מובילות 2025
"כשיזמים היו במילואים, נכנסנו במקומם מתחת לאלונקה כדי שהביזנס לא ייפגע"
שרית פירון, שותפה מנהלת ב־Team8 קפיטל ובכירת הנשים בהון סיכון הישראלי, מסבירה איך דווקא בעיצומה של המלחמה נרשמו אקזיטים במיליארדי דולרים, למה היא לומדת ציונות דווקא מהמשקיעים הזרים, ואיך תעשיית הסטארטאפים מתמודדת עם מייסדים שגויסו למילואים
שרית פירון
שותפה מנהלת ב־Team8 קפיטל, בת 58, נשואה + 3, מגורים: הרצליה
השם Team8 מזוהה בעיקר עם נדב צפריר, שהקים את קבוצת הקרנות, אך מאחורי רוב האקזיטים הגדולים שלה עומד דווקא מישהו אחר. ליתר דיוק, עומדת: שרית פירון (58), שותפה מנהלת ב־Team8 קפיטל ואחת המשקיעות המנוסות ועתירות הרקורד בתעשייה המקומית. על שמה רשומים שני האקזיטים הגדולים והמוצלחים ביותר של הקבוצה בשנה האחרונה - מכירת חברות הסייבר Dig ו־Talon בסכום מצרפי של מיליארד דולר לפאלו אלטו.
אלה לא שני האקזיטים היחידים של Team8 קפיטל בעיצומה של המלחמה. ביולי האחרון מכרה פירון גם את סטארט־אפ האינשורטק Planck ב־300 מיליון דולר לחברת התוכנות לעולם הביטוח Applied Systems, שגם הקימה על בסיס הרכישה מרכז פיתוח בישראל.
צפריר הקים את Team8 ב־2014 כקרן שבונה חברות ומשקיעה בסטארט-אפים, והביא את פירון רגע לפני פרוץ הקורונה כדי להקים במקביל פעילות הון סיכון בפורמט מסורתי יותר. מאז Team8 קפיטל, שלצד פירון שותפים בה גם לירן גרינברג והדר סיטרמן נוריס, כבר סיימה להשקיע את הקרן הראשונה, גייסה קרן שנייה בעיצומה של המלחמה, שממנה היא משקיעה היום, ובקרוב תתחיל לגייס את הקרן הבאה.
"ידעתי שהקרן רשמה ביצועים מצוינים, אבל לא ידעתי עד כמה בהשוואה למתחרים, עד שהמשקיעים הראו לי שאנחנו עוקפים את כולם במדדים המקובלים של החזר כסף״", אומרת פירון, אחת הנשים הבכירות בתעשייה. "למעשה, בינתיים יש לנו רק חברה אחת בפורטפוליו שנמכרה ללא החזר משמעותי", היא מתגאה.
אבל פירון מתחילה את השיחה, כמעט באופן צפוי, דווקא באירוע חצי עסקי וחצי משפחתי: מכירת הסטארט־אפ אלתריה שהקים אלעד פוקס, הנשוי לבתה הגדולה, ב־150 מיליון דולר ל־Chainalysis. פירון לא היתה מושקעת בו, אבל כן ייעצה בתהליך המכירה, בעיקר לנוכח העובדה שהחתן היה בשירות מילואים קרבי ממושך בסיירת מטכ"ל לאורך רוב התקופה שקדמה לאקזיט.
כל העסקאות האלה גורמות לפירון להיות אופטימית יותר דווקא בשנה האחרונה, שהיתה אחת הקשות עבור מדינת ישראל. אופטימית יותר ממה שהייתה בתקופת ההפיכה המשטרית, ערב המלחמה.
הופתעת מהגיוסים ומהאקזיטים בשנה האחרונה?
"המשקיעים מחו"ל עדיין מאמינים בישראל כמרכז טכנולוגי שני רק לארצות הברית, והמשיכו להצביע ברגליים בבואם לכאן. בעבר אולי זה היה מפתיע אותי, אבל היום כבר לא. לפעמים צריך לדבר דווקא עם האנשים מבחוץ ולשמוע אותם מדברים על ישראל כדי לקבל קצת עידוד ואפילו ציונות. עובדה שקרנות ענק ברמה הבינלאומית כמו סקויה וגריילוק פתחו את המשרדים שלהן בישראל דווקא השנה. ההפתעה שלי היתה בעיקר מהמהירות של התאוששות ותעצומות הנפש של היזמים. יש עלייה בפעילות כבר מינואר 2024, זה קרה די מהר אחרי שכולם יצאו מההלם הראשוני של הרבעון הרביעי של 2023. בהתחלה אף אחד לא הבין איך יש התאוששות בשיא המלחמה, אבל ההסבר שלי הוא דטרמיניזם מטורף של המייסדים וגם של העובדים. המשפט שהפך למוטו - 'ההייטק הישראלי מדלוור ולא משנה מה' - הוא הכי מדויק שיכול להיות, ולא אכפת לי שקרן מתחרה עומדת מאחוריו", צוחקת פירון ומתכוונת לקמפיין של קרן ההון סיכון ויולה, שנועד להרגיע את הלקוחות והמשקיעים בהייטק הישראלי בחודשים הראשונים של המלחמה.
