דו"ח פנימי של משרד החינוך חושף: מחדלים חמורים בהיערכות למצב חירום בזמן המלחמה
תחקיר ראשון מסוגו שערך משרד החינוך קובע: הלמידה מרחוק לא סיפקה מענה, המשרד לא נערך לתרחיש חירום ממושך, וחסרה מערכת לניהול מידע בזמן אמת. בין הליקויים: חוסר בתיאום בין מחוזות, מחסור חמור בכוח אדם וקושי במענה לצרכים הרגשיים והפדגוגיים של התלמידים. המשרד טוען: "הפקנו לקחים – חלקם כבר יושמו"
תחקיר משרד החינוך על פעילות המשרד במלחמת חרבות ברזל מעלה ליקויים קשים במוכנות ובפעילות. למרות משבר הקורונה, משרד החינוך לא נערך למצב חרום ממושך אלא לקצר. בעקבות זאת "הלמידה מרחוק לא סיפקה מענה מותאם לצמצום למידה מתמשך". במצב החרום "התגלו פערים משמעותיים בתיאום בין מחוזות שולחים (מפונים) לקולטים, בין המחוזות למטה ובין המשרד לשותפים חיצונייים (רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, פקע"ר ועוד)". העדר מערכת לניהול נתונים גרמה ל"פערי המידע שיצרו קושי ממשי באיתור ובשיבוץ תלמידים, הובילו לטיפול חלקי בפגועים רגשית, וגרמו לחוסר תיאום בין מחוזות".
משרד החינוך פרסם היום תקציר של תחקיר עומק ראשון מסוגו על התנהלותו במלחמת 'חרבות ברזל' – לקחים, אתגרים ומהלכים שכבר יושמו בשטח. הבדיקה כללה סקר בהשתתפות של למעלה מ־2,200 אנשי ונשות חינוך - מורים, מנהלים, מפקחים ועובדי רשויות – לצד עבודת מטה רוחבית ועיבוד מקצועי של מאות תובנות. את הדוח הוביל המשנה למנכ"ל, ד"ר איל בן זקן, בשיתוף אגפי החירום, האסטרטגיה והתכנון. לטענת המשרד, "הדו"ח קובע כי מערכת החינוך עמדה במשימה הלאומית שנקבעה לה והיא שמירה על שגרת חינוך גם בעת לחימה". עם זאת, לאור הליקויים הקשים שהוא חושף לא ברור אם יש לטענה זו על מה להתבסס.
התחקיר קובע ש"במועד פתיחת המלחמה לא הייתה למשרד מערכת ייעודית לניהול מידע במצבי חירום, אשר מבוססת על נתוני השגרה אך מאפשרת התאמה לצרכים הייחודיים של חירום–לצורך ניהול אפקטיבי, קבלת החלטות מהירה ושיקוף תמונת מצב עדכנית. פערי המידע יצרו קושי ממשי באיתור ובשיבוץ תלמידים, הובילו לטיפול חלקי או מאוחר בפגועים רגשית, וגרמו לחוסר תיאום בין מחוזות. יחידות רבות במשרד התקשו לספק מענים מותאמים, בשל היעדר תמונת מצב עדכנית".
התגלה "מחסור חמור בכוח אדם, שהועצם בשל היעדרות מורים שפונו מבתיהם או גויסו למילואים, זאת לצד הגידול בביקוש לאור הצורך בגיוס צוותים חדשים להפעלת מוסדות חלופיים". התוצאה היתה ש"יחידות ומחוזות רבים התקשו לתת מענה חינוכי בכוח אדם".
למרות ליקחי הקורונה, "תרחיש הייחוס של משרד החינוך התייחס לאירוע חרום קצר טווח כלומר תקופת פינוי של כחודש חודשיים. תפיסה זו הובילה להיעדר היערכות פדגוגית למצבי חירום ממושכים. התוצאה היתה ש"'הלמידה מרחוק' לא סיפקה מענה מותאם לצמצום למידה מתמשך". כן, "לא גובשה מדיניות מנחה לשטח ביחס לתמהיל בין למידה אקדמית לבין מענה רגשי-חברתי, מה שיצר פערים משמעותיים בשטח".
על פי הודעת המשרד, "מזוהה צורך בשיפור משמעותי במערכות המידע בזמן אמת, הקמת מאגר לאומי של כוח אדם לחירום, הסדרת תהליכי גיוס והפעלה של מתנדבים וגיבוש מתווה מוסדי ללמידה מרחוק באירועים מתמשכים". על פי המשרד: "מהלכים ולקחים מרכזיים שהוזכרו בדו"ח כבר יושמו הלכה למעשה במהלך מבצע 'עם כלביא', ונכון לעכשיו פועלת הנהלת המשרד לגיבוש תוכנית עבודה כוללת ליישום ההמלצות לטווח הארוך".
שר החינוך, יואב קיש: "כמי ששירת כטייס קרב, אני מאמין שתרבות תחקיר טובה היא אבן יסוד לארגון חזק. לא מחפשים אשמים, מחפשים להשתפר. ביצוע התחקיר מאפשר לנו לתקן, לדייק, ולהיערך טוב יותר לאתגרי העתיד". לדבריו, בין הלקחים שהופקו: הקמה מיידית של מרכזי יחד במלונות מפונים, הסרת בירוקרטיה בהקמת בתי ספר זמניים והפעלת חדרי מצב.
