סגור

דעה
הנושא המפתיע שצריך להדאיג את שר הביטחון

מי שחרד לעתידה של ישראל צריך לבין ששינוי אקלים משנה את המשחק הביטחוני-אסטרטגי, ומציב אתגרים חדשים למערכת הביטחון וליחסי החוץ של ישראל

גלגול עיניים הוא התגובה הנפוצה לאמירה שנושא האקלים חייב להיות על סדר היום של שר הביטחון הנכנס. גלגול עיניים שמשמעו – "בחיאת, אין לו מה לעשות? לא מספיק עזה וחמאס והאיומים מבית והאיום האיראני וגבול הצפון, הוא עכשיו צריך להתעסק עם אקלים וסביבה?"
ואכן, אם נמשיך ונחשוב על אקלים כנושא סביבתי שפחות נוגע לישראל, לכאורה אין שום הצדקה להוסיף אותו לשולחן העמוס של השר ולמשימות רבות החשיבות של המערכת הביטחונית. אבל אם אנו חרדים באמת לגורלה של מדינת ישראל, ואם אנחנו נחושים להקדים ולהיערך לאיומים הביטחוניים האסטרטגיים העומדים לפתחנו, אין מנוס מלהכיר בכך ששינוי אקלים משנה את המשחק הביטחוני-אסטרטגי, והוא מציב אתגרים חדשים למערכת הביטחון וליחסי החוץ של ישראל. אם לא נכיר בהם וניערך אליהם – התוצאות יהיו קשות, ואנשים ישלמו בחייהם על עצימת העיניים.
1 צפייה בגלריה
מתקן התפלה פלמחים
מתקן התפלה פלמחים
מתקן התפלה בפלמחים
(צילום: עמית שעל)
ההשלכות הביטחוניות של שינוי אקלים על ישראל, כפי שנסקרו למשל לאחרונה בפרסום של המכון למחקרי ביטחון לאומי, כוללות גם השפעות ישירות (כמו ההשפעה של ההתחממות על תפקוד מטוסי חיל האוויר, בלאי מואץ, צריכת אנרגיה מוגברת) וכן השלכות רוחביות אסטרטגיות – הירידה במשקעים והעלייה בחום צפויות להביא לדלדול במשאבים, לפגיעה בתשתיות, לצמצום מים מתוקים זמינים, לפגיעה ביבול חקלאי ולערעור הביטחון התזונתי באזור. כתוצאה מכך צפויה מתיחות הולכת וגוברת על השליטה במשאבים, שעלולה להתבטא בהחרפת האיומים הביטחוניים על ישראל.
מעבר לכך, שינוי האקלים בעיקר באזורים מדבריים צפוי להביא להחרפת התנאים, כך שלא יתאפשרו מגורי אדם בחלק מן האזורים, דבר שצפוי להביא לגל הגירה ולמאות מיליוני פליטי אקלים ברחבי העולם. ניתן לשער שכחלק ממגמה זו צפויים להגיע לא מעט פליטי אקלים גם אל גבולות ישראל, שכרגע אינה ערוכה כלל להתמודדות זו.
יכולות ההתפלה המרשימות של ישראל הן כלי חשוב בבניית החוסן האקלימי שלנו, אולם ההישענות המוחלטת על מתקני התפלה כפתרון קסם, תוך הזנחת מקורות מים טבעיים שזוהמו עם השנים וממתינים לשיקום, לא רק כרוכה במחיר אנרגטי סביבתי משמעותי, אלא גם יוצרת סיכון נוסף לישראל. כיום מרבית מי השתייה שלנו מגיעים ממספר מתקני התפלה הממוקמים לאורך רצועת החוף של ישראל. פעולה עוינת יכולה להביא לזיהום המים ולשיתוק מספר מתקני התפלה, ולייצר משבר מים חמור.
גם המדיניות שממשיכה לבסס את כלכלת ישראל על דלקים מאובנים מזהמים מייצרת סיכון ביטחוני ובטיחותי, עם כל מכולה, כל אסדה, כל מתקן קליטה וכל מצבור חומרים מסוכנים, שעלולים להוות יעד לפעולות איבה, ואשר פגיעה בהם יכולה להביא לאסון לאומי – הן בחיי אדם והן בפגיעה בלתי הפיכה בסביבה ובמשאבי הטבע.
ישראל אינה היחידה שעומדת אל מול איומים ביטחוניים אקלימיים. באפריל האחרון שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין הבהיר כי שינוי אקלים מהווה איום ביטחוני קיומי. בנאומו בוועידת האקלים שכינס הנשיא ביידן אמר אוסטין: "מחוף לחוף ובעולם כולו משבר האקלים גרם נזק משמעותי וסיכן חיי אדם, באופן שמקשה עלינו להמשיך להגן על ארצות הברית ועל ידידותיה בעולם". לאור זאת 18 סוכנויות הביון הפועלות בארצות הברית שוקדות בימים אלו על דו"ח משותף שיעריך את הסיכונים הביטחוניים של משבר האקלים.
ההיערכות של מערכת הביטחון להשלכות משבר האקלים אינה פריבילגיה ששמורה לעתות שלום ורוגע. היא חובה קריטית, דווקא בתקופות שבהן המתיחות עולה, והתעלמות ממנה תהווה מעילה של שר הביטחון בתפקידו ובחובתו כלפי אזרחי המדינה.
עו"ד תמי גנות רוזנשטרייך היא סמנכ"לית מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין


לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.