רפורמת החיסכון של האוצר: חשבון השקעה אחיד, תקרת הטבות המס למעמד הביניים תיחתך
אחרי יותר משנתיים הציג סמוטריץ' את הרפורמה שבמרכזה "חשבון השקעה" - פלטפורמה שתאחד את מוצרי החיסכון וההשקעה תחת קורת גג אחת עם תנאים דומים. בפנים: מכה לחוסכים עם תקרת פטור של 200 אלף שקל לכל החיים, סוכני ביטוח ויועצי השקעות יחויבו ברישיון כפול, והבנקים הגדולים יוחרגו זמנית, מלבד הבינלאומי כפי שחשף כלכליסט. הממונה על שוק ההון עמית גל נעדר במחאה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (ד') את הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון וההשקעה לטווח קצר ובינוני של הציבור, אחרי למעלה משנתיים וחצי של עבודה. באופן רשמי, סמוטריץ' הציג את הדו"ח הסופי של "הצוות לצמצום הפערים במכשירי חיסכון השקעה לטווח קצר ובינוני". באופן פחות רשמי, סמוטריץ' הציג את הרפורמה שתשפיע – לטוב או לרע – על הגב הפיננסי של משקי הבית, זה שמאפשר להם לחסוך למען עתיד משפחתם ולהזדקן בכבוד.
הממונה על שוק ההון עמית גל נעדר ממסיבת העיתונאים, וברשות הבהירו כי "הדו"ח המופץ כעת אינו הדו"ח הסופי של הצוות לבחינת צמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר (ארביטראז'), כאשר בעותק הנוכחי נעדרים הן עמדת רשות שוק ההון העדכנית והן חתימות חברי הצוות על הדוח. תגובת הרשות לדו"ח מתבטאת באמצעות חוות דעת המיעוט המוצגת בנוסח האחרון והעדכני שלו".
ההמלצה המרכזית של הצוות היא הקמת פלטפורמה אחידה בשם "חשבון השקעה", דרכה ניתן יהיה לחסוך בארבעה אפיקים מרכזיים: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, ניירות ערך (מניות ואג"ח) וקרנות נאמנות. מדובר בזירת מסחר על שוק ענק: תעשיית קרנות הנאמנות מגלגלת כ-754 מיליארד שקל, פוליסות החיסכון הפיננסיות כ-140 מיליארד שקל, וקופות הגמל להשקעה כ-88 מיליארד שקל. חשבון ההשקעה החדש יהיה שער הכניסה לכלל המוצרים הללו, שייהנו מתנאים ומכללי מס דומים.
הצורך בשער הכניסה נובע מהמבנה הסבוך של מוצרי ההשקעה והחיסכון. כיום, כל מכשיר זוכה להטבות מס שונות, הוא משווק בידי מתווך פיננסי אחר, דמי הניהול בגינו משתנים דרמטית והמידע בגין כל מכשיר מרוכז במקום אחר. הרעיון שבבסיס הרפורמה הוא לעשות סדר: להשוות את הטבות המס בין המכשירים השונים, כך שהטבת המס תינתן לחוסך ולא למוצר. לצד השוואת תנאי המס, הרעיון הוא גם לרכז במקום אחד את כל המידע של החוסך, באופן שיסייע לו לנהל את חסכונותיו בצורה מיטיבה.
באוצר לא מסתירים כי מעבר לעשיית הסדר הרגולטורי, המטרה האסטרטגית של המהלך היא הסטת כספים מסיבית מחשבונות העו"ש המנמנמים בבנקים אל עבר שוק ההון. באוצר מקווים כי פישוט הגישה והנגשת הטבות המס החדשות יתמרצו את החוסכים להעיר את הכסף הזה.
אז מה נקבע ברפורמה החדשה וכיצד היא תשפיע על הציבור? השאלה הזאת מורכבת למעשה לשלוש שאלות: מי ישתנה בהטבות המס, מי יוכל לשווק את אותו חשבון השקעה חדש, ואילו מוצרים יכללו בו.
כדי לענות על השאלה הראשונה, נתחיל מהבסיס: יש שני סוגי הטבות מס מרכזיים – דחיית תשלום מס רווח הון בעת מכירת מוצר השקעה (למשל כשעוברים בקופת גמל להשקעה ממסלול אחד למסלול אחר), ופטור ממס רווח הון במשיכה לקצבה בגיל פרישה. כיום, לקוח יכול להפקיד עד כ-83 אלף שקל בשנה לקופת גמל להשקעה, שמזכה בשתי ההטבות; הוא יכול לחסוך דרך פוליסת חיסכון ללא מגבלת הפקדה, אך היא מזכה רק בדחיית מס במעבר בין מסלולי השקעה; והוא יכול לרכוש קרנות נאמנות, ללא כל הטבת מס (פרט לאפשרות לקזז מס במכירה בהפסד). הרעיון בחשבון ההשקעה הוא להעניק את שתי הטבות המס לכל המוצרים, תחת מגבלת הפקדה. כלומר, בעוד שכיום חוסך עשוי להעדיף קופת גמל להשקעה על פני מסחר עצמאי במניות כדי ליהנות מהטבת מס, לאחר הרפורמה אותו חוסך יהיה אדיש בין האפשרויות, ויוכל לבחור רק בהתאם למאפייני המוצר.