סוף המלחמה באוויר, ההייטק מתעורר לקראת 2025?
"בהחלט יש התאוששות. בהנחה שהמלחמה תסתיים השנה, זה יביא עוד משקיעים לפה. עוד לא הגענו לרמות הגבוהות שהיינו בהן, ולכן יש לאן לגדול. נראה הרבה חברות חדשות. הרבה מילואימניקים היו עסוקים ולא פנויים פיזית או רגשית להקים חברות, אבל יש להם רעיונות. כן נראה גיוסים מהסוג של ראפיד, כלומר חברות טובות אבל עם שווי לא נכון".
פירון מתייחסת לפרסומים על סבב גיוס הון שמקדמת חברת הפינטק לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, הנמוך ב־65% מהשווי של 10 מיליארד דולר שבו גייסה בפעם האחרונה ב־2021. "נראה הנפקות ונראה גם חברות כמו הייבוב (HIBOB), שגם אחרי הבועה גייסו לפי שווי גבוה יותר. לכן אני צופה שמה שהיה ב־2024 יהיה על סטרואידים ב־2025. לעומת זאת, אם המלחמה לא תיגמר, כל זה יידחה ל־2026. אבל בכל מקרה, זה מזכיר לי את התקופה שהבנות שלי היו קטנות, ואצלן אחרי כל מחלה תמיד הגיעה קפיצת גדילה. אני מאמינה שכך יהיה גם בישראל".
"המציאות חיזקה את היזמים"
פירון רגילה להיות האישה היחידה בחדר לאורך כל הקריירה שלה. היא לא הוצנחה להון סיכון מעולמות היזמות או מעבר צבאי משותף, כפי שקורה לרוב השותפים, אלא פילסה ובנתה את דרכה בעקביות לאורך 30 שנות קריירה. היא רואת חשבון בהשכלתה, שעבדה בפירמת קסלמן ומשם עברה לקבוצת רד־בינת של האחים זיסאפל. שם קיבלה את הצ'אנס הגדול והפכה למטאור, כשהתמנתה לסמנכ"לית כספים בגיל 30 בלבד. בהמשך הייתה מי שהובילה את ההנפקה של חברת רדקום בוול סטריט ולאחר מכן שימשה גם כסמנכ"לית כספים של P-CUBE שתכננה להנפיק גם היא, אבל בסופו של דבר נמכרה לענקית ציוד התקשורת סיסקו ב־200 מיליון דולר. העסקה נחתמה כשפירון הייתה בחדר לידה לקראת לידת בתה השלישית.
היא חשבה לקחת הפסקה קצרה - מה שלא קרה - ובמקום זה הפכה למשקיעה־אנג'ל, שוב תוך התעלמות מכך שיש מעט מאוד נשים בתחום, בוודאי לפני יותר מעשור. ב־2012 עשתה את ההשקעה המוצלחת ביותר בקריירה, כזו שמעט מאוד משקיעים יכולים להתפאר בה. היא שמה סכום של כ־140 אלף דולר על חברה צעירה בשם דאטורמה, שבה היא הייתה הרבה יותר ממשקיעה, אלא מנטורית של ממש. פירון ליוותה מקרוב את המייסדים, כל הדרך אל המכירה לסיילספורס העולמית ב־800 מיליון דולר, שש שנים בלבד לאחר ההקמה. האקזיט הזה הפך את ה־140 אלף דולר של פירון לכ־14 מיליון דולר, והכניס אותה סופית למועדון המצומצם של משקיעים בכירים ובעלי מגע זהב בישראל.
