 100
חשיפת שמות משרדי עורכי הדין המובילים במסגרת דירוג Duns 100, חברת המידע העסקי הגדולה בעולם, היא אירוע מכונן בעולם המשפט אשר זכה גם השנה לתשומת לב רבה. במשך חודשים רבים נאספו נתונים, נערכו ראיונות עם גורמי מקצוע מגוונים מהענף, התבצע עיבוד של מידע רב, ובסופו של יום נחשף אתמול הדירוג ה 26 במספר של משרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל.
למרות שעבור רבים מדובר בשנים של חוסר יציבות ואי ודאות, משרדי עורכי הדין הגדולים ממשיכים להראות שהם בנויים על יסודות חזקים. צמרת דירוג המשרדים נשארה יציבה כאשר רוב משרדי עו"ד המובילים שמרו על מקומם, או נשארו סביב המקום בו הם דורגו בשנת 2025. משרד עו"ד מיתר ממשיך להוביל את הרשימה כאשר מייד אחריו נמצא משרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן. למקום השלישי הגיע משרד עו"ד גולדפרב גרוס זליגמן, והמקום הרביעי מאויש על ידי משרד עו"ד פישר (.FBC & Co). את החמישייה הפותחת של הדירוג סוגר משרד ארנון, תדמור-לוי המדורג חמישי. למקום העשירי הגיע משרד ש. הורוביץ ושות', ואת העשיריה השניה סוגר משרד בלטר, גוט, אלוני ושות' - עורכי דין. במקום ה – 25 ניתן למצוא את משרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) ששמר על מקומו בדירוג שישנו קונצנזוס שהופעה בו מהווה חותמת איכות למשרד ככוח מוביל בעולם המשפט הישראלי.
ובכל זאת, למרות שרוב המשרדים המובילים שמרו על יציבות וללא תזוזות משמעותיות, לכולם ברור שהענף נמצא בצומת דרכים חשובה, ״כשאנחנו ב-Duns 100 מנתחים את הנתונים והמגמות של התקופה האחרונה, התמונה מורכבת: מצד אחד יש צמיחה מובהקת והיקף העסקאות גדל, ומצד שני המודל שעליו הענף הזה מבוסס עובר שינוי מבני. הטכנולוגיה, דפוסי הצריכה של הלקוחות והמבנה האנושי בתוך המשרדים - כל הפרמטרים הללו משתנים במקביל. זה כבר לא שינוי שוליים, אלא סביבה עסקית חדשה שמחייבת אותנו לבחון מחדש את אסטרטגיית הפעולה שלנו לקראת השנים הבאות. מה שהביא אותנו לפסגה בעשור הקודם, לא יספיק כדי להשאיר אותנו שם מחר בבוקר", מסבירה שילה זברו וייס, Senior Director Duns 100, תוך שהיא מדגישה את חשיבות נושא ה AI לשימור ההצלחה של המשרדים המובילים, "בואו נשים את זה על השולחן: בינה מלאכותית היא לא פרויקט של מחלקת ה-IT, היא אירוע אסטרטגי של ההנהלה. ברגע שחלק גדול מהעבודה ברמת ג׳וניור הופך לאוטומטי, המשמעות היא שהמוצר הבסיסי שאנחנו מוכרים, כתיבה ועיבוד ידע, נשחק, והסכנה הגדולה היא קומודיטיזציה. לכן המודל העסקי מוכרח לזוז: הלקוח לא מוכן יותר לשלם על שעות עבודה, אלא על ערך. אנחנו רואים מעבר מתפיסת billable hours לתמחור היברידי ומבוסס תוצאה - Fixed/Value Based - שבו הלקוחות ישלמו פרמיה על אסטרטגיה, ודאות וניהול סיכונים. האתגר הניהולי הוא למדוד רווחיות לא לפי היקף תשומות הזמן שהושקעו בתיק, אלא לפי היעילות והאיכות שבהן פתרנו ללקוח את הבעיה".
