ליהנות משנות הזהב: אילו פעולות ניתן לבצע על מנת להגדיל את קצבת הפנסיה שלנו בגיל הפרישה?
ליהנות משנות הזהב: אילו פעולות ניתן לבצע על מנת להגדיל את קצבת הפנסיה שלנו בגיל הפרישה?
עפ"י נתוני ה-OECD, שיעור הפנסיה נטו שיקבלו פורשים ישראלים צפוי לעמוד על 51% בלבד מהשכר הממוצע אותו קיבלו טרם שנות הפרישה, דבר שיגרור אחריו ירידה חדה ברמת החיים דווקא בימי הזקנה
רבים מאיתנו מעדיפים לחיות את הרגע וליהנות כמה שיותר מהחיים, יעלה כמה שיעלה. הבעיה היא שאנו לא עוצרים לרגע לחשוב על העתיד, על הימים בהם נתבגר ונצטרך כדרך העולם לפרוש לגמלאות. או אז, אנו עלולים להיתקל בקשיים ממשיים בהישרדותנו הכלכלית בימי הזקנה, ימים בהם לא יהיו לנו מקורות הכנסה מעבודה פעילה. אם כן, כיצד ניתן להגדיל באופן משמעותי את הרווחה שלכם בימי הגמלאות, ומהם הכלים העומדים לרשותכם לשם כך? על כך בסקירה הבאה:
נתחיל בנתוני רקע: בשנת 2008 פורסם צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, שהציב חובת הפרשה לחיסכון לגיל פרישה עבור עובדים שכירים. נכון לינואר 2017 חובת ההפרשה עומדת על 18.5% מהשכר - המחולקים בין המעסיק לעובד, כאשר החלוקה היא 6.5% תגמולי מעביד, 6% לטובת פיצויים ו 6% תגמולי עובד. ב- 2017 הצטרפו גם העצמאים לחוק פנסיה חובה, ובכדי לממש את מטרת החוק נקבעו סכומי הