בכללית רומזים: בר סימן טוב פועל עם ש"ס להשתלט על הקופה
בעתירה לבג"ץ מאשימה כללית את משרד הבריאות בהתערבות חריגה ובלתי חוקית בניהול הקופה משיקולים זרים, אף שלא הביאה הוכחות לכך. במשרד מצדם מבקשים לבדוק את תפקוד הדירקטוריון ומזהירים מאובדן יציבות בקופת החולים הגדולה בישראל
התנהלות בעייתית של יו"ר דירקטוריון שמבריחה את בכירי ההנהלה? מנכ"ל קופה שנכשל במילוי תפקידו? או שימוש חריג וחסר תקדים של מנכ"ל משרד הבריאות בסמכותו? ואולי גם וגם וגם: המשבר בתוך קופת חולים כללית וביחסיה עם הרגולטור, משרד הבריאות — מגיע לשיא חדש. אתמול עתרה קופת חולים כללית לבג"ץ נגד החלטת שר הבריאות אוריאל בוסו שהתפטר בשבוע שעבר להקים ועדת בדיקה חיצונית להתנהלות הקופה. החלטתו של בוסו הגיעה בעקבות התפטרותו של מנכ"ל הקופה אלי כהן בחודש שעבר, שנתיים לפני סיום כהונתו, וכן התפטרות בכירים נוספים בחודשים האחרונים, אותן רואה המשרד כמשקפות משבר ניהולי חמור בקופת החולים הגדולה במדינה, שמבטחת כ־5 מיליון תושבים.
כהן אינו המנכ"ל הראשון שמסיים את כהונתו מוקדם מהצפוי. קדמו לו למשל רות רלבג, שכיהנה כמנכ"לית בין ספטמבר 2021 ליוני 2022, ופרופ' אהוד דודסון, שכיהן כמנכ"ל בין ספטמבר 2018 ליולי 2021. נוספו לכך עזיבה של שלושה סמנכ"לים בכירים בחודשים האחרונים: קהילה (מירב גוט), בתי חולים (אורלי ויינשטיין) וכספים (אלי לוי).
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שר הבריאות המתפטר אוריאל בוסו, מנכ"ל כללית אלי כהן ויו"ר כללית יוחנן לוקר. יחסים לא בריאים
(צילומים: עידו ארז, טל שחר, עמית שעל)
ההחלטה על הקמת ועדת בדיקה חיצונית היא חסרת תקדים: עד כה מעולם לא הוקמה ועדה כזו לבדיקת קופת חולים בישראל. עם התפטרותו של כהן בתחילת יוני, החליט מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב להפעיל באופן חריג את סעיף 37 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמאפשר למשרד הבריאות לנקוט אמצעים נגד קופת חולים במקרה שהמשרד סבור כי הקופה אינה מתנהלת כראוי. על בסיס אותו סעיף החליט שר הבריאות חמישה שבועות לאחר מכן להורות על הקמת ועדת בדיקה חיצונית לקופה.
לוועדת הבדיקה סמכויות רחבות: הוועדה בוחנת את התנהלות הדירקטוריון מול הנהלת הקופה, את השפעת עבודתו על תחלופת הדרג הניהולי הבכיר בקופה, ויכולה להמליץ על שינויים בממשל התאגידי בקופה, וכן לזמן כל בעל תפקיד להעיד בפניה.
פרסום הממצאים הוא רק השלב הראשון: אחריו שר הבריאות יוכל להשעות בעלי תפקידים בקופה ולמנות תחתיהם מחליפים זמניים, וכן למנות מנהל מורשה שינהל את קופת החולים או יפקח עליה. זה עשוי להיות מהלך דרמטי, שניתן לראותו כהלאמה זמנית של הקופה. בנוסף, שר הבריאות יוכל למנות חשב מורשה ולהורות לקופה, בהסכמת שר האוצר, להפסיק מימון פרסום, שיווק וקידום מכירות. שר הבריאות יכול גם "לבטל את ההכרה בקופת החולים", ככל שוועדת הבדיקה המליצה על כך, אך זהו צעד חריג ביותר שסביר שלא יעשה בו שימוש, ודאי כשמדובר בקופת חולים שמבטחת כל תושב שני בישראל.
למשרד הבריאות השפעה כמעט מלאה על הרכב הוועדה. החוק קובע שמספר חברי הוועדה יהיה בין שלושה לחמישה, כשאחד החברים הוא נציג היועץ המשפטי לממשלה, ושאר החברים לבחירת המשרד. בפועל, נבחרו חמישה חברים: עו"ד יואל בריס, פרופ' ארז און, פרופ' מרים ביטון מרקוביץ, עו"ד טידה שמיר וניר קידר, הנחשבים בענף כנציגים ראויים לוועדה שכזו. הם יגישו את המלצותיהם עד 15 באוגוסט.
השימוש חסר התקדים של משרד הבריאות בסעיף 37, וכן הסמכויות הנרחבות שניתנות למשרד עם הפעלת הסעיף, עוררו זעם בקופה. תחילה ועד העובדים הכריז בשבוע שעבר על שביתה בת יממה, אך בית הדין לעבודה בתל אביב עצר אותה לאחר כחמש שעות משום שלא קדמה לה הכרזת סכסוך עבודה ולא הוכחו נסיבות חריגות שמצדיקות צעדים דרסטיים ללא התראה מראש.