אך השינוי הדרמטי הוא במגבלת ההפקדה: במקום מגבלת הפקדה שנתית של כ-83 אלף שקל (בקופת גמל להשקעה), תהיה מגבלה כוללת לכל החיים בסכום של 200 אלף שקל. כלומר, סכום השווה לפחות משנתיים וחצי של הפקדות מקסימליות לפי הרף השנתי הנוכחי. בדומה למצב כיום, הסכום יוצמד למדד. באגף הכלכלן הראשי טוענים כי "תקרת הפקדה זו שומרת על איזון פיסקלי" ו"אינה פוגעת בהטבת המס הניתנת כיום בפועל לרוב מוחלט של החוסכים". או במילים אחרות: באוצר טוענים כי רוב האנשים גם ככה לא עוברים כיום את רף ה-200 אלף שקל – ואכן, לפי הנתונים הרשמיים כ-91% מחשבונות הגמל להשקעה הפעילים כיום נמצאים מתחת לתקרה זו.
לכן, באוצר מתעקשים שמי שיושפעו הם חוסכים אמידים יחסית. עם זאת, קופות גמל להשקעה הן מוצר חדש יחסית, שנוצר לפני כעשור, וקצב החיסכון בו עולה במהירות. לכן, סביר להניח שתוך מספר שנים תמונת המצב הייתה נראית אחרת לגמרי, ובפועל המהלך הנוכחי יצמצם באופן דרמטי את היקף הטבות המס למעמד הביניים – מחיסכון פוטנציאלי מוטב במס של למעלה ממיליון שקל לאורך שנים ל-200 אלף שקל בלבד. סמוטריץ' הדף את הביקורת הזו במסיבת העיתונאים ואמר: "ראיתי כותרות בעיתון שיש כאלה שלא אוהבים את הרפורמה וטוענים שאנחנו פוגעים בהטבה. מי שיפסיד זה חלקיק של חלקיק מהציבור הישראלי, אלו שצברו סכומים מאוד גדולים. רוב הציבור לא נמצא שם אלא בסכומים קטנים, ויותר אנשים בעם ישראל יקבלו כעת את הטבת המס".
להתייחסות כלכליסט לפיה קופת גמל להשקעה היא מוצר חדש שמוזרמים אליו עשרות מיליארדי שקלים בשנה, ולכן אם המהלך היה מתבצע בעוד עשור הנתון לא היה עומד על 91% אלא על עשרות אחוזים בודדים, ענה הכלכלן הראשי שמואל אברמזון: "שיקפנו את המצב הידוע לנו כרגע. אני מקבל את ההשערות שלך ואני חושב שהסברנו בדיוק למה אנחנו חושבים שנכון לקטום את זה ולייצר הצעה שהיא ניטרלית מבחינה תקציבית בעת הזאת".
ומה יקרה למי שיבקש להפקיד מעבר לתקרת 200 אלף השקלים? לפי הדו"ח, במקרה של הפקדת יתר, ייפתח לחוסך באופן אוטומטי חשבון מקביל שאינו מוטב במס, שבו לא תוענק דחיית מס, וכל מעבר בין מסלולים או מנהלים ייחשב כאירוע מס ויגרור ניכוי מס במקור. יתרה מכך, הוועדה הנחיתה מכה על מי שכבר כיום עובר את התקרה, וקבעה כי אם יעברו לחשבון ההשקעה, ייאלצו לוותר על הטבות המס על הסכום העודף.
השאלה השנייה, והדרמטית לא פחות עבור מפת התחרות הפיננסית בישראל, היא מי ינהל וישווק את "חשבון ההשקעה" החדש. בשלב הראשון, שיימשך שלוש שנים מיום כניסת החוק לתוקף, הזכות להפעיל ולתפעל את החשבונות הללו תינתן אך ורק לחברי בורסה שאינם בנקים (כמו בתי ההשקעות הגדולים) ולבנקים קטנים ובינוניים. ארבעת הבנקים הגדולים, בעלי כוח השוק הריכוזי, יישארו מחוץ למשחק בשלב זה – צעד המוגדר במצגת האוצר כ"הגנת ינוקא לשלוש שנים" – במטרה לאפשר לשחקנים הקטנים לבנות אלטרנטיבה תחרותית אמיתית. לשר האוצר אף תהיה סמכות להאריך את תקופת החסימה של הבנקים הגדולים בהתאם למצב השוק. כפי שנחשף בכלכליסט, הבנק הבינלאומי – הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים, אך הגדול ביותר מבחינת פעילות המסחר בשוק ההון – הוחרג מהחסימה ויוכל לשווק את החשבון. רשות ניירות ערך תוסמך לפקח ולקבוע תקרות לדמי הניהול והעמלות שניתן יהיה לגבות על תפעול החשבון.
