סגור
שאול אלוביץ' מחוץ ל בית המשפט המחוזי ב ת"א
שאול אלוביץ' מחוץ לבית המשפט המחוזי בת"א (צילום: מוטי קמחי)

בי-קום תפצה משקיעים ישראלים ב-16 מיליון שקל על עסקת בזק-yes

כך עולה מהסכם פשרה שהוגש אתמול לבית המשפט במסגרת שתי תביעות ייצוגיות נגד בעלת השליטה בבזק והיו"ר לשעבר שאול אלוביץ' על הכללת פרטים מטעים וירידת המניה בעקבות חקירת רשות ני"ע שנפתחה ב-2017. בי-קום פיצתה בעבר משקיעים אמריקאים ב-1.2 מיליון דולר בגין העסקה

חברת בי-קום, בעלת השליטה בבזק, תשלם 4.35 מיליון דולר (כ-16 מיליון שקל) למשקיעים ישראלים בעקבות שתי תובענות ייצוגית שהוגשו נגדה בקשר לעסקת בזק-yes. כך עולה מהסכם פשרה שהגישה אתמול (ג') בי-קום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעלי השליטה בבי-קום, הנסחרת במקביל בתל אביב ובארה"ב, הם קרן סרצ'לייט ודוד פורר.
שתי התביעות בישראל הוגשו ב-2017, במקביל לתביעה שהוגשה בניו יורק על ידי משקיעים אמריקאים, בטענה לדיווחים מטעים ונזקים שנגרמו להם לאחר שנפתחה חקירת רשות ני"ע בישראל נגד בעל השליטה לשעבר שאול אלוביץ', אשר הובילה לירידה בשער המניה.
התביעה בארה"ב הסתיימה באוגוסט 2020 בהסדר פשרה שבו בי-קום שילמה 1.2 מיליון דולר. אם השופט בני שגיא יאשר את הפשרה בישראל, יגיע סכום הפיצוי הכולל שתשלם בי-קום למשקיעים בעקבות התביעות ל-5.55 מיליון דולר (כ-20 מיליון שקל). מתוך סכום הפשרה שישולם בישראל, כאמור 4.35 מיליון דולר, יקבלו התובעים הייצוגיים 90 אלף דולר.
עורכי הדין של התובעים, עמית מנור, אלרן שפירא ועידן איידן, יקבלו כ-860 אלף דולר, שאינם כלולים בסכום הפשרה.
עסקת בזק-yes נחתמה במרץ 2015. בעסקה נמכרו לבזק אחזקותיה של יורוקום (50.2%) ב-yes, כולן חברות שהיו אז בשליטת אלוביץ'. תמורת העסקה עמדה על 680 מיליון שקל במזומן ועוד 370 מיליון שקל באופן מותנה: 200 מיליון שקל כנגד קיזוז לצורכי מס של בזק על הפסדי yes ו־170 מיליון שקל עבור התוצאות העסקיות של yes בשנים 2017-2015, לפי עמידה ביעד תזרים המזומנים החופשי שלה.
לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ועדיין מתנהל, בכירים ב-yes ביצעו מניפולציות בדו"חותיה במטרה שתעמוד ביעד תזרים המזומנים, והחברה דחתה לצורך כך תשלומים לספקים משנת 2016 לשנת 2017. אלוביץ' ובכירי yes לשעבר, ובהם המנכ"ל רון אילון, מואשמים בגין המעשים לכאורה בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד ומרמה. בכתב האישום נטען שהם פעלו להוציא במרמה 110 מיליון שקל, מתוך 170 מיליון שקל אפשריים מקופת בזק, כתמורה נוספת לאלוביץ' על מכירת מניותיו ב-yes לבזק בעסקת בעלי עניין מ-2015, כלומר סייעו לבעל השליטה לחלוב כספים שלא הגיעו לו מבזק.
עסקה בזק-yes עומדת גם במרכז תיק 4000, שבו נטען בכתב האישום כי ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו פעל לזרז את אישור העסקה, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים ובתמורה לשוחד - סיקור אוהד באתר וואלה, שהיה בשליטת אלוביץ'.