לדברי זברו וייס, אם בעבר משרדים חתרו להיות One Stop Shop ולספק מענה רוחבי לכל צורך משפטי, היום הערך האמיתי נמצא בעומק. שירותים משפטיים בסיסיים הופכים ברי-החלפה, והיכולת לגבות שכר טרחה פרימיום שמורה למשרדים שיבנו התמחות-על בסוגיות המורכבות ביותר - כאלה שדורשות שיקול דעת אסטרטגי שמערכות אוטומטיות עדיין לא מסוגלות לספק. היא מציינת כי המירוץ אחר ה"טאלנטים" עובר שינוי גם הוא מאחר ומדובר ב"דור שלא בא 'למכור שעות', אלא לייצר אימפקט, ואנחנו נצטרך לתת לו את המושכות בשלב מוקדם יותר". לדבריה, אי הוודאות במערכת המשפט עצמה הופכת מפרמטר חיצוני לפרמטר עסקי, "הפוזיציה המקצועית שלנו מתרחבת מייצוג משפטי לניהול סיכונים אקטיבי ולמציאת חלופות יעילות ומהירות להכרעה. במציאות הזו, התפקיד שלנו הוא לייצר ללקוחות ודאות בתוך כאוס. המשרד המוביל של השנים הקרובות כבר לא יהיה אסופה של עורכי דין שמוכרים מסמכים. הוא יהיה Strategic Powerhouse - גוף שמחבר גודל ועוצמה לטכנולוגיה ול-xLawyers הנכונים, יודע לנהל ‘מערכה’ הוליסטית - סייבר, רגולציה, ליטיגציה ותביעות ייצוגיות - בחמ״ל אסטרטגי אחד, ומייצר ללקוח שקט אמיתי".
אלו הסוגיות שעורכי הדין המובילים מסמנים כמרכזיות עם תחילת שנת 2026
פורום Duns 100 פורום בכירות ובכירי ענף המשפט בישראל שנערך אתמול חשף לא רק את רשימת 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, אלא גם את הנושאים שמעסיקים את המשרדים הגדולים והפעילים במשק. עורכי הדין המובילים שייצגו את 25 המשרדים הטובים בישראל התייחסו בקולם לנושאים רבים ומגוונים, כולל הרפורמה/מהפיכה משפטית, עתיד מדינת ישראל לאור התמורות החלות בה בשנים האחרונות ושעוד יחולו בה בעתיד, המצב הכלכלי והכללי לאחר חצי עשור שכלל מגפה עולמית ומלחמה טראומטית קשה שנפתחה בטבח מזעזע, חשיבות השימוש בבינה מלאכותית במשרדי עורכי הדין ובעבודת עורך הדין ונושאים נוספים.
עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר, אמר בכנס:"בפורום הזה עלו סוגיות של טכנולוגיה, כוח אדם, הצלחה כלכלית וניהול פירמה, כולן בליבת העשייה שלנו כמשרדים שמניעים את הכלכלה הישראלית. אך לצד העשייה המסחרית, יש לנו גם תפקיד ציבורי מובהק. בתקופה האחרונה אנו נאבקים על צביונה של המדינה בשנים הבאות – האם תמשיך להיות דמוקרטית ומתקדמת, או שתידרדר למקום כוחני וברוטלי שמקדם אינטרסים ושחיתות.
אנחנו סובלים מעייפות, אך זה בנפשנו. זו שנת בחירות, שנת מבחן לדמוקרטיה הישראלית. במציאות שבה אנו נחשפים לפייק ניוז, להונאה ולשקר – לעיתים נדמה שהשאלה מהי האמת ומהן העובדות הופכת לפחות רלוונטית, והשאלה האמיתית היא איזה תוכן הציבור קולט. כאשר כלי AI נמצאים גם בידיים זדוניות, הם עלולים לשמש להטיה ולהפצת שקר.
תפקידנו כמשפטנים הוא להיות מעורבים. יש לנו נגישות לבתי המשפט, לוועדת הבחירות, ויש לנו את היכולת להבין, לנתח ולהתריע. עלינו לוודא שאין הידרדרות במדרון שעלול לערער את יסודות הדמוקרטיה.
כאמור, אחד הנושאים המרכזיים שעלו לשיח היה נושא הבינה המלאכותית והאופן שבו הוא ישפיע וכבר משפיע על מערכת המשפט, משרדי עורכי הדין, ועורכי הדין עצמם, "משרדנו עוסק בהטמעת תחום הבינה המלאכותית כבר מראשית מהפכת ה-AI ובחר לעשות זאת באופן הדרגתי, אחראי ורב־שכבתי", הסביר עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל, מחלקת ליטיגציה, ש. הורוביץ ושות', "במעגל הפנים־משרדי, אנו משקיעים בהכשרה שוטפת של הצוות המקצועי ובשימוש יומיומי בכלי AI מגוונים. גם כאשר מדובר בכלים שנמצאים עדיין בשלבי הבשלה, אנו רואים ערך רב בעצם ההתנסות והפיתוח של מיומנויות עבודה חדשות – כבסיס לשינוי עמוק וארוך טווח. במקביל, אנו מפתחים מתודולוגיות עבודה ונהלים ברורים לשימוש בכלים טכנולוגיים בעשייה המשפטית, תוך מודעות מלאה למגבלות הכלים ולסיכונים הכרוכים בשימוש לא מבוקר. בהקשר זה, החלטות שיפוטיות מהעת האחרונה שעסקו בהסתמכות על תכנים 'מומצאים' מדגישות את החשיבות של שילוב AI באופן זהיר, מקצועי ואחראי. ברמת הלקוחות, אנו פועלים ליצירת מעטפת משפטית מותאמת למציאות המשתנה ולפיתוח פתרונות משפטיים ייעודיים. כחלק מתפיסה זו, עוד לפני תחילתה של מהפיכת ה AI, צירפנו כשותף את ד״ר אייל ברוק, מהמומחים המובילים בישראל בתחום הבינה המלאכותית, אשר מרכז ומוביל את פעילות ה-AI במשרד". עו"ד בצלאל התייחס בדבריו גם לאתגרים הכללים של התקופה האחרונה עם תחזית וצפי לתקופה הקרובה, "תקופת המלחמה התאפיינה באי־ודאות ביטחונית וכלכלית, אך המשק הישראלי הפגין חוסן ויכולת הסתגלות גם בתנאים מאתגרים של ריבית גבוהה ותנודתיות גלובלית. השפעה זו ניכרה גם בענף המשפטי, עם צמיחה בתחומים כגון ביטחון, סייבר, אנרגיה וטכנולוגיה, לצד האטה בפעילות בתחומים אחרים. במבט קדימה, השנה שלאחר המלחמה צפויה לסמן מעבר לשלב של התאוששות וצמיחה סלקטיבית. משרדי עורכי הדין שיידעו לחזק תחומי ליבה רלוונטיים, להשקיע בטכנולוגיה ובחדשנות ולהעמיק את השותפות עם לקוחות — צפויים לבסס יתרון תחרותי משמעותי ולהיות גורם מרכזי בעיצוב מהלכי הצמיחה של המשק הישראלי."
עו"ד עפר בן יהודה, שותף מנהל, שבלת דיבר על השפעת הבינה המלאכותית על מודל העסקי של משרדי עורכי הדין, "השפעת הבינה המלאכותית על עולם המשפט תהיה אבולוציונית ולא מהפכנית: היא לא תייתר את דור המתמחים, אלא תעלה את רף היכולות והמיומנויות הנדרש מהם כמו בהרבה סקטורים אחרים. השינוי המשמעותי הנוסף צפוי במודל העסקי של המשרדים, בו אנחנו צפויים לראות מעבר הדרגתי מתמחור מבוסס שעות למודלים המבוססים על יעילות, מומחיות וערך ללקוח. אנו רואים גם לקוחות שלנו במגזרים שונים אשר מתעניינים ומאמצים כלי AI לצורך יצירת ערך עלות תועלת גבוהים, הן ברמת המוצרים והן ברמת התפעול השוטף של חברה, כולל ענייני כספים, שיווק ומשאבי אנוש ותפעול. כחלק מהשינוי שכבר מתרחש בפועל הקמנו את שבלת AI, גוף ייעודי שמלווה ארגונים בהטמעת פתרונות בינה מלאכותית המשלב חשיבה אסטרטגית והתאמה רגולטורית, כמו גם יישום טכנולוגי מעשי, מתוך הבנה שהחיבור בין עומק משפטי לטכנולוגיה הוא הכרחי."
