פרסום ראשוןהמדינה מבקשת להחמיר את עונש המאסר שהוטל על נשיא התעשיינים לשעבר שרגא ברוש
פרסום ראשון
המדינה מבקשת להחמיר את עונש המאסר שהוטל על נשיא התעשיינים לשעבר שרגא ברוש
בהודעת הערעור הפרקליטות מבקשת להטיל על ברוש עונש מאסר שלא יפחת מ-24 חודשים ועד ל-40 חודשים, וכן להגדיל את גובה הקנס שישלם למדינה. בחודש מרץ גזר בימ"ש השלום בתל אביב 14 חודשי מאסר וקנס של 100 אלף שקל על ברוש שהורשע בעבירות מס בגובה 1.55 מיליון שקל, זיוף מסמך וקבלת דבר במרמה
המדינה מבקשת להחמיר את העונש שהוטל על נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש, אשר הורשע בעבירות מס בגובה 1.55 מיליון שקל, זיוף מסמך וקבלת דבר במרמה ונידון ל-14 חודשי מאסר, מאסר נוסף על תנאי וקנס של 100 אלף שקל. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להטיל על ברוש עונש מאסר שלא יפחת מ-24 חודשים ועד ל-40 חדשי מאסר, וכן להגדיל את גובה הקנס שישלם למדינה.
בהודעת ערעור שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה היום (ג') לבית משפט המחוזי בתל אביב היא טוענת כי מתחם הענישה שקבע בית משפט השלום בתל אביב אשר גזר בחודש מרץ את דינו של ברוש, הוא מתחם רחב מדי ונמוך מדי המרוקן מתוכן את תכלית החוק ((בין 12 ל-30 חודשים). לטענת הפרקליטות, מתחם זה אינו עולה בקנה אחד עם "הערכים החברתיים שנפגעו, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הראויה ואף זו הנוהגת". לטענתה, מתחמי הענישה הנהוגים בעבירות מס בהיקפים ונסיבות דומים "גבוהים מהרף התחתון והעליון אותו קבע בית המשפט".
עוד טוענת הפרקליטות כי בית המשפט גזר לבסוף עונש הקרוב מאוד ל"תחתית המתחם ומצוי בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם שקבע, מבלי שניתן משקל ראוי לנסיבות לחומרא בתוך המתחם". לטענתה, העובדה שברוש הסיר את המחדל אינה צריכה לקבל משקל כה מופרז בהחלטת הענישה, וכי לא עומדות לזכותו נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בעונש. גם לגבי מתחם הקנס שנקבע, טוענת הפרקליטות שהוא "בתחתית מתחם העונש ההולם".
לסיכום, הפרקליטות, טוענת כי "נפלה טעות בגזר הדין" ולכן יש לקבל את הערעור ולקבוע מתחם ענישה שבין 24 ל-40 חודשים – ולגזור על ברוש עונש בתוך מתחם ענישה זה. כלומר: גם להחמיר את עונש המאסר וגם להגדיל את גובה הקנס שיוטל עליו, "באופן שיבטא נאמנה את חומרת מעשיו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, בשים לב למכלול העבירות שנעברו, מלוא ההכנסות שהושמטו, ואת הצורך בהרתעתו והרתעת הרבים מפני ביצוע מעשים מסוג זה".
ביולי 2023 שופטת בית משפט השלום בתל אביב דנה אמיר הרשיעה את ברוש בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומסירת פרט כוזב בדו"ח, ומרמה, עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס ולסייע לאחר להתחמק ממס.
על פי כתב האישום, שרגא ברוש ואחיו יריב החזיקו במניות החברה א.ל.ע.א השקעות, כל אחד ב-50% ממניות החברה. החברה החזיקה במניות חברת עושרד גז טבעי שהוקמה לשם עיסוק בקניית גז טבעי מאסדת הקידוח תמר ומכירתו ללקוחות. במהלך שנת 2015, מכרה חברת א.ל.ע.א חלק ממניותיה בחברת עושרד. מכירה זו הניבה לחברת א.ל.ע.א רווח הון של 8.6 מיליון שקל.
