פרשנות
בארץ, וגם בחו"ל, כבר לא קונים את הספינים של נתניהו וסמוטריץ'
הנגיד חזר בנימוס על מה שקבעו מודי’ס וסיטיבנק: הגירעון האמיתי גבוה מהמוצהר, הסביבה הפוליטית רעילה, הדמוקרטיה נסוגה וישראל נמצאת על מדרון כלכלי
"לאורך כל הדרך דיברתי על כך שיש קשר חיובי והדוק בין חוזקם ועצמאותם של המוסדות (הדמוקרטיים - א”פ) לבין הצמיחה הכלכלית. זה מסר שאנו חוזרים עליו מפברואר 2023 והשנה גם ניתן פרס נובל לאיש שכתב על כך (פרופ' דרון אסמוגלו - א”פ). נדמה לי שפרס נובל זה חותמת רצינית. ככל שתהיה פרשנות שיש פגיעה בחוזקם ועצמאותם של אותם מוסדות, הדבר מתבטא גם בפגיעה בכלכלה", אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ומי שמכהן לפי חוק כיועץ הכלכלי לממשלה, בתדרוך לכתבים כלכליים לרגל פרסום הדו”ח השנתי של בנק ישראל.
בריאיון בלעדי שהעניק אסמוגלו לכלכליסט בפברואר האחרון, שבועות ספורים אחרי קבלת הפרס, הוא הדגיש כי "ישראל לא תצליח כלכלית בלי שתישאר דמוקרטית", והוסיף כי "כשמסירים את הריסונים והמגבלות מעל פוליטיקאים, רובם מתחילים להוביל אג'נדות הזויות". הוא התכוון במפורש גם לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
לכן כדאי מאוד להתעכב על המושג האמורפי והערטילאי שהנגיד, המשקיעים, הפרופסורים וגם סוכנויות הדירוג כל כך אוהבים לדבר עליו: “האיתנות המוסדית” (Institutional Strength). המונח הזה מתאר את החוסן, היציבות והאמינות של המוסדות השלטוניים והציבוריים במדינה. מדובר באחד המרכיבים המרכזיים ששוקלות סוכנויות דירוג אשראי כשהן מעריכות את האמינות הכלכלית־פיסקאלית־פיננסית של המדינה. מה מרכיב אותו? בראש ובראשונה – שלטון החוק – קרי, עד כמה המערכת המשפטית עצמאית, יעילה ושוויונית. שנית – רמות השחיתות, שכן רמות נמוכות של שחיתות משדרות יציבות ומשילות. האלמנט השלישי הוא “אפקטיביות” ממשלתית, מונח המתייחס ליכולת הממשלה ליישם מדיניות כלכלית־תקציבית, לתכנן לטווחים ארוכים, ולשמור על תפקוד הן בשגרה והן בעתות משבר.
כמובן שיציבות פוליטית אף היא גורם משפיע, שכן מערכת פוליטית יציבה עם ממשלה מתפקדת, קריטית לפעילות כלכלית תקינה. עוד אלמנט שקובע את האיתנות המוסדית הוא ה"אמינות": האם הממשלה עומדת בהתחייבויותיה, במיוחד בתחום התקציב, הגירעון והחוב. סוכנויות הדירוג גם מסתכלות על "איכות המינהל הציבורי"+, כולל המקצועיות של הפקידות הציבורית, השקיפות של המדיניות ויעילותה.
דברי ירון נאמרו במקביל לחשיפת דו”ח מיוחד של בנק ההשקעות הזר המשמעותי הפועל בישראל, סיטיבנק, בעניין התקציב. "הרכב התקציב אינו אידיאלי, לא נותן עדיפות להשקעה אזרחית ולא מספק תמריצים לקבוצות המאופיינות בשיעור השתתפות נמוכה בשוק העבודה”, כתבו בסיטיבנק. “הדבר עלול להכביד על תחזיות הצמיחה של הפעילות, שממילא סובלות מאי־ודאות גדולה".
ייתכן כי תקציב המדינה אינו "מוסד" בהגדרתו, אך הוא בוודאי סמן מרכזי לתפקוד מוסדי - ואולי החשוב ביותר בזירה הכלכלית, שכן הוא אמור לשקף את הגישה, את החזון ואת התוכנית המאקרו־כלכלית של הממשלה.
ערב לפני הפרסום של סיטיבנק ודברי הנגיד, היתה זו סוכנות הדירוג מודי’ס, שבדו"ח ארוך ומפורט הציגה את השקפתה בנושא. "דירוג האשראי של ממשלת ישראל משקף סיכונים פוליטיים גבוהים מאוד, אשר החלישו את האיתנות הכלכלתי והפיסקאלית", היה המשפט הראשון שבחרו לכתוב. "המוסדות נותרו חזקים באופן כללי, אך נחלשו בשנים האחרונות". במודי’ס עושים הבדלה ברורה בין כמה מוסדות: ציון A (גבוה מאוד יחסית) ניתן לחוסנן של החברה האזרחית ושל מערכת המשפט "והוא משקף את תפיסתנו, כי למרות שאלה הוכיחו את עצמן כחוזקות במבנה המוסדי הישראלי, יכולתן לספק איזונים ובלמים עלולה להיחלש". זו אזהרה חמורה – וחדשה.
במודי’ס אף נקבו בסיכונים פוליטיים וחברתיים של ממש, עם דוגמאות קונקרטיות. "שר המשפטים הודיע כי הוא החל בתהליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה בשל חילוקי דעות בלתי מתפשרים... אנו מצפים כי התפתחויות פוליטיות אלו יישארו מוקד מרכזי בחברה הישראלית ומקור לסיכון פוליטי פנימי עד שייפתרו".
אבל מודי’ס הולכת הרבה יותר עמוק ומעניקה את הציון הנמוך האפשרי בקטגוריה של סיכונים חברתיים: "לישראל יש חשיפה ממשית לסיכונים חברתיים. היא ניצבת גם בפני אתגרים ארוכי טווח הקשורים לשינוי דמוגרפי, עם הבדלים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, ההכנסה, המיומנויות ורמות הפריון, שמעוררים מתח חברתי מוגבר".
ומה קיבלנו מהממשלה הזו בסוגיות של תקציב המדינה, הפיטורים של רונן בר והיועמ”שית וההתנהלות כלפי הזרוע המשפטית? את כל המהלכים ההפוכים. הקונצנזוס שנוצר בקרב כל השחקנים הכלכליים בתוך יממה אחת בלבד הצליח לעשות דבר פשוט: להוציא את כל האוויר החם מהספין התורן של סמוטריץ' וממשלתו; הפעם זה היה כי תקציב 2025 הוא תקציב "אמיץ". לא מניה ולא מקצתיה: במודי’ס כותבים כי הגירעון צפוי השנה לעמוד על 7% תמ”ג (ולא על 4% כפי שסמוטריץ' הבטיח בתחילה) וגם שיחס חוב־תוצר צפוי להמשיך לגדול עד ל־70% תוצר. הם פשוט לא מאמינים יותר לשקרים.
לכן, כשמבינים את המשמעות העמוקה של אותה איתנות מוסדית, קל להבין מדוע במודי’ס סבורים כי מבחינה טכנית דירוג האשראי של ישראל יכול להיות גם 3 (!) ציונים נמוך יותר מהנוכחי. כלומר, ההידרדרות הפוטנציאלית בדירוג לא משקפת במלואה את ההידרדרות המעשית שאליה הממשלה מובילה את המדינה.