עו"ד יעל ברץ, שותפה בכירה וראש קבוצת תאגידים ורישוי טכנולוגיה, פרל כהן צדק לצר ברץ התייחסה לערך האמיתי של עורך הדין בעידן ה AI, "היום לקוחות מגיעים לפגישה כשהם מצוידים בניתוחים ובעצות משפטיות שקיבלו מכלי בינה מלאכותית. זה משנה את נקודת הפתיחה של הייעוץ המשפטי, אבל לא מייתר אותו. להפך. זה מחייב אותנו להיות טובים יותר, חדים יותר, אסטרטגיים יותר. הערך האמיתי שלנו כעורכי דין טמון ביכולת להבין הקשר עסקי, לזהות סיכונים סמויים, להפעיל שיקול דעת, לנהל משא ומתן מורכב ולבנות פתרונות שמותאמים למציאות הספציפית של הלקוח. מדברים רבות על כך שה-AI ייתר מקצועות שלמים, ויש החוששים לעתיד מקצוע עריכת הדין. אני לא סבורה שהבינה המלאכותית תחליף את עורכי הדין, אבל היא בהחלט תייצר ברירה טבעית. רק מי שיידעו לייצר ערך מוסף אמיתי, כזה שעולה על ייעוץ גנרי של AI – ישרדו ויובילו."
עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל וראש משותף מחלקת מיזוגים, רכישות וקרנות השקעה,ERM שם בדבריו דגש על ההזדמנות שטמונה במהפכת הAI עבור משרדים זריזים וממוקדים, "השלכות מהפכת הAI על עולם המשפט הן עדיין נעלם, אולם אין ספק שמדובר באיום על הסדר הקיים. איום זה כולל בחובו גם הזדמנות אמיתית. בהתבסס על מה שאנחנו כבר רואים, ניתן להעריך שככל שארגון יהיה זריז וגמיש יותר; ככל שהפירמידה שלו תהיה 'הפוכה' - כלומר פחות מבוססת על שכבות רחבות של דרג זוטר ויותר על מומחיות בכירה - וככל שהוא יהיה ממוקד יותר בפרויקטים חד-פעמיים ומורכבים ופחות בעבודה יומיומית חזרתית – כך הוא יהיה ערוך טוב יותר לבאות. לכן, אנו מאמינים כי לאחר שנים שבהן שלטה קונספציה לפיה 'משרד גדול יותר הוא טוב יותר', ושהעתיד טמון בהתרחבות ובקונסולידציה, מהפכת הAI עשויה בהחלט לערער את הפרדיגמה הזו מן היסוד, ודווקא המשרדים הזריזים והממוקדים, בעלי המוניטין בתחומים הדורשים עומק ותחכום, ימצאו עצמם בעמדה טובה יותר להתמודד עם השינויים שמביאה עמה הבינה המלאכותית ולהוביל."
עו"ד ארז תיק, השותף המנהל CO&LIPA על חשיבות האיכותיות של עורך הדין בעידן הבינה המלאכותית, "נכון לומר שהבינה המלאכותית תחליף את כוח האדם הטוב והבינוני ותעשה עבור עורכי הדין את מרבית העבודה, אבל יש גם בשורה חיובית – כל עוד יש אדם בצד של הלקוח, הוא יעדיף שמעל כל ה'מכונות' יעמוד עורך דין בשר ודם, מבריק, כריזמטי, יצירתי, שחושב מחוץ לקופסה ולעיתים אף בצורה 'מופרעת', שידע לקחת בעיה מורכבת ולמצוא לה פתרון בקלות ועם שכל ישר. לקוחות יעדיפו לדבר עם בן אדם, שהוא גם חצי פסיכולוג, חצי חבר, בעל ניסיון ויכולת, שמרגיע את הלקוח, שמבין ומכיר את העסק שלו, שלוקח אחריות מקצועית על התוצרים, ושסומכים על הדרך שבה 'כיוון' את המכונות ובדק אותן. את זה אי אפשר, ולא נכון להחליף, בטח לא בעשור הקרוב. לכן המבריקים מבין עורכי הדין יהיו מצרך נדיר, והם יעבדו בעיקר בעבודה שהיא הדובדבן שבקצפת. הם אלו שיספקו את הצורך החדש של הלקוח, יוסיפו את ה'טאץ'' שלהם, יהיו האקס פקטור, עם הניסיון, הידע והמקום שבו היתרון והייחודיות שלהם יעשו את ההבדל. השילוב הזה הוא המנצח, והוא אף החלום הרטוב של עורכי הדין המבריקים."
עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה, סלומון, ליפשיץ ושות' דיבר על האחריות והאתגרים בהטמעת בינה מלאכותית במשרד עורכי דין, "בינה מלאכותית איננה עוד כלי טכנולוגי נוסף בארגז הכלים של עורך הדין. בינה מלאכותית היא שינוי של ממש באופן שבו אנחנו, עורכי הדין, מייצרים ידע משפטי, מנתחים סיכון ומנהלים הליך. משרד שלא יאמץ שימוש מושכל בכלי AI ולא פחות חשוב מכך, שלא יכשיר את עורכי הדין שלו להשתמש בהם — ימצא את עצמו בתוך זמן קצר בעמדת נחיתות תחרותית. לא משום שהלקוחות מבקשים 'טכנולוגיה', אלא משום שהם מצפים ליעילות, למהירות תגובה ולדיוק — ואלה הופכים לסטנדרט החדש. השימוש הנכון בבינה מלאכותית כבר היום מאפשר, בין היתר, ניתוח מהיר של מסמכים בהיקפים שבעבר דרשו צוותים שלמים; איתור מגמות בפסיקה והצלבת מקורות בזמן קצר; זיהוי כשלים או פערים בטיעון ועוד. המשמעות הכלכלית ברורה: הפחתת עלויות תפעוליות, קיצור זמני עבודה, והגדלת מרווחי הרווח — מבלי לפגוע באיכות, ולעיתים אף תוך שיפור מהותי שלה. אך לצד ההזדמנות קיימת גם אחריות. בינה מלאכותית אינה מחליפה שיקול דעת משפטי. היא אינה נושאת באחריות מקצועית. היא עלולה לשגות, להמציא מקורות, או לייצר ביטחון מופרז במידע שאינו מדויק. בהליכי ליטיגציה, שבהם כל טעות עלולה להיות קריטית, אין מקום להישען על מערכת אוטומטית ללא בקרה אנושית קפדנית. לכן האתגר האמיתי איננו האם להשתמש בבינה מלאכותית, אלא כיצד להסדיר את השימוש בה: לקבוע נהלים ברורים, להגדיר גבולות, לבצע הכשרות, ולשלב את הכלים כחלק ממערך עבודה מבוקר ולא כקיצור דרך בלתי מפוקח. העתיד אינו תרחיש תיאורטי. הוא כבר כאן."
עו"ד עמיר צפריר, יו"ר, גולדפרב גרוס זליגמן התייחס למורכבות הטמעת ה AI בקרב משרדי עורכי דין גדולים, "קיימת מורכבות במתן תחזיות לגבי העתיד ובבחינת הטמעת כלי AI בקרב משרדי עורכי דין, מאחר שצריך להתייחס גם להשפעה הרחבה על כלל המשק. לדעתי, כבר כיום ניתן לזהות דמיון בין התחרות המתקיימת בין משרדים קטנים למשרדים גדולים, לבין התחרות המתפתחת בין משרדים גדולים לבין כלי AI. כלי AI מסוגלים כבר היום לספק מענה נקודתי לשאלות או לבעיות משפטיות מסוימות. עם זאת, מתן שירות מקיף והוליסטי – כפי שלקוחות מקבלים ממשרדים גדולים – טרם נמצא במלואו ביכולת הAI , וסביר שיידרש זמן נוסף עד שיגיע לרמה זו. בנוסף, כבר כעת כלי AI מחליפים חלק מהעבודה הטכנית והבסיסית שמבצע עורך הדין. אין ספק שנמשיך לעסוק בהרחבה בשאלות הנוגעות לגודל המשרדים ולמודלי התמחור."
עו"ד טל קרת, שותפה מובילה וחברת אקזקיוטיבה, ארנון, תדמור-לוי, ציינה את ההיערכות המוקדמת של משרדה בכל הקשור לשימוש והטמעת הבינה המלאכותית בתהליכי עבודה, "השיח הנוכחי על שילוב AI בענף המשפט מתרחש באיחור ניכר. אנחנו זיהינו את המהפכה כבר לפני שלוש שנים וביצענו מעבר אסטרטגי לתשתיות ענן והטמעת כלי בינה מלאכותית. הבנו שהטכנולוגיה תשנה את פני המקצוע מהיסוד: היא מחליפה עבודה טכנית רבה ומזניקה את הפרודוקטיביות של כל גורם מקצועי במשרד. ניתן לראות זאת היטב, בין היתר, באופן בו השתנתה עבודת המתמחים במשרד. העוצמה הטכנולוגית הזו משנה את כללי המשחק בענף בכל הרבדים האפשריים."