על פי פקודת מס הכנסה, חברה שחבריה הם בני משפחה ושלושה חודשים מיום היווסדה הוגשה בקשה להכיר בה כחברה משפחתית, יחולו עליה הוראות מיסוי מיוחדות, שעיקרן היותה "שקופה" וחישוב המס יתבצע אצל בעל המניות עצמו. לו הייתה חברת א.ל.ע.א חברת משפחתית הייתה לה הטבת מס בגין רווחי ההון, כיוון שרווח ההון לא היה ממוסה במיסוי דו שלבי, כפי שממוסה חברה שאינה משפחתית - מיסוי רווח ההון בחברה ואחר כך, מיסוי הדיבידנד כשהוא מחולק לבעל המניות, שמבקש למשוך לעצמו את הרווח.
לפי האישום, ברוש ורואה החשבון של החברה מיכאל בר לבב (שהורשע גם הוא בפרשה בהסדר טיעון ונידון ל-9 חודשי מאסר וקנס של 50 אלף שקל), החליטו לרמות את פקיד השומה על ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בחברה כחברה משפחתית במועד. לצורך כך, זייפו השניים, בצוותא, שלושה מסמכים שתכליתם להציג מצג לפיו הוגשה הבקשה בתוך 3 החודשים ממועד היווסדה של החברה. השניים הגישו מסמכים לפקיד השומה שכוללים את המסמכים המזויפים - ועקב הפניות וההצהרות ותוכנן הכוזב, סווגה החברה כמשפחתית.
המס אותו היו צריכים לשלם החברה ובעלי מניותיה היה אמור להיות בגובה 4.3 מיליון שקל. בעוד המס המופחת ששולם, עקב המרמה, היה רק 2.7 מיליון שקל. לפיכך, ברוש הורשע כי השתמט מתשלום מס בגובה 1.55 מיליון שקל.
לדברי השופטת אמיר בהכרעת הדין, התביעה ביססה ביצוען של עבירת קבלת דבר במרמה וזיוף נגד ברוש והחברה שלו, שתיהן בנסיבות מחמירות, "זאת בשים לב לכלל הנסיבות אשר פורטו, טיבם של המסמכים שזויפו ושימשו לביצוע עבירת המרמה, סוג הזיוף שבוצע בכוונה לרמות והיקף המרמה".
בשלב הטיעונים לעונש הגיעו שורה של אישי ציבור לשעבר להעיד עדות אופי לטובת ברוש, ועוה"ד שלו איריס ניב סבאג, אבנר שמלה ונטע גורי ממשרד שינמן-נגב-ניב, הגישו מכתבי המלצה רבים לבית המשפט. בין העדים שהגיעו להעיד היו השר לשעבר שלום שמחון, מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר גיא רוטקופף ואחרים. בין השאר סיפרו על תרומתו והתנדבותו הציבורית במהלך השנים, וכי הוא כבר "נענש בגין הפרשה, כשבעקבות הפרסומים התפטר מתפקיד נשיא ההתאחדות ובהמשך אף נקלע למשבר כלכלי קשה ואיבד חברים רבים ואת שמחת החיים. ברוש עצמו העיד על הבושה שחש והסתגרותו בעקבותיה, ואמר שהוא "חי עם נזק מתמשך", כאשר בני משפחתו והוא מכרו את כל נכסיהם בשל קריסת העסקים ועל מנת לכבד ערבויות אישיות שנתן. עוד העיד כי הוא "שבור מההרשעה ואינו אותו אדם שהיה, וזהו העונש הקשה מכל".
המדינה מנגד הדגישה בטיעוניה את עבירת הזיוף האקטיבי של מסמכים שביצע ברוש והשימוש בהם ולסכום המס הגבוה שנגרע מהקופה הציבורית. היא ביקשה אז מבית המשפט לגזור עליו עונש של 30 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס, בין השאר מאחר שלדבריה, פעל מ"בצע כסף", לא הודה, לא לקח אחריות למעשיו או הביע חרטה ולא הסיר את מחדל המס בהזדמנות הראשונה אלא רק לאחר הרשעתו, חמש שנים לאחר ביצוע העבירות. (ברוש ראה בהתפטרותו מהתאחדות התעשיינים נטילת אחריות בפועל למעשיו).
השופטת דנה אמיר כתבה בגזר הדין כי "הנסיבות מלמדות על רף חומרה לא מבוטל, כשמדובר במעשים שעל פי טבעם אף מאופיינים בתכנון ותחכום". היא ציינה שמצד אחד "אין מדובר בהשמטת הכנסות שיטתית על פני שנים או בהעלמת מקור הכנסה שלם", אך מצד שני לא נכון להתייחס למעשים כמעשה יחיד ונקודתי, היות ובוצעו פעולות שונות ב"מצג מרמתי מתמשך".
