סגור
שדה סולארי תחנת כוח אשלים
שדה סולארי בתחנת הכוח אשלים. הפתרון המיטבי הוא חיבור של גגות לפאנלים סולריים (צילום: ויקיפדיה)

הרגולציה הקיימת במשק החשמל תהרוס 100 אלף דונם של שטחים פתוחים

התוכנית של החברה הממשלתית לניהול משק החשמל בישראל לעמידה ביעדי הממשלה לאנרגיה סולארית, מציגה אפשרות לפגיעה נרחבת בשטחים פתוחים. הקמת גגות סולאריים באזור המרכז יכולה לפתור את הבעיה, אבל הרגולציה מונעת את זה

מתגברת המחלוקת על ההיערכות ליעד השאפתני של ממשלת ישראל הקובע כי 30% מייצור החשמל יהיו מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, כולל הגדלת הייצור בשטחים פתוחים. כשברקע מהדהדים תוצאות הפגיעות הקשות בשל השינוי באקלים, משרדי הממשלה האמורים ליישם את ההחלטה ממפים את האפשרויות ומציגים תוכניות.
על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה משנת 2020, חיבור מסיבי של גגות לפאנלים סולאריים יכול לאפשר ייצור של כ־46% מהחשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030 וללא פגיעה בשטחים פתוחים. מדובר ביעד שאפתני, שכן ישראל מייצרת היום 8% מהחשמל באנרגיות מתחדשות, בעוד היעד שנקבע לשנת 2020, לפני שנתיים, היה 10%. יתרה מזאת, גורמים רבים מטילים ספק ביכולת של ישראל לעמוד ביעד שהציבה ללא שינוי מהותי בפעילות של מוסדות התכנון והתקנות הקיימות היום בשוק החשמל.
אחד הגופים הללו היא החברה הממשלתית נגה לניהול מערכת החשמל בישראל. בשבוע שעבר פרסמה החברה להערות הציבור את התוכנית האינטגרטיבית לפיתוח רשת החשמל בישראל. על פי התוכנית, יש להשתמש בכמעט 100 אלף דונם של שטחים פתוחים להתקנת פאנלים סולאריים, וזאת רק על מנת לעמוד ביעד של ה־30% שהציבה מדינת ישראל. בתרחיש הפסימי שהציגה החברה, ישראל תגיע ל־18% בלבד ייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות ב־2030. חברת נגה גם מכירה בצורך של חיבור גגות במרכז הארץ לפאנלים סולאריים על מנת לעמוד ביעדי הממשלה. החברה אף טענה שההיערכות כיום לחיבור גגות סולאריים לא תספיק לעמידה ביעדי הממשלה, ויש לחבר 17 אלף דונם נוספים במרכז הארץ לעמידה ביעדים. מדובר בגידול של 50% מהתוכניות הקיימות כיום.
מעבר לחשש של הריסת הנוף והפגיעה בטבע בעקבות הקמת שדות של פאנלים סולאריים בשטחים הפתוחים, קיים אתגר לא פשוט בהקמת קווי ההולכה מהשטחים הפתוחים לאזורי הביקוש. עיקר הפוטנציאל בהקמת חוות של פאנלים סולאריים הוא בדרום הארץ בשל השמש הרבה והשטחים הפתוחים הרבים, בעוד מרבית הביקוש לחשמל הוא באזור מרכז הארץ הצפוף. על מנת להוביל את החשמל המיוצר בפאנלים הסולאריים לאזור המרכז, יש לשדרג באופן משמעותי את קווי הולכת החשמל. האתגר המרכזי בהקמת קווי הולכה אלה הוא סטטוטורי ותכנוני. הקמת הקווים יכולה להימשך מעל עשור, כאשר בכל שלב יכולות ועדות התכנון והבנייה לבטל את הפרויקט או לעצור אותו. בנוסף, הקמת קווים אלו תיצור מפגע סביבתי רב שכן מדובר בבנייה באזורים רבים בארץ. לכן, גם בנגה סבורים כי ייצור החשמל באמצעות חיבור גגות לפאנלים סולאריים הוא הפתרון המיטבי ביותר. נגה פועלת להבטחת רשת חשמל יציבה בישראל ומטרתה לדאוג לפיתוח הרשת תחת המגבלות הקיימות. כלומר ההגבלות של הרגולציה, סדר העדיפויות הממשלתי והקצאת התקציבים לתחום הובילו את החברה ליצירת ההערכה הנמוכה של פריסת הפאנלים.
בתוכנית הציגה נגה שלושה תרחישים, בהם ב־2030 שיעור הייצור בישראל מאנרגיה מתחדשת יהיה 18%, 24% או 30%. במידה שנתייחס לתרחיש המרכזי, מדובר בפער של 22% מסך החשמל שייצור בישראל בשנת 2030. בניתוח עבודות המיפוי של המשרדים, נותרת המסקנה היחידה — הפער בין ההערכות נובע בראש ובראשונה מחסמים רגולטוריים, מנגנוני תכנון ישנים וחוסר השקעה באנרגיה מתחדשת. ללא שינוי מהותי במרכיבים אלו ישראל לא תעמוד ביעד האנרגיה המתחדשת ל־2030, ותתרחק עוד יותר מיישום היעדים הירוקים של המדינות המפותחות.