החזית הפיננסית: מי הכי פגיע בתרחיש של חזרה ללחימה?
המשק הישראלי ממשיך להפגין חוסן אך חידוש הלחימה עשויה להמיט פגיעה קשה על עסקים קטנים ובינוניים, לפגוע בשוק העבודה ואף להשפיע על חסכונות הפורשים
חוסר היציבות הביטחונית כבר אינו נתפס בישראל כאירוע חריג או כתרחיש קיצון, אלא כמשתנה קבוע במציאות העסקית. אם בעבר ארגונים בנו תוכניות חירום עבור מצבים נדירים, הרי שכיום האפשרות של התחדשות הלחימה, שיבושים בפעילות המשק או פגיעה בכוח האדם הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליכי התכנון והניהול. עבור עסקים רבים, השאלה כבר אינה האם יתרחש אירוע ביטחוני נוסף, אלא עד כמה יהיו מוכנים להתמודד עם השלכותיו. דווקא על רקע זה בולטת יכולתו של המשק הישראלי להמשיך לפעול, לצמוח ולהפגין יציבות יחסית גם בתקופות של אי־ודאות ממושכת.
עם זאת, מאחורי נתוני המאקרו המעודדים מסתתרים גם מוקדי סיכון משמעותיים, בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים, שעליהם נופל בדרך כלל עיקר הנטל בתקופות של משבר. "המשק הישראלי מפגין חוסן ראוי להערכה גם אחר כמעט שלוש שנים של מלחמה, חוסר יציבות וסביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת. זה ניכר הן בהורדת הריבית בסוף מאי ובהערכות כי המגמה תימשך וכן בהתכנסות ליעד האינפלציה של בנק ישראל", אומר רוני אלפרן, סמנכ"ל הדאטה של דן אנד ברדסטריט. "בשלב כזה קשה להעריך את מידת ההשפעה של אירוע לחימה כזה או אחר שכן היא תלויה במשך הזמן ובעוצמה שלו. יחד עם זאת, עסקים קטנים ובינוניים הם הראשונים לספוג את קשיי המלחמה וככל שאכן יתחדש אירוע כזה, ייתכן שנראה תרחיש קיצון של קריסה. תחומי המסעדנות והקבלנות עשויים להיות חשופים לכך במיוחד, שכן הם חווים קשיים רבים בשנתיים האחרונות עקב עליית שכר העבודה וחומרי הגלם".
השפעה תקדימית על המשק
תרחיש של חזרה לחימה הוא משהו שעשוי להשפיע דרמטית גם על שוק העבודה, אלא שלא בהכרח מהכיוון שחושבים עליו. שיר סלע, מנכ"לית חברת Global Bridge המחברת בין מעסיקים לעובדים זרים מציינת כי כבר היום קיים מחסור של עשרות אלפי עובדים זרים במשק. "המשק כולו משווע לידיים עובדות ובאין חלופה לפלסטינאים שעבדו כאן בכל התחומים הללו, ובהיעדר רצון של ישראלים לעסוק במקצועות האלו חייבים לתת מענה בדמות העסקת עובדים זרים".
לדבריה, המחסור בידיים עובדות עשויה לייצר השפעה תקדימית על המשק. קבלנים לא מתחילים פרויקטים של בנייה, מסירת דירות מתעכבת והציבור משלם את המחיר. בדומה גם מפעלים נסגרים ונגרם נזק ממשי. גם בענפי המסחר והשירותים המשמעות עשויה להיות הרסנית, בפרט, כאמור בקרב בעלי העסקים הקטנים שהולכים ונעלמים".
לשקול לשנות את הרכב התיק
השלכותיה של אי־ודאות ביטחונית אינן נעצרות בשערי המפעל, אתר הבנייה או בית העסק. לצד הפגיעה האפשרית בפעילות הכלכלית, בכוח האדם ובקצב הצמיחה, אירועי לחימה ממושכים מחלחלים גם אל החסכונות, ההשקעות והביטחון הפיננסי של הציבור. כאשר השווקים מגיבים לחוסר הוודאות, השאלה כבר אינה רק כיצד יושפעו העסקים, אלא גם כיצד ישפיעו התנודות על כספי החיסכון של מיליוני ישראלים, ובפרט על מי שמתקרבים לגיל פרישה ואינם יכולים להרשות לעצמם תקופה ממושכת של ירידות.
על הרקע הזה מציין מאור אליאסי, מנכ"ל ומייסד סוכנות הביטוח אוריינט כי "שוק ההון הישראלי הגיב בירידות להסכם בין ארה"ב לאיראן וזאת בניגוד למגמה עולמית של עליות. נקודה זו היא משהו שצריך לשים לב אליו שכן היא מעידה על כך שהשוק כולו מעריך כי מדובר רק בדחייה של עימות נוסף ולא סוף דבר. בהתאם, ולאור העובדה שאי אפשר לתזמן את שוק ההון, אני ממליץ לחוסכים שנמצאים לקראת פרישה (בטווח של שנתיים-שלוש) לשקול את רמות החשיפה לאפיקים המנייתים ולהבין איך הדבר ישפיע עליהם. אדם שיגיע לגיל פרישה בשוק יורד עשוי להתמודד עם צורך לדחות את גיל הפרישה או להסתפק בהכנסה פנסיונית נמוכה יותר לאחר שנים של חיסכון. לכן, וכמובן בהתאם לכל מקרה קונקרטי, מומלץ לשקול את הרכב התיק ואפיקי ההשקעה".
