50 אלף מתמודדי נפש עד 2028: החשבון שמחכה לממשלה הבאה
שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר, אחד הנתונים החשובים שמונחים לפתחה של הממשלה הבאה כמעט ואינו נמצא בשיח הכלכלי: משרד הביטחון מעריך כי עד 2028 יטפל אגף השיקום בכ-100 אלף פצועי ופצועות מערכת הביטחון וכמחציתם יהיו מתמודדי נפש ופוסט טראומה. 50 אלף בני אדם שיזדקקו לטיפול ולשיקום לאורך שנים הם לא רק אתגר של מערכת הביטחון, מדובר באתגר כלכלי לאומי שישפיע על תקציב המדינה, שוק העבודה ועל אלפי משפחות.
כבר היום מטפל אגף השיקום בכ-87 אלף פצועים ופצועות, מהם כ-31 אלף מתמודדי נפש ופוסט טראומה, כ-25 אלף נקלטו בעקבות המלחמה הנוכחית ו-62% מהם מתמודדים עם מצוקה נפשית. המשמעות התקציבית עצומה. בסוף 2025 עמד תקציב אגף השיקום על 8.3 מיליארד שקל, זינוק של 53%, כאשר 4.1 מיליארד שקל, כמחצית מהתקציב, הוקדשו למענים למתמודדי נפש. העלות השנתית הממוצעת של מעטפת הטיפול והתמיכה בפצוע מלחמה הוערכה בכ-150 אלף שקל וכשמדובר בעשרות אלפי אנשים ובשיקום שעשוי להימשך שנים, זו אינה הוצאה זמנית של מלחמה אלא התחייבות תקציבית ארוכת טווח.
וזו רק העלות הישירה. לוחם מילואים בן 30 שאינו מצליח לחזור לעבודתו הוא גם עובד שמאבד הכנסה ושנות תעסוקה, מעסיק שמאבד עובד ומשפחה שהכנסתה נפגעת ולעיתים גם בן או בת הזוג מצמצמים עבודה כדי לתמוך בו. לכך מתווספות עלויות בריאות, רווחה וקצבאות. לכן השאלה ששר הביטחון ושר האוצר הבאים צריכים לשאול אינה רק כמה יעלה השיקום, אלא כמה תעלה למדינה אי ההשקעה בו בזמן?
הפער בין הגידול בצורך ליכולת המערכת ברור: מספר הפניות השנתי לאגף השיקום הוכפל מכ-700 אלף לכ-1.4 מיליון, בעוד כוח האדם גדל ב-39% בלבד. כסף לבדו לא יספיק ונדרשת תשתית מתאימה ובה הרחבה משמעותית של הבתים המאזנים וחלופות האשפוז. כיום קיימים שלושה בתים מאזנים ייעודיים לנכי ונכות צה"ל, לצד מסגרות הפתוחות לכלל האוכלוסייה. אם המדינה צופה 50 אלף מתמודדי נפש בתוך שנתיים, אי אפשר לחכות שהמערכת תגיע לקצה. צריך לתקצב מראש מסגרות טיפול בקהילה בפריסה ארצית ולהגדיל את מספר המטפלים וכוח האדם באגף.
הממשלה הבאה צריכה להציג תוכנית רב שנתית משותפת למשרדי הביטחון והאוצר, שתשנה גם את המשפך: לא רק לטפל במי שכבר הוכר כהלום קרב, אלא להשקיע באיתור, מניעה וטיפול מוקדם בתגובות קרב, לפני שהן הופכות לפוסט טראומה כרונית. לצד זאת נדרשים תקציב ייעודי לבריאות הנפש ולשיקום, הרחבת כוח האדם והבתים המאזנים, שיקום תעסוקתי ומעקב ארוך טווח. במקביל, משרד האוצר צריך להתחיל למדוד את מחיר אי הטיפול: אובדן שנות עבודה והכנסה, פגיעה בתעסוקת בני המשפחה, אשפוזים וקצבאות שניתן לצמצם באמצעות טיפול מוקדם.
המדינה חייבת לעבור ממערכת שמחכה שהלום הקרב יבקש עזרה למערכת שמאתרת בזמן את מי שנמצא בסיכון, מלווה אותו ומונעת את ההידרדרות הבאה. שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר כבר אי אפשר לומר שלא ידענו. התחזית מונחת על השולחן: כ-50 אלף מתמודדי נפש עד 2028. טיפול ושיקום יעלו מיליארדים, אבל אם הממשלה הבאה לא תבנה עבורם היום תשתית ותקציב לשנים קדימה, המחיר האנושי והכלכלי יהיה גבוה הרבה יותר.
נדב וירש הוא יו"ר פורום יהלומי קרב