"להוכיח לעולם שלא יכולים עלינו"
עד שהגיעה לTeam8 היא הייתה שותפה בקרן הון סיכון CERCA, קרן של יזמים ובכירים מתעשיית ההייטק, שהוקמה על ידי סמנכ"לי כספים מקומיים ונוהגת להתלוות לסבבי גיוס מבלי להוביל אותם. במעבר לTEAM8 רצתה פירון ללוות יותר מקרוב את החברות שהיא משקיעה בהן ולהשפיע יותר. אבל לא היה דבר או תרחיש שהכינו אותה לליווי הצמוד כל כך שנאלצה לעשות מאז פרוץ המלחמה, כאשר חלק מהיזמים גויסו לשירות מילואים ממושך ולא יכלו לנהל את הסטארטאפים שלהם.
מצאת את עצמך מנהלת סטארטאפים?
"כן, יש לנו כמה חברות בקרן שבהן שני היזמים היו במילואים, ואני והדר נכנסנו במקומם מתחת לאלונקה כמה שיכולנו, כדי שהביזנס ייפגע כמה שפחות. יש לנו סטארט־אפ שהיזם שלו הוא קצין בשלדג והיה במילואים חודשים ארוכים, ועוד חברה שבה מייסד אחד היה במילואים חמישה חודשים ביחידה מסווגת וגם השותף שלו היה בשירות ארוך במשטרה צבאית, כשהוא שומר על אסירים. אז נהפכתי גם למנכ"לית עבור החברות, ובמקביל גם לפרשנית הצבאית עבור המשקיעים של הקרן, שכל הזמן רצו להבין ולדעת מה קורה. אחרי מבצע הביפרים הייתה הערצה של ממש, אבל כמובן שלא הכול ורוד. בהתחלה היתה דאגה אמיתית, המשקיעים של הקרן שאלו אותי אם בסבבים הבאים יהיו קרנות שישימו כסף בסטארטאפים האלה".
ומה מצבן של החברות האלה כיום? אפשר להשלים פערים של היעדרות ממושכת של המייסדים, שהם גם המנהלים הבכירים של הסטארטאפים?
"יש פה משהו מאוד חזק אצל כולם, והוא להוכיח גם לעולם וגם לעצמנו שאף אחד לא יכול עלינו, שיש לנו עוצמות. ברגע שהמייסדים חזרו משירות המילואים, באופן שהפתיע גם אותנו, ראינו שדווקא החברות שלהם השיגו את התוצאות הטובות ביותר ב־2024. הם הסתערו על זה כמו על פרויקט חייהם, וזה למרות שלקח להם חודש־חודשיים להתאושש מהמילואים. במקום שהמציאות תחליש היא דווקא חיזקה אותם, לכן אני בטוחה שנראה גם את השגשוג של ההייטק בשנים הקרובות. אני רואה את זה גם בקרב המשקיעים שמתחילים להסתכל אחרת על היזמים".
אז יש גם דברים טובים שיצאו מהמלחמה הקשה?
"בהחלט, אותו מנכ"ל שהיה חמישה חודשים במילואים וקיבל פרס ביטחון ישראל על מה שהוא עשה ביחידה שלו בתקופה הזאת, יביא את הפיתוח גם לאקו סיסטם בצורה של חדשנות. גם הבינה המלאכותית קיבלה בוסט מהמלחמה, כל הפיתוחים הואצו. כך שגם אם איחרנו את הרכבת בעולם הזה בדברים מסוימים, אני בטוחה שבדברים אחרים נגיע להובלה. כל הסיפור של דיפסיק (מודל סיני של בינה מלאכותית, ס"ש) מראה שעוד לא מאוחר להתחרות גם במודלי שפה עצמם (LLM), ואני בטוחה שיש אנשים שברגעים אלה ממש מפתחים משהו חדשני בתחום. אבל מה שאנחנו באמת טובים בו הוא הסטארטאפים שה־AI עושה את הפיתוח שלהם יותר טוב. אנחנו רק מגרדים את החזית בתחום הזה".
שוב אנחנו מדברות על גל של סטארטאפים שיוקמו על ידי מי שחוזר משדה הקרב, ואלה הם לרוב גברים. מתי נראה יותר נשים יזמיות?
"יש לנו היום שתי חברות פורטפוליו עם אישה מנכ"לית ומייסדת. נכון שהן רק שתיים מתוך 25, אבל זה הרבה יותר ממה שהיה פעם. אני רואה יותר נשים היום בפיתוח. כשאני הייתי בתחילת הדרך לא היו מפתחות בכלל, הנשים היחידות שפגשתי בחברות שעבדתי בהן היו במחלקות משאבי אנוש. מי שנמצא בתעשייה כל כך הרבה שנים כמוני, רואה את השינוי הגדול. למי שנכנס עכשיו, נראה שזה מעט".