עו"ד גיורא ארדינסט, ראש המשרד וראש מחלקת ליטיגציה, EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו דיבר על שלטון החוק והאיום על הדמוקרטיה הישראלית, כמו גם לנושא הבינה המלאכותית בעולם המשפט, "ישראל היהודית והדמוקרטית החיה על פי ערכי מגילת העצמאות נמצאת במדרון חלקלק ואם תימשך המתקפה האלימה על בתי המשפט, הייעוץ המשפטי, על התקשורת החופשית ועל חופש הביטוי, היא תהפוך לתאוקרטיה אלימה וחשוכה. עולם ה AI יצר הפרעה משמעותית למקצוע עריכת הדין, אך עדיין לא ייתר את משקל הגורם האנושי. כמאמרו של דרווין, לא החזקים ישרדו, אלא מי שידעו להשתנות."
תקופה של אתגרים לצד הזדמנויות משמעותיות
עורכי הדין הבכירים העלו לדיון גם נושאים נוספים. כך למשל, עו"ד גיל וייט, שותף מנהל, הרצוג פוקס נאמן העלה לדיון את תנופת הצמיחה של המשק הישראלי וההזדמנות הגיאופוליטית שנוצרו באקלים הנוכחי, "המשק הישראלי נמצא בתנופה של צמיחה ושגשוג. בשנה החולפת, וביתר שאת בעת הזו, אנו עדים להשקעות מצד ענקיות גלובליות המביעות אמון מלא בכלכלה שלנו. המגמה הזו משתקפת היטב גם אצלנו: החל מגיוס נרחב של כוח אדם, הגדלת המשרדים ועוד. תפקיד המדינה בעת הזו הוא בעיקר לצמצם בירוקרטיה ולאפשר למגזר העסקי להוביל. אני מאמין שהמצב הגיאופוליטי החדש באזורנו עשוי להיות 'גיים-צ'יינג'ר' שיזניק את הצמיחה עוד יותר דרך שיתופי פעולה אזוריים. נוצרת כאן הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ."
יונתן אלטמן, יו"ר, עמית פולק מטלון הביע אופטימיות זהירה לגבי עתיד המשק הישראלי, "כמשרד עורכי דין גדול הפועל בלב הזירה העסקית, אנו מרגישים היטב את הדופק של הכלכלה הישראלית, ויש מקום רב לאופטימיות. למרות האתגרים העצומים שאיתם התמודדנו בשנתיים האחרונות, ההייטק הישראלי ממשיך לפרוח. בנדל"ן אמנם חווים האטה משמעותית וייתכן שחלק מהיזמים נקלעים לקשיים, אבל בסופו של דבר יש ביקוש לנדל״ן, יש יזמים חזקים, הריבית ככל הנראה תרד במהלך השנה, והשוק יתאושש. הרוח הישראלית, היצירתיות והיזמות לא ייעלמו, ומאחר שהדברים תלויים בנו, ביכולות שלנו ובנחישות שלנו – אני אופטימי."
עו"ד שרון אמיר, שותף בכיר וראש מחלקת מיזוגים ורכישות, נשיץ ברנדס אמיר התייחס לחזרת המשקיעים הזרים לישראל, "לאחר השבעה באוקטובר ואפילו קודם לכן, בעת ההתרחשויות סביב ההפיכה המשטרית, נרתעו משקיעים זרים מלרכוש חברות ישראליות או אפילו מלהשקיע בחברות ישראליות, למעט בתחומים טכנולוגיים ספציפיים, כגון: חברות בתחום הסייבר - שמיקומן הגיאוגרפי חסר משמעות. המצב השתנה מתישהו במהלך המלחמה – יכול להיות שנקודת המפנה הייתה מבצע הביפרים – שהוכיחה יכולות טכנולוגיות גבוהות והחזירה את הפוקוס לטכנולוגיה הישראלית. כיום חברות הדפנסטק זוכות לעניין רב ומהוות את הסייבר החדש. אני מאמין שסיום מצב הלחימה יחזיר את המשקיעים לישראל - גם אם התהליך לא יהיה מהיום למחר."
