סמוטריץ' לבנק ישראל: אל תאפשרו לבנקים לציית לסנקציות בינלאומיות נגד מתנחלים
שר האוצר בניסיון בוטה להתערב בעצמאות בנק ישראל בפיקוח על הבנקים: "אם המערכת לא תפעל בהתאם, נחייב את בנק ישראל עצמו לספק שירותי בנק למתנחלים שיוטלו עליהם סנקציות"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ פתח היום (ד') במתקפה חריגה על המערכת הבנקאית ובנק ישראל, בעקבות דיווחים על כוונת מדינות באיחוד האירופי להטיל סנקציות אישיות על מתנחלים. במכתב תקיף ששלח למפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי, קבע סמוטריץ’ כי לא יאפשר עוד את המשך מדיניות “האפס סיכון” מצד הבנקים – והבהיר כי "ככל והבנקים יצייתו לסנקציות ויפגעו אנושות בלקוחותיהם בכוונתי לקדם באופן מיידי חקיקה שתטיל על הבנקים תשלומי פיצוי גבוהים ללקוחות שיפגעו כתוצאה מציות הבנק לסנקציות. באופן זה נבטיח כי ניתן משקל ראוי באינטרסים של הבנק גם בצד הלקוחות שעליהם הוטלו הסנקציות".
לצפייה במכתב המלא לחצו כאן
לדבריו, “לא ייתכן שהבנקים יבחרו ב’ראש קטן’ ויזרקו את לקוחותיהם בצד הדרך מבלי לנקוף אצבע”. השר קרא לבנקים להיאבק משפטית ודיפלומטית בסנקציות הזרות, תוך ניצול “רווחי העתק” שלהם ונכונותם “ליטול סיכונים מדודים למען לקוחותיהם – ודאי כאשר מדובר בעוול מוסרי לאומי”.
כמו כן, סמוטריץ' הודיע לחחיאשוילי כי "ככל והעניין לא ייפתר על ידי המערכת הבנקאית הפרטית ובליווי צמוד שלך, בכוונתי לקדם באופן מיידי חקיקה שתטיל על בנק ישראל לפתוח ולנהל חשבונות בנק לאזרחים שעליהם יוטלו הסנקציות באופן שיעמיד אותם באותו המקום שבו הם היו בטרם הוטלו עליהם הסנקציות".
מדובר בפנייה חריגה במיוחד ובהתערבות ישירה בעבודת הפיקוח על הבנקים – גוף עצמאי המתנהל תחת בנק ישראל. הביקורת גוברת במיוחד לנוכח העובדה שהבנקים פועלים מול רגולציה אירופית ובינלאומית מורכבת, המחייבת אותם לציית לסנקציות חוץ, גם כאשר אלו אינן עומדות בקו אחד עם עמדות הממשלה הישראלית. התערבות זו עלולה להביא לפגיעה במוניטין של הבנקים בישראל ולבידודם וכתוצאה מכך עלולה להביא לפגיעה כלכלית במשק.
סמוטריץ' מונה במכתב מספר צעדים שלטעמו הבנקים יכולים לבצע עצמאית כדי לסייע ללקוחות שהטילו עליהם סנקציות. כך למשל, סמוטריץ טוען כי "הבנקים יכולים לנקוט בהליכים משפטיים נגד הסנקציות והטלתן בלא צידוק בלא הליך מינימלי של צדק כדוגמת שימוע והתבססות על עובדות. הבנקים יכולים להגיש תביעות במדינות השונות ובבית הדין האירופאי לצדק, ועוד". כמו כן, סמוטריץ' מוסיף כי "באפשרותם להשתמש בקשריהם הכלכליים חובקי העולם בכדי לרתום שותפים להתנגדות לפליליזציה של מחלוקות מדיניות ופגיעה באזרחים שומרי חוק".
הצעדים המדוברים מצד מדינות אירופה אינם תיאורטיים בלבד. לפני כשבועיים הודיעה בריטניה על סנקציות חדשות נגד שלושה אזרחים ישראלים, שני מאחזים לא חוקיים ושני ארגונים הפועלים ביהודה ושומרון. בין המטרות: הפעילה הוותיקה דניאלה וייס, ארגון נחלה, וחברות שהיו מעורבות בהקמה ותחזוק של מאחזים בלתי חוקיים.
במסגרת הסנקציות, נאסר על הגורמים הללו להיכנס לבריטניה, הוקפאו נכסיהם בתחומה, והוטלו עליהם מגבלות מסחריות. ברקע לכך עומדת גם החלטת בריטניה להקפיא את המו”מ על הסכם סחר חופשי חדש עם ישראל, במחאה על פעולות ממשלת נתניהו בשטחים. שר החוץ הבריטי, דייוויד לאמי, הבהיר בפרלמנט כי “אי אפשר לקדם הסכם סחר משודרג עם ממשלה המובילה מדיניות חמורה בגדה ובעזה”. לצד זאת הוא קרא לשחרור מידי של החטופים בידי חמאס, ולסיום המבצע הקרקעי הישראלי בעזה.
מבנק ישראל נמסר כי: "העמידה של המערכת הבנקאית בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים חיונית לשמירה על מעמדה הבינלאומי ולכן לכלכלה הישראלית כולה. הפיקוח על הבנקים צפוי לפרסם בזמן הקרוב טיוטת הוראה שמאזנת בין הצורך לשמור על זכויות הלקוחות עליהם הוטלו העיצומים לבין החובה להקפיד על העמידה בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים, כפי שעוגנו בדרישות הפיקוח מהבנקים בשנתיים האחרונות. נדגיש כי ראוי שהפתרון לסוגיה יגיע מהמישור המדיני".
בבנקים ביקשו שלא להתייחס לדברי סמוטריץ'.
