"אני כאן בגלל אשתי"
כך תביאו את הצד ה"סרבן" לחדר הגישור
כשזוג נכנס אלי לקליניקה, אני מזהה תוך דקות את הדינמיקה בחדר. בדרך כלל, צד אחד יושב על קצה הכיסא, דרוך ובשל, בעוד הצד השני נראה כאילו נקלע לזירה שאינו חפץ בה. כעורכת דין ומגשרת שמשלבת מנטורינג למערכות יחסים, הלקוחות אומרים לי בחצי חיוך: "את חצי פסיכולוגית". התשובה שלי קבועה: אני פסיכולוגית על מלא, פשוט בלי התואר הרשמי. הדוקטורט שלי נכתב בדם יזע ודמעות של מאות זוגות שעברו דרכי. חלקם הקיאו דם בבית משפט, במרדף עקר אחרי ניצחונות, בעוד שחלקם- אלו שהבינו שהזמן והשפיות יקרים יותר- בחרו לסיים את הנישואין בהסכם גישור מכבד.
האתגר הגדול ביותר ב"פירוק החבילה" הוא לא חלוקת הרכוש דווקא, אלא השלב שבו צד אחד מסרב לשתף פעולה עם הפירוק, עם הפרידה. הוא מתבצר, דוחה את הקץ, ומקווה שאם יעצום עיניים מספיק חזק, אם יתעלם, המציאות תיעלם. אבל המציאות לא נעלמת, היא דופקת על הדלת בדמות מלחמה יקרה בבתי המשפט. כדי למנוע את התוצאה ההרסנית הזו, צריך להבין מי בן הזוג העומד מולכם, ואיך רותמים אותו לתהליך הגישור.
שלושת הטיפוסים הקשים לפיצוח
במהלך השנים מיפיתי שלושה סוגי "סרבנים" שמגיעים לחדר הגישור, שלא לומר נגררים, בחריקת שיניים:
החרדה הכלכלית: כששיתוק הופך לסרבנות
קחו את המקרה של ליאת. ליאת ואילן נישאו לפני 15 שנים. כשאילן ביקש להתגרש,ולהגיע לחדר הגישור, ליאת נכנסה לשיתוק. היא לא עבדה בשנים האחרונות, התמסרה לילדים וללימודי תואר שני, אין לה מושג כמה כסף יש בחיסכון או בבנק, והיא בטוחה שביום שאחרי הגט היא תיזרק לרחוב כי לא יהיה לה כסף אפילו למגורים, ושהילדים יילקחו ממנה. הפחד שלה מתורגם לסרבנות עיקשת להתגרש. זה לא שטוב לה, פשוט המחר מפחיד יותר מההווה.
* מה היא מפספסת: היא חושבת שהתחמקות מהגישור תעכב את הקץ. בפועל, היא מפקירה את עתידה הכלכלי בידי שופט, שלא בהכרח יפתח עבורה קובץ אקסל, אלא יחלק את הרכוש בצורה קרה, על פי חוק, ללא התחשבות בפחדים או בצרכים הספציפיים שלה. בלא להסתכל על הברית הכלכלית שנרקמה בין בני הזוג, על הצורך לבנות לליאת בטחון כלכלי.
* איך רותמים אותה להליך גישור? לא מדברים על "פרידה", מדברים על "ביטחון". אומרים לה: "ליאת, בואי לגישור כדי שנוכל לבנות לך רשת ביטחון כלכלית שאף שופט לא יטרח לתפור לך, מבטיח לך שנבדוק ונוודא שאת לא רק שורדת את המחר אלא צולחת אותו בהצלחה בדרך אל האושר. החיים לא חייבים להיות פשרה והפחד לא ינצח".
אשליית הכח: למה דווקא למנהלים כדאי לברוח מבית משפט
הכירו את גיא. גיא רגיל לנהל מערכות גדולות. לקצור הצלחות, מחמאות, בונוסים. מבחינתו, גישור נתפס כ"פשרה" או כחולשה. הוא משוכנע שאם ילך לבית משפט עם עורך הדין הכי יקר, הכי תותח- הוא יכתיב את התנאים, הוא ינצח.
* מה הוא מפספס: דווקא מי שזקוק לשליטה, חייב לברוח מבית המשפט. בביהמ"ש או בבית הדין הרבני, אתה הופך לקורבן של החלטות של אחרים, לקורבן של הרולטה המשפטית. השופט הוא זה שיחליט כמה כסף תשלם ואיך ייראה הלו"ז שלך. כיצד יתחלק רכושך, מתי, ובאיזה ימים תפגוש את ילדיך.
* איך רותמים אותו? מדברים אליו בשפה של כוח. "גיא, אם אתה רוצה להמשיך לנהל את החיים שלך ולקבוע בעצמך איך ייראה המחר, הדרך היחידה לעשות זאת היא בחדר הגישור. כאן אתה המחליט, לא השופט. תבוא, נשמע מה יש לכל אחד מאיתנו לומר, ואולי תשכנע אותי בצדקתך בלי לבזבז כסף וזמן בבית משפט".
אופטימיסט בהכחשה: "זה רק משבר קטן וזה יחלוף"
אלון הגיע אלי כשהוא ממלמל "אני כאן רק בגלל אשתי". נועה מנסה לגרור אותנו לאירוע קולוסאלי, כך אומר. הוא בטוח שזו תקופה קשה שתעבור. נועה בגיל המעבר, היא מבולבלת, היא תירגע. בסך הכל לא רע לה לדעתו. הוא מסרב לדבר על הסכמים כי מבחינתו זה "לתת יד לרצח הנישואין".
