פרסום ראשון
משרד העבודה שוקל להרחיב את רשימת העובדים החיוניים: גם קוסמטיקאיות על הפרק
על רקע המלחמה עם איראן והנחיות פיקוד העורף, משרד העבודה בוחן להוסיף תחומי עיסוק לרשימת המשק החיוני – בהם תעשייה, קמעונאות ושירותים משלימים. המטרה: לאפשר רציפות כלכלית ולצמצם את התלות בחל"ת, תוך שמירה על ביטחון העובדים
לידיעת המעסיקים והעובדים: משרד העבודה בוחן את האפשרות להגדיר עוד תחומי עיסוק כתחומים חיוניים למשק, וכך לאפשר לעובדים נוספים לעבוד בעת הזאת – כך נודע לכלכליסט. כאמור, על רקע השינויים במשק לאור המלחמה עם איראן והתובנות שנצברו בתקופות משבר, בוחן משרד העבודה בימים אלו את האפשרות להרחיב את ההגדרה של התחומים החיוניים, כדי לאפשר למשק לפעול באופן אחראי מחד אך רציף ותקין מאידך ולא לשתקו. עובדים חיוניים הם עובדים שתפקידם נחשב הכרחי לתפקוד הבסיסי של המדינה או החברה, במיוחד במצבי חירום כמו מגפה, מלחמה, או אסון טבע. התחומים החיוניים כיום הם בריאות, ביטחון, חשמל, תחבורה ציבורית ועוד .
בשלב זה נודע, כי תחומי עבודה נוספים ששוקלים להגדירם כחיוניים למשק הם בין השאר תחום השירותים המשלימים בתחום הרפואה כמו קלינאי תקשורת, וכן תחומים בתעשייה, בקמעונאות ובטיפוח כמו מעצבי שיער וקוסמטיקאיות. אתמול אישר פיקוד העורף באופן גורף כי ענף הבניין יוגדר חיוני בתקופה זו ותתאפשר בו הבנייה בכל אתרי הבנייה שבהם יש מרחב מוגן תיקני לפעול. יש לציין כי המהלך של משרד העבודה נועד לכלול תחומים נוספים ולא ליצור מצב שבו כל מפעל ייבדק פרטנית, אלא לאשר תחום עיסוק שבו נכללים מפעלים וחברות שונות.
שר העבודה יואב בן צור מסר: ״המציאות הביטחונית מחייבת אותנו להיערך אחרת – לא רק בשדה הקרב, אלא גם בעורף. פתיחת מקומות עבודה נוספים במשק החיוני היא צעד הכרחי להבטחת הרציפות התפקודית של מדינת ישראל בזמן חירום. אנחנו פועלים להכניס תחומים נוספים כדי לסייע למערכות המרכזיות– בריאות, תחבורה, תעשייה, רווחה וביטחון אזרחי – כדי שימשיכו לפעול גם בעת מלחמה, ובכך נשמור על שגרה תפקודית, יציבות לאומית ותחושת ביטחון לאזרחים".
ישראל אוזן, מנכ״ל משרד העבודה מסר, כי "בהערכות מצב שוטפות אנו בוחנים את צרכי המשק החיוני כל העת ופועלים אד הוק למתן מענה, הכולל היתרי עבודה מיוחדים לשעת חירום. משרד העבודה פועל בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים כדי לוודא שהמשק יוכל להמשיך לפעול גם בתנאי חירום – תוך שמירה על זכויות העובדים וביטחונם״.