עו"ד טלי ענבר – גולן, שותפה, ראש מחלקת תכנון ובניה, משרד בלטר, גוט, אלוני ושות' הבליטה את נושא ההשקעה בתשתיות כמנוע צמיחה לאומי, "השקעה בתשתיות אינה עוד שורה בנטל התקציבי, היא מנוע הצמיחה המרכזי והחיוני ביותר של ישראל ליציאה ממשברים כלכליים וחברתיים. אם מדינת ישראל שואפת לצאת מהמשבר הנוכחי עם יתרון ממשי, ולא רק להסתפק בהתאוששות זמנית, עלינו להפסיק להסתמך על פלסטרים בדמות התקציב השנתי. הגיעה העת להפוך את התשתיות לפרויקט לאומי מתמשך ויציב. זו אינה החלטה תקציבית רגעית, אלא תעודת הביטוח האמיתית של החוסן הלאומי."
עו"ד רפי שפירא, שותף במחלקת תאגידים, ש. פרידמן, אברמזון ושות' שם דגש בדבריו על הצורך בשיפור השירות לאזרח ויעילות בתי המשפט, "אגב העיסוק סביב שאלת הרפורמה בבתי המשפט, נראה כי נושא מרכזי נדחק הצידה: שיפור השירות לאזרח ולעסקים. כשבירור מחלוקות, ובפרט בתיקים מסחריים משמעותיים, נמשך כשנתיים-שלוש בערכאה ראשונה ועוד שנים בערעור, ההליך המשפטי הופך לכלי טקטי. צדדים מנצלים את הזמן כדי לכפות פתרונות לא צודקים שאינם מבטאים כדאיות כלכלית, ובהתאם, גם ניסוח חוזים מבוסס לא אחת על איתור המפר הפוטנציאלי. הרפורמה המיידית הנדרשת היא שיפור השירות לאזרח. קצובות זמן סבירות והליכי בירור יעילים."
עו"ד מירי קמחי, שותפה וראש מחלקת בנקאות ומימון, פישר (FBC) התייחסה להשפעת חוסר הוודאות המשפטית על עשיית עסקים בישראל ועל שוק העסקאות, "העדר וודאות משפטית מעורר דיון בשתי רמות לפחות – האחת דיון המתמקד בעולם המשפטי הפנימי, בתוך כללי המשפט, בו נשאלת השאלה האם הכללים הקיימים מקנים ודאות מספקת למי שפועל תחתם באופן הנדרש לעולם העסקי. מדובר בדיון שהמערכת המשפטית מתמודדת איתו שנים ארוכות, שפרץ את חומות בית המשפט בשנים האחרונות, והוא זה שעומד בבסיס תיקון מס' 3 לחוק החוזים (הדיון סביב 'ביטול הלכת אפרופים'), אבל הוא נכון גם לעולם המימון, חוק איגוח – כן או לא ומתי, ונושאים רבים נוספים שהמערכת העסקית מתמודדת עימם שנים רבות. רמת דיון שנייה, יסודית הרבה יותר, היא לגבי מסגרת קביעת הכללים, הליך החקיקה, מערכות האיזונים והבלמים וכללי היסוד שעל בסיסם כולנו פועלים בעולם העסקי. כאן אנחנו באירוע יותר מורכב, גם כלפי המגזר העסקי כאן בארץ וגם כלפי חוץ וכניסת זרים לישראל. שינוי הליכי החקיקה וטשטוש קווי הגבול המשורטטים בין הרשויות מייצר סביבה משפטית שקשה מאד לצפות. כל אלה מייצרים כר פורה לחקיקה סקטוריאלית, נקודתית, הנובעת מראיה קצרת טווח ובהתאם כפופה לשינויים מעת לעת. התהליך הזה מייצר חוסר ודאות, ובתורו יכול להוביל גם לחוסר אמון. בראייתי, לתהליך כזה יש ויהיה מחיר כבד, בין היתר כלפי חוץ, שכן גורמים זרים שבאים לפעול בישראל זקוקים לקרקע יציבה. גופים פיננסיים שרוצים לעבוד בישראל צריכים יציבות חקיקתית ורגולטורית, שתאפשר להם ללמוד את כללי המשחק ולדעת שאלה הכללים, והם לא ישתנו מחר בבוקר. כמי שמייעצים לגורמים זרים בפעילות כאן או לישראלים מחוץ לישראל, ישנה חשיבות גדולה ליכולת שלנו להסביר שאנחנו 'ככל העמים', שאנחנו חולקים עם העולם המערבי הדמוקרטי עקרונות יסוד שמלווים את מהלכי החקיקה שלנו ואת מערכות הבקרה עליהן. אם בשנים שלפני המלחמה הייתה כאן נוכחות משמעותית של קרנות בינלאומיות גדולות ועסקאות מכירה ורכישה משמעותיות בעולם הפיננסי, מאז המלחמה ברור שיש שינוי משמעותי והעסקאות 'התכנסו פנימה'. עם זאת, העולם העסקי הבינלאומי מסתכל עלינו מבחוץ בהשתאות, ואני מאמינה שהגורמים הזרים התחילו כבר לחזור וימשיכו להגיע ובהתאם יתרחב מנעד ואופי העסקאות. התקווה היא שנחזור לממן 'רכישות התפתחותיות' למטרת גדילה וצמיחה."
