פטנטים מול מכסים: מי באמת מוגן במלחמת הסחר?
בשנים האחרונות ובפרט בעת האחרונה הולכות ומתרבות הכותרות על מלחמות סחר, במיוחד סביב מדיניות המכסים החדשה של ארצות הברית בהשראתו של הנשיא טראמפ. המדיניות הפיסקלית הזו, שבמרכזה העלאת מכסים בדרגות שונות על יבוא ממדינות העולם, בהתאם ליחס היצוא והיבוא בינן לבין ארה״ב— למשל סין — נועדה להגן על תעשיות מקומיות, לחזק יצרנים אמריקאים, ולעודד ייצור פנימי. אך מאחורי הקלעים מתרחש משחק מורכב בהרבה של כוחות כלכליים, שבו לפטנטים — אותם מונופולים שניתנים על חדשנות — יש תפקיד לא פחות משמעותי מהמדיניות הפיסקלית.
מכסים: הגנה דרך מסים
הטלת מכסים מייקרת את עלות המוצרים המיובאים, ובכך מעניקה ליצרנים המקומיים יתרון תחרותי. בשוק שבו עלות המוצר מהווה גורם מרכזי בהחלטת הרכישה, כל תוספת מחיר למוצר המיובא עלולה לדחוק אותו לשוליים. כך, למשל, מכס של 34% על ציוד רפואי מסין יכול להוות זריקת עידוד ליצרן מקומי שמתחרה על אותו פלח שוק.
אבל כאן בדיוק נכנסים לתמונה הפטנטים.
פטנט הוא זכות בלעדית שנותנת לבעל ההמצאה המוגנת פטנט שליטה על השימוש והמסחור בה למשך תקופה קצובה. כאשר מדובר במוצר מוגן פטנט, ייתכן שלמרות התמריצים הכלכליים הנוצרים בעקבות המכסים, יצרנים מקומיים פשוט אינם יכולים להתחרות באופן יעיל. לא מפני שהמוצר שלהם יקר או פחות טוב — אלא משום שהם מנועים מבחינה חוקית מלייצר את המוצר כלל.
ניקח לדוגמה תרופה ביולוגית חדשנית שמיוצרת באירופה ומיובאת לארצות הברית. גם אם יוטל עליה מכס של 30%, יצרן מקומי אמריקאי לא יוכל להציע גרסה תואמת (biosimilar) כל עוד הפטנט עדיין בתוקף. כלומר, למרות ההגנה שמעניקים המכסים — אין לו גישה ממשית לשוק, והוא איננו נהנה מה”חומה” הכלכלית שנבנתה סביבו.
הפטנט כ”חיסון” נגד מכסים
המסקנה המעניינת היא, שמוצרים מוגני פטנט צפויים לאבד פחות מנתח השוק שלהם גם אם מחירם יעלה בעקבות המכסים, פשוט משום שאין חלופה זמינה. כך, לעתים דווקא מוצרים עם הגנת פטנט, היקרים מלכתחילה, הם הנפגעים הכי פחות ממדיניות מכסים, ואף יכולים לנצל אותה לחיזוק מעמדם בשוק.
השילוב בין פטנטים למכסים מתחדד עוד יותר כאשר מדובר בחברות רב־לאומיות. לעיתים, חברה אמריקאית מחזיקה בזכויות פטנט על מוצר שמיוצר בסין. הטלת מכס על מוצר זה תייקר אותו בארה״ב, אך המתחרים הפוטנציאליים האמריקאים — שאינם בעלי הזכויות — לא יוכלו לייצר תחליף. התוצאה: הצרכנים ישלמו יותר, החברה תמשיך למכור, ואף עשויה להגדיל את הרווחיות שלה — כל זאת בזכות הפטנט, לא בגלל המכס.
הדיון הזה איננו רלוונטי רק למעצמות. גם בישראל, כמדינה קטנה עם תעשייה טכנולוגית מפותחת, יש חשיבות להבנה העמוקה של ההשפעות ההדדיות בין רגולציה פיסקלית לבין זכויות קניין רוחני. יזמים וחברות ישראליות הפועלות בשווקים גלובליים חייבות לקחת בחשבון גם שיקולים של מיסוי וסחר, וגם את מפת הפטנטים העולמית שכן לעיתים, המכשול העיקרי לצמיחה אינו חסם תחרות חופשית אלא חסם משפטי של ממש.
לסיכום בעולם שבו הכלכלה החופשית מוכפפת יותר ויותר עם רגולציה פיסקלית, לא ניתן להבין את השפעת המכסים בלי להבין את תפקיד הפטנטים. פטנט, כך מתברר, הוא לא רק כלי לעידוד חדשנות — אלא גם אמצעי יעיל להבטחת נתח שוק, אפילו (ואולי במיוחד) בזמנים של מלחמות סחר.
ד”ר גל ארליך הוא מייסד ומנהל קבוצת ארליך לרישום פטנטים