הנחיות פיקוד העורף מיום שישי החזירו לחיינו את המונח "עובדים חיוניים". המונח הזה מוכר לנו מימי הקורונה, אז התירה הממשלה עבודה של עובדים חיוניים כאלה בלבד. "אז, בהתחלה", מסבירה עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, "ההגדרה של 'עובד חיוני' היתה די מצומצמת וכללה את עובדי מערכת הבריאות, הביטחון התשתיות החיוניות וכדומה. בהמשך ההגדרה הורחבה. כמו היום, יש היגיון ורצון לאפשר לכמה שיותר עובדים להמשיך לעבוד כרגיל- זה חשוב כדי לאפשר למשק ולכלכלה לפעול, ולשמור על השגרה. חשוב לעדכן את ההגדרה, גם כי המצב מתפתח ומשתנה. בהתחלה, כמו בכל מצב חירום, יש הרבה חוסר ודאות. ככל שהזמן עובר יש לממשלה יותר הבנה של המצב ושל הצרכים המשתנים. וככל שהזמן עובר חשוב שלא לשתק את המשק והכלכלה. לכן למשל בתקופת הקורונה, ככל שעבר הזמן הורחבה ההגדרה של עובדים חיוניים כדי לכלול תחומים כמו שירותי מיחשוב, תקשורת, תחזוקה ועוד".
עו"ד שירה להט מסבירה כי בהקשר של המצב הבטחוני הנוכחי, "אני סבורה שכדאי להגדיר כעובדים חיוניים ולאפשר את עבודתם של כמה שיותר עובדים כל עוד זה לא מסכן את ביטחונם האישי, ובהקשר הזה צריך לקחת בחשבון גם את המוגנות של מקומות העבודה וגם את ההתניידות וההגעה אל וממקומות העבודה. ובאופן דומה, את התמיכה שיש למי שהוא עובד חיוני כדי שיוכל לבצע את עבודתו. למשל, בתקופת הקורונה הוקמו מסגרות חינוכיות לילדיהם של עובדים חיוניים, כדי לאפשר להם לעבוד כרגיל". כך למשל, השבוע פרסם ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק כי עיריית גבעתיים פותחת שמרטפייה לילדי עובדים חיוניים כדי להקל על הורים בשירות הביטחון והרפואה.
לדברי עו"ד להט "חשוב לקבוע הגדרות ברורות ככל הניתן, כדי שלא יהיה ספק. מיד אחרי כל פרסום כזה מעסיקים רבים פונים אליי ומבקשים הסברים ופרשנויות כדי שיוכלו לחסות תחת ההגדרה של מקום עבודה חיוני. רוב המעסיקים מבקשים להמשיך ולהפעיל את עסקם, כדי למנוע פגיעה כלכלית. אפשר לשקול גם עכשיו, כמו בתקופת הקורונה, להטיל מגבלות על מספר העובדים בהתאמה לאיסור ההתקהלויות, ופחות על תחומי העבודה".
על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה. מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני, מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.
עו"ד הדס רקח-דביר, ראשת מחלקת דיני עבודה בשבלת מציינת, כי "הרחבת ההגדרה של משק חיוני חשובה במיוחד בשלב הנוכחי שבו כמעט כל המשק מושבת, שכן היא מאפשרת ליותר עובדים להמשיך לעבוד ולקבל שכר, ומפחיתה את התלות במנגנונים כמו חל"ת או דמי אבטלה שכרגע כלל לא הותאמו למצב. בנוסף ההגדרה כרגע עבור מעסיקים אם הם נחשבים כמשק חיוני או לא היא מאוד כללית ולא ברורה, מה שמקשה עליהם לקבל החלטות מושכלות. מאחר שאין עדיין הקלות או כל הסדרה כפי שהיו בעבר בקורונה או ב'חרבות ברזל', עובדים שאינם חיוניים ואינם יכולים לעבוד מהבית נותרים ללא הכנסה, ומעסיקים לא רוצים לקחת אחריות על החלטות גדולות על דעת עצמם. הגדרת תחומים נוספים כחיוניים תאפשר להמשיך את הפעילות במשק, לצמצם את חוסר הוודאות, ולתת למעסיקים ולעובדים ודאות תעסוקתית וכלכלית, גם בצל הלחימה".