במקטע התיווך, הרפורמה מבצעת שינוי בדרישות מבעלי המקצוע. בניסיון לייצר ייעוץ אובייקטיבי שימנע ניגודי עניינים, נקבע כי מתווך פיננסי שירצה להציע ללקוח את מלוא מגוון המוצרים שבחשבון ההשקעה, יחויב להחזיק ב"רישיון כפול": הן רישיון לייעוץ השקעות (תחת רשות ני"ע) והן רישיון לסוכן או יועץ פנסיוני (תחת רשות שוק ההון). מתווך שלא יחזיק בשני הרישיונות יוגבל אך ורק למוצרים הספציפיים שמותר לו לשווק כיום, ולא יוכל לגעת בחשבון ההשקעה החדש.
בתגובה לשאלת "כלכליסט" במסיבת העיתונאים מדוע הרפורמה משאירה את הבלגן סביב המתווכים ולא מטפלת באופן שורשי במבנה העמלות של סוכני הביטוח, סיפק שר האוצר הודאה פוליטית כנה במגבלות הכוח שלו: "רומא לא נבנתה ביום אחד. עמדתי ידועה – הנכון היה לאחד את כל העמלות כדי שלא יטו את שיקול הדעת. ניסיתי כבר לעשות את זה בעבר ולא הצלחנו כי אנחנו חיים בדמוקרטיה וצריך לזה רוב בכנסת".
עם זאת, מאחר שהוועדה הודתה כי מדובר בפתרון חלקי בלבד ל"ג'ונגל התיווך", היא המליצה לשר האוצר להקים צוות מקצועי נוסף שיתמקד בתיקון כשלי השוק ומודלי התגמול הבעייתיים של סוכני הביטוח.
למרות השאיפה המקורית בדו"ח הביניים לרכז את כל הפעילות תחת קורת גג אחת, הלחץ הציבורי והשימועים עשו את שלהם. בדו"ח המסכם נרשמה נסיגה מסוימת לטובת חברות הביטוח וסוכני הביטוח: הוועדה קבעה כי ניתן יהיה להמשיך ולרכוש קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון גם מחוץ לחשבון ההשקעה המוטב, בערוצים המסורתיים.
יישום ההמלצות דורש הליכי חקיקה ושינויים מבניים בפקודת מס הכנסה, לצד הקמת התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות, כך שמדובר בתהליך שיימשך כמה שנים, התלוי גם בשאלה אם המערכת הפוליטית תיכנס לשיתוק לאחר הבחירות הקרובות. סביר גם שהליך החקיקה בכנסת ירכך את חלק מהגזירות לציבור, במרכזן היקף הטבת המס.
פרסום הדו"ח אינו מובן מאליו. הרגולטורים הפיננסיים השונים – אגף התקציבים, משרד האוצר, רשות ניירות ערך, ובנק ישראל (שאינו מעורב ברפורמה הזו) – מקפידים לא להסכים אחד עם השני על תחומים רבים. לעתים ניתן לראות זאת כאקט מכוון להפריית הדיון המקצועי, אך לעתים קרובות זו גם שאלה של אגו ומאבק על תחומי שליטה. המקרה של ועדת הארביטראז' קשור כנראה יותר למקרה השני. רשות שוק ההון התנגדה למהלך באופן נחרץ, ופרסמה עמדת מיעוט רחבה בדו"ח הביניים, ובה טענה בין היתר שחשבון ההשקעה החדש ירתיע לקוחות ויייקר את הליך ההשקעה. הדו"ח הסופי פורסם ללא עמדת מיעוט, אך כאמור הממונה על שוק ההון נעדר הצהרתית ממסיבת העיתונאים היום.
מאיגוד חברות הביטוח נמסר: "המלצות הוועדה יפגעו בציבור החוסכים. במקום לאפשר רכישה ישירה של מוצרי חיסכון, ההמלצות מחייבות מעבר דרך מתווך מיותר - 'חשבון השקעה' - שינוהל בידי בנק או בית השקעות, שיוסיף עמלות ודמי ניהול. ההמלצות מחזקות עוד יותר את כוחם של הבנקים, בניגוד למטרת הגברת התחרות, ואף מעוררות חשש לניגוד עניינים בשיווק מוצרי חיסכון. בנוסף, ההמלצות פוגעות בחוסכים לפנסיה ובקופת הגמל להשקעה ומעניקות הטבות מס מיותרות למכשירי השקעה קצרי טווח ללא כל הצדקה ציבורית".
מאיגוד בתי ההשקעות נמסר: "ההמלצות שהציגה הוועדה נושאות עימן בשורה צרכנית-כלכלית חשובה ביותר לציבור הרחב. יישומן בממשלה הבאה בחקיקה ישרת את הציבור באופן שיוכל לחסוך ולהשוות בצורה פשוטה ויעילה בין מוצרי החיסכון השונים. "יישור מגרש המשחקים" בין מוצרי החיסכון וההשקעה יביא להגברת התחרות, להגדלת התשואות והחסכונות ויאפשר לציבור החוסכים לקבל תמורה גדולה מזו שאפיינה את השוק במהלך שנים ארוכות בהן נעדרה תחרות מלאה, משוכללת ויעילה".
