ניתוח
כעומק חשיפות קטאר גייט, כך עומק הניסיון להשתיק את התקשורת
נתניהו העלה הילוך השבוע בהשתלחותו בתקשורת וציין שיקים "ועדת תקשורת" שתעקוף את ועדת הכלכלה. במקביל השר קרעי מקדם את סגירת גל"צ. התחנה כבר אוימה בעבר בסגירתה אך הפעם מדובר בחלק ממהלך נרחב נגד התקשורת החופשית
שר התקשורת שלמה קרעי הגיש השבוע הצעת החלטה לגיבוש מתווה בתוך 60 יום לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גל"צ, ולסגירתה בפועל עד סוף השנה. קרעי פנה לשר הביטחון ישראל כ"ץ כדי שזה יתמוך בהצעה אותה יגישו יחדיו לממשלה. למרות שלא מדובר בפעם הראשונה בשנים האחרונות שסגירת התחנה עולה לכותרות, וגם שתחנת רדיו המופעלת על ידי הצבא היא דבר חריג, אי אפשר להתעלם מההקשר הרחב של ההצעה לסגירת התחנה בימים אלה בהם הקואליציה, ובעיקר הליכוד, הכריזו מלחמה על התקשורת החופשית.
חרב בדמות ועדת תקשורת
בחודשים האחרונים אי אפשר היה להתעלם מהתקיפות החוזרות ונשנות של הקואליציה נגד התקשורת. החל מהקריאות לחרם על עיתון "הארץ", ועד שורת הצעות חוק שנועדו בעיקר לייצר כאוס בתחום השידורים ולאיים על פעילות התקשורת.
בין היתר הח"כיות מיכל וולדיגר, טלי גוטליב וגלית דיסטל אטבריאן הגישו כל אחת בנפרד הצעות חוק לפגיעה בתאגיד – מצמצום התקציב, סגירת חטיבת החדשות ועד סגירה מלאה של התאגיד. במקביל ח"כ אביחי בוארון הגיש הצעת חוק להשתלטות פוליטית על תקציב תאגיד השידור – למרות שעצמאות התקציב היא חלק קריטי ביכולת לקיים חטיבת חדשות עצמאית שלא מושפעת מלחצים פוליטיים.
בישיבת הממשלה שנערכה השבוע טען נתניהו שיש בזבוז כספים אדיר בתאגיד. אלא שאם בממשלה דואגים לקופה הציבורית – בעיקר בעת משבר, איך אפשר להסביר את מיליארדי השקלים שזורמים לכספים הקואליציוניים ושורה של משרדי ממשלה מיותרים? וכשזה המצב, ספק אם מישהו עוד מאמין שסגירת התאגיד נובעת משיקולים תקציביים. תקציב התאגיד הוא כ־800 מיליון שקל בשנה – הרבה פחות מהכספים שמעבירים בממשלה לתיחזוק הקואליציה.
את מרבית ההצעות לא הצליחה הקואליציה לקדם, שכן אלו נעצרו בוועדת הכלכלה על ידי יו"ר הוועדה דוד ביטן. הצעות החוק הוגשו כהצעות פרטיות – כלומר כאלו שמאפשרות לעקוף את דרגי המקצוע במשרד התקשורת ולהעביר החלטות שישפיעו על הציבור. לכן לפני חודש ניסה קרעי לקדם ועדת תקשורת שתעקוף את ביטן ותאפשר לקואליציה להשתלט על התקשורת החופשית. קרעי טען אז שמדובר במהלך בהסכמת רה"מ – אלא שבהמשך נטען כי הוא לא החליט. בישיבת הממשלה השבוע כבר לקח נתניהו שני צעדים קדימה והתייצב בחזית הפגיעה בתקשורת, כשציין כי תקום ועדת תקשורת.
ברקע אי אפשר להתעלם ממעורבותו של שר התקשורת במהלכים. בינואר פורסם תחקיר כלכליסט שמתאר כיצד כמה בעלי תחנות הרדיו הפרטיות תורמים מיליוני שקלים לישיבת כסא רחמים בראשות הרב מאיר מאזוז – פטרונו הפוליטי של קרעי. סגירת תחנות הרדיו הצה"ליות – שהן בין המושמעות בישראל – יכולה להגדיל את מספר המאזינים בתחנות הפרטיות, ואלו ייהנו מהגדלת ההשמעה ובהתאם יוכלו לגבות יותר על פרסום. גם התדרים של התחנה, אם ההצעה תעבור – יוצאו למכרז. בזמן שבייעוץ המשפטי לממשלה בוחנים אם לקרעי יש ניגוד עניינים בנושא הרדיו, הוא הגיש את הצעת ההחלטה.
גל"צ שוב על הכוונת
כבר ביוני 2021 ניתנה חוות דעת של הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון שלפיה האפשרות לסגור את התחנה הצבאית היא בסמכות שר הביטחון והרמטכ"ל. הרקע לחוות הדעת היה הרצון של שר הביטחון בזמנו בני גנץ לסגור את התחנה, שביקש את חוות הדעת מהמשרד. באותה תקופה אמר גנץ במליאת הכנסת כי "גל"צ מזמן הפסיקה להיות ממלכתית ואין מקום להפעלתה במתכונת הנוכחית".
אלא שבהמשך התמונה השתנתה. בינואר 2022 העביר היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה, אביחי מנדלבליט, חוות דעת שדרך המלך לסגור את התחנה היא באמצעות העברת חוק בכנסת – או לכל הפחות החלטת ממשלה. בסופו של דבר ההחלטה לסגור את גל"צ נפלה בשל תקופת הבחירות, כניסתו של יואב גלנט לתפקיד שר הביטחון והצורך להכריע לגבי זהות מפקדה הקבוע של התחנה, עניין שהוביל להקמת ועדה נוספת לבחינת עתיד התחנה והמבנה שלה. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הבטחון בזמנו והרמטכ"ל הנוכחי, אייל זמיר, המליצה שלא לסגור את התחנה – אך ולהתמקד יותר בתכנים צבאיים. גלנט קיבל את המלצת הוועדה והתחנה לא נסגרה.
אי אפשר גם להתעלם מחשיבות התקשורת בפרשה שמסעירה בשבועות האחרונים את המדינה – "קטאר־גייט". התקשורת היא זו שהובילה שורת חשיפות בפרשה שהציגו לציבור את הנעשה בלשכה החשובה בישראל. החל מהחשיפה של עופר חדד בחדשות 12 על כך שדובר רה"מ אלי פלדשטיין נתן שירותי יחסי ציבור לממשלת קטאר במלחמה ועד החשיפה של רועי ינובסקי בתאגיד על מנגנון התשלום מקטאר. כשזה המצב, קשה שלא לראות את ההצעה של קרעי לסגור את גל"צ כחלק ממהלך נרחב להשתיק את התקשורת, והכל בניצוחו של נתניהו.
