החל"ת כן מכה פעמיים: מצבי החירום פוגעים שוב ושוב באותם עובדים
דו"ח של שירות התעסוקה מגלה ש־71% מהנשים שהוצאו לחל"ת במהלך "שאגת הארי" נפלטו לפחות פעם אחת נוספת באחד מששת אירועי החירום האחרונים. כך גם 78% מהמטפלות הסיעודיות ו־75% מדורשי העבודה שהם מוכרים ומנקים
דו"ח הדלת המסתובבת של שירות התעסוקה מגלה שאותם אנשים נפגעים שוב ושוב מהוצאה לחל"ת במצבי חירום. 71% מכלל הנשים שהוצאו לחל"ת במהלך "שאגת הארי" נפלטו לפחות פעם אחת נוספת באחד מששת אירועי החירום בשש השנים האחרונות — שלושה סגרי קורונה ושלושה סבבי לחימה. כ־78% מהמטפלות הסיעודיות שנרשמו כדורשות עבודה ב"שאגת הארי" נרשמו באירוע חירום נוסף אחד בשנים האחרונות. כך גם 75% מדורשי העבודה, שהם עובדי מכירות ועובדי ניקיון, ו־79% מעובדי הדפוס. הסיכוי שיוציאו אותך לחל"ת קטן ככל שגדלה יכולת העבודה מרחוק.
הדו"ח מגלה שאותן קבוצות נפגעות שוב ושוב בסגרי הקורונה וסבבי המלחמה: נשים, חרדים וצעירים (עד 34). זאת מאחר ששיעורם במשלחי יד ובענפים הכרוכים בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פנים אל פנים (המושפעים מאוד ממדיניות פיקוד העורף באירועי חירום) גבוה יותר משיעורן של קבוצות אחרות. צעירים עובדים בשיעורים גבוהים בענפי הפנאי, התרבות, הבילוי והמכירות; נשים עובדות בשיעורים גבוהים בענפי הטיפול, המכירות וקבלת קהל; וחרדים, בעיקר נשים חרדיות, בענפי טיפול וחינוך. מספר דורשות העבודה עלה במרץ, החודש הראשון של "שאגת הארי" ב־173%, בעוד מספר דורשי העבודה עלה ב־131%.
אולם הדו"ח מלמד שלא רק אותן קבוצות נפגעות שוב ושוב מהוצאה לחל"ת, אלא גם אותם אנשים. 71% מכלל הנשים שהוצאו לחל"ת ב"שאגת הארי" נפלטו לפחות פעם אחת נוספת באירוע חירום בשש השנים האחרונות. מחצית מהנרשמות ב"שאגת הארי" נפלטו לפחות שלוש פעמים משוק העבודה באירועי החירום בשש השנים האחרונות, ולמעלה משליש מהן ארבע פעמים. הדבר מעיד על הקלות שבה אותם מעסיקים מוציאים שוב ושוב את העובדים לחל"ת.
גם כשמנתחים את הרכב דורשי העבודה לפי משלחי יד בולטת תופעת הדלת המסתובבת, כלומר הוצאתם לחל"ת של אותם עובדים. משלחי היד הכרוכים בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית מושפעים יותר ממדיניות פיקוד העורף במצבי חירום וגם מצמצום זמני של ביקושים בעתות חירום. כך, למשל, מספר דורשי העבודה שהם מוזגי משקאות ומלצרים עלה במרץ 2026 ("שאגת הארי") בכ־661% בהשוואה למספרם בפברואר. יתרה מזאת, לא רק שאותם משלחי יד נפגעים שוב ושוב אלא שגם אותם אנשים נפגעים שוב ושוב, ולהמחשה כ־78% מהמטפלות הסיעודיות שנרשמו כדורשות עבודה ב"שאגת הארי" נרשמו באירוע חירום נוסף אחד בשנים האחרונות. כך גם 75% מדורשי העבודה שהם עובדי מכירות ועובדי ניקיון ו־79% מעובדי הדפוס.
מנגנון החל"ת פותח בסגר הראשון של הקורונה כתשובה למצב חירום שבו הממשלה היא הגורם העיקרי לסגירה מסיבית של עסקים. כל הוצאה המונית כזו לחל"ת מתאפיינת בשורה של הקלות: קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה, ביטול הדרישה לנצל ימי חופשה לפני החל"ת ועוד. אלא שזה לא משנה את העובדה שהכנסתם של העובדים המוצאים לחל"ת נפגעת שוב ושוב, וכך גם החיסכון שלהם לפנסיה.
לדברי מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, "תופעת הדלת המסתובבת גובה מחיר כבד. פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחיסכון הפנסיוני לאורך שנים. יש לשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמישה, המשלבים עבודה חלקית לצד הרחבת יכולת העבודה מרחוק". האוצר מתנגד בחריפות לחל"ת גמישה בטענה שהיא תפתח פתח נרחב לדיווחים כוזבים. היבט מעודד של דו"ח שירות התעסוקה: שוק העבודה מתאושש בקצב הולך וגדל ממשברים. מהקורונה לקחו שנתיים עד לחזרה מלאה לשגרה ולירידת מספר דורשי העבודה לזה שאפיין את התקופה שקדמה למשבר; ב"חרבות ברזל" נדרשו 12 חודשים; ב"עם כלביא" נדרשו כארבעה חודשים. לעומת זאת, חודשיים מתום "שאגת הארי" ירד מספר דורשי העבודה ב־54% ועמד בסוף מאי על כ־180 אלף, לא רחוק מכ־155 אלף לפני המבצע. עם זאת צוין כי "קצב ההתאוששות מושפע גם ממשך אירוע החירום ומהיקף השפעתו על האוכלוסייה".