* מה הוא מפספס: הוא מפספס את ההזדמנות לשיקום אמיתי, או לפחות לפרידה מכובדת. בחדר הגישור, בניגוד לבית המשפט, אנחנו קודם כל מלבנים את הכאבים, מוודאים על מה דברים יושבים, מהיכן מגיע הצורך של צד לסיים את מערכת היחסים, והאם אפשר עוד לתקן.
* איך רותמים אותו? תספרי לו שהגישור הוא המקום היחיד שבו מותר להגיד "אני עוד לא שם". לפעמים, תוך פגישה או שתיים, כשאנחנו לומדים תקשורת מקרבת ומדברים על הצרכים האמיתיים, הגירושין דווקא מתרחקים. הגישור הוא תחנת הביניים שבה בוחנים אם הגשר באמת נשרף, או שהנר עוד דולק ואפשר עוד לתקן. בגישור אפשר לבנות הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. בבית משפט יש רק דרך אחת...ואם אלון יתעלם... לשם זה יגיע.
בין זריקת אחריות ללקיחת אחריות
ההבדל התהומי בין בית המשפט ונהול הליכים משפטיים, לסיום הסכסוך בחדר הגישור טמון במושג אחד: אחריות. בבית המשפט יש "זריקת אחריות". כל צד מנסה לצייר את השני בשחור, להוכיח מי אשם ומי קורבן. בגישור, אנחנו עוברים ל"לקיחת אחריות". כאן לא מדברים בטיעונים משפטיים יבשים, בחוקים, אלא בצרכים, בציפיות ובכאבים.
בגישור יש מקום לדינמיקה הזוגית. אנחנו לומדים תקשורת מקרבת, כזו שמאפשרת לזוג להפסיק להטיח האשמות ולהתחיל לבנות פתרונות. בבית המשפט יש רק אפשרות אחת- זו שהשופט מצייר. ואז צד אחד צוחק והאחר בוכה. ממש כמו רולטה. בגישור, השולחן פתוח לאינספור אפשרויות יצירתיות שמתאימות בדיוק למרקם החיים הספציפי שלכם. ככל שהמגשרת יצירתית ומנוסה יותר, כך השמיים ההסכמיים הם הגבול.
הילדים: ילד תמיד נשאר ילד
ההבדל הכי דרמטי נמצא בראיית טובת הילדים. במערכת המשפטית, ילד מפסיק להיות "אישיו (נושא)" ברגע שהוא מגיע לגיל 18. שם נגמר המנדט של השופט. אבל הורים יודעים שההורות לא נגמרת במסיבת הסיום בי"ב או בבקו"ם. הילד לא עובר לגור לבד בצבא, וגם לא מיד אחרי ויש לצייר עתיד כלכלי גם לאחר גיל 18 או שחרור מהצבא.
בחדר הגישור, הילדים נמצאים במרכז, גם כשהם לא בחדר. הם הקליינטים המרכזיים. אנחנו בונים עבורם תוכנית לעתיד הרחוק: מהעלות של הגן והחוגים, דרך מימון הטיול הגדול ועד לעזרה בחתונה או ברכישת דירה בעוד 20 שנה. רק אם רוצים, רק אם יש רצון משותף. אנחנו לא רק מחלקים ימים, אנחנו מייצרים "מנהיגות הורית" משותפת, מהשתתפות באסיפות הורים, דרך הסכמות לענין יציאה לחו"ל או מעבר למגורים עם בן זוג חדש בהיבט של טובת הילדים. מדברים על הכל ומקיפים את כל הצרכים. בגישור אפשר לדאוג לילד עד גיל שרוצים ומסכימים. בבית המשפט, הוא הופך לשקוף ביום הולדתו ה-18.
אז איך מביאים את הנמנעים והסרבנים לסלון הגישור?
אם אתם נמצאים בצד שרוצה להתקדם והצד השני גורר רגליים, הטיפ הפרקטי שלי הוא להנמיך להבות ולהציע "ניסוי". אל תגידו: "אנחנו חייבים להתגרש בגישור". תגידו: "אני יודע שקשה לך ואני מכבד את הכאב. אני מבקש שנלך לפגישה אחת או שתיים של בירור. נבין איפה אנחנו עומדים, נשמע מה האפשרויות שלנו בלי התחייבות. אם נרגיש שזה לא נכון לנו, נעצור".
בסופו של יום, הגישור הוא הדרך הזולה, המהירה והבטוחה ביותר לגירושין. הוא לא רק חוסך כסף, הוא חוסך צלקות על לבם של הילדים שלכם. כשצד אחד מבין שהגישור הוא המקום שבו הוא מקבל קול, ביטחון ושליטה על גורלו - הוא יגיע. ואולי, בסוף התהליך, הוא יגיד לי, למגשרת: "אני כאן בזכותי ובשם טובתי, ולא (רק) בגלל אשתי".
הכותבת היא עו"ד, מגשרת משפחה מובילה, ומנטורית למערכות יחסים וזוגיות, מומחית בליווי יחידים זוגות ומשפחות לפתרון משברים משפחתיים בהסכמים.
כתובת אתר ayelet-law.co.il