עו"ד ליאור פורת, שותף מנהל, גורניצקי GNY דיבר על שוק ההון הישראלי ועל הצורך בהפחתת עומס רגולטורי, "שנת 2026 צפויה להיות שנת מפתח למשק הישראלי ולשוק ההון המקומי. הטלטלות העולמיות והאזוריות מהוות שעת מבחן לחוסנו של השוק, שמראה עמידות, אך סובל מפרמיית סיכון מוגברת הנובעת מרגולציה מכבידה וחוסר יציבות רגולטורית, שאחד ממחיריהם הוא 'הגירה שלילית' של תאגידים המתאגדים בארה"ב. יש לברך על דוח הביניים של 'ועדת חמדני', ששמחנו להשמיע בפניה את עמדתנו, החותר לאמץ רכיבים ממודל הדיווח האמריקאי, לצמצם אי-ודאות רגולטורית ולספק תמונה איכותית יותר למשקיעים. תפקידנו כמשפטנים יהיה לתרום לכך שיישום הכללים החדשים ייקל על העומס הרגולטורי ולא ייצור שכבת רגולציה נוספת ומכבידה."
עו"ד אמיר עמר, ראש פירמת AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' התייחס לנושא המיזוגים במשרדי עורכי דין, "המציאות הכלכלית המורכבת ותנאי אי הוודאות משפיעים על כולם, אבל צריך להבחין בין מהלך שנעשה מתוך צורך לבין מהלך שנעשה מתוך עוצמה. בעיניי, מיזוג אמיתי הוא כזה שמחזק תחומי ליבה ומעמיק מומחיות – לא כזה שמבקש לייצר כותרת. גודל כשלעצמו אינו מטרה; השאלה היא האם המהלך משרת ראייה ארוכת טווח. דווקא בתקופה של חוסר ודאות, הלקוחות מחפשים יציבות ויכולת להוביל אותם בבטחה. פירמות מובילות לא רק מגיבות לשוק – הן מעצבות אותו. ההתרחבות צריכה להיעשות מתוך הבנה אסטרטגית ומתוך מחויבות להמשיך להיות גורם משמעותי בענף גם בשנים הבאות."
עו"ד ישי איציקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן אגמון עם טולצ'ינסקי עורכי דין, טען שהבעיה איננה בהכרח עודף רגולציה או רגולציית יתר אלא רגולציה שאיננה צפויה ואיננה מתואמת, מייצרת חסמים ומייקרת הון. רגולציה חכמה ויעילה צריכה להיות יציבה, מבוססת נתונים ועם מסלולי יישום ברורים - אחרת היא מייצרת שוק של פרשנויות ומחלוקות במקום צמיחה. מנקודת מבט של משרד המעורב רבות בקידום רגולציה אין לי ספק כי כאן לעורכי הדין יש תפקיד ציבורי: להביא בפני המחוקק את הנעשה בשטח והצרכים הרלוונטים ולמנוע עד כמה שניתן רגולציה שעלולה לעכב ואף לסכל תהליכים הכרחיים לצמיחה.
d&b – לדעת להחליט