כעת הנהלת הקופה החליטה לעתור לבג"ץ נגד בוסו, בר סימן טוב וועדת הבדיקה. זו עתירתה השנייה: מאז נובמבר 2023 מתנהלת עתירה נוספת בעניין משבר ביטוחי הסיעוד, שם דורשת הקופה ממשרדי הבריאות והאוצר להביא לפתרון.
את טענות כללית בעתירה בעניין הקמת ועדת הבדיקה ניתן לחלק לשלוש: הטענה הראשונה והחריפה ביותר היא בדבר "שיקולים זרים" של שר הבריאות ומנכ"ל משרדו. בעוד משרד הבריאות טוען למשבר ניהולי שעלול להביא למשבר יציבות ענף הבריאות, בקופת החולים כללית טוענים להתערבות של שר הבריאות וכן מנכ"ל משרד הבריאות כדי להשפיע על זהות המנכ"ל הבא ואף להשתלט ולנצל את משאבי הקופה לצרכים פוליטיים של ש"ס.
עם זאת, יש לקחת בעירבון מוגבל טענה זו, שכן כללית אינה מבססת אותה בצורה רחבה. לטענתה, "מדובר במהלך שבוצע בדרך של 'מחטף'", שכן החלטתו של בוסו התקבלה "יום לפני שנודע על החלטת שרי ש"ס, ובהם שר הבריאות, לפרוש מן הממשלה". לכן טוענים בכללית כי "מדובר במהלך שזועק חשד כבד לקיומם של שיקולים זרים… רצון להשתלט על העותרת ועל משאביה ולהתערבות בענייניה הפנימיים".
הטענה השנייה של כללית היא פרוצדורלית. לטענתה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי נועד בין השאר להבטיח "ניהול עצמאי של קופת חולים במנותק משיקולים זרים ומעורבות שלטונית", והסמכויות שניתנו לשר הבריאות בסעיף 37 נועדו לשימוש ב"נסיבות קיצוניות וחריגות… בכפוף להליך מוסדר ולתנאים מקדימים".
בקופה סבורים כי לא התקיימו נסיבות כאלו, ו"מדובר במהלך שבוצע בניגוד להוראות החוק ולתכליתו". בכללית טוענים כי לא בוצעה פנייה להנהלת הקופה, לא הוצגו ליקויים מפורטים ולא נקבעה תקופה לתיקונם, וכי הוועדה הוקמה לפני ששר הבריאות אפשר לקופה לטעון בפניו.
שלישית, בעוד משרד הבריאות קושר בין גל עזיבות הבכירים בקופה, ומייחס אותה להתנהלות בעייתית של הדירקטוריון, ובפרט של היו"ר יוחנן לוקר, שמונה במרץ 2020, בכללית טוענים כי אין קשר בין המקרים.
יתרה מכך, בכללית מציירים בעתירה תמונת תפקוד בעייתית של מנכ"ל הקופה שהתפטר, אלי כהן. בקופה טוענים כי כהן הביע מספר פעמים את רצונו לסיים את תפקידו "בשל קושי ועומס מצטבר", וכי יו"ר הדירקטוריון יוחנן לוקר "תמך וחיזק את המנכ"ל על מנת שימשיך בתפקידו". עוד נטען כי הדירקטוריון נחשף "לבעיות שונות בהתנהלותו של המנכ"ל במילוי תפקידו, בין היתר לאור טענות בדבר יחסי עבודה עכורים עם כפופים" ו"ניסיון להתערב בחוות דעת מקצועית של שומר סף באופן שהיה עלול להסב נזק ממשי לכללית", וכן מתואר מצב בו סמנכ"ל הודיע על כך שכהן קיבל הטבות כספיות בניגוד לנורמה, שהוחזרו רק לאחר התערבות הדירקטוריון.
כלומר בכללית מבהירים שעזיבתו של כהן הייתי הכרחית מטעמים אובייקטיביים של התנהלות בעיתיית. בנוסף לכך הם מבהירים כי פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל כללית שפרש ביולי 2021, עזב לאחר שלוש שנים, ולאחר שניהל את הקופה בעת הקורונה. עוד טוענים בכללית כי גל העזיבות של סמנכ"לים בשנה האחרונה נובע מיחסים בעייתיים עם המנכ"ל. לכן בקופה טוענים שהפעלת סעיף 37 למניעת מינוי מנכ"ל חדש והקמת ועדת בדיקה אינה חוקית.
גורמים במשרד אמרו לכלכליסט כי מדובר בתהליך שהתחיל עוד במרץ, אז פנו משרדי הבריאות והאוצר לראשונה אל כללית בעקבות גל עזיבות הבכירים, וכי דירקטוריון כללית לא נענה לבקשת המשרד לבדיקה פנימית וכי אין כל פגם בהתנהלותה. בנוסף, במשרד מבהירים כי סעיף 37 הוא הכלי היחיד של המשרד לבחון התנהלות של קופת חולים, וכי השימוש נעשה בו לאור חריגות תחלופת התפקידים בקופה.
בכנס כלכליסט בשבוע שעבר אמר בר סימן טוב: "אם היציבות מתערערת, אנחנו מגיעים לאזורים מאוד מסוכנים ולכן נוקטים פעילות מקדימה. המטרה אינה להשתלט או לבחור את מנהל הקופה, אנחנו מאמינים בהפרדה בין הקופה לממשלה. ועדת בדיקה זו לא סנקציה".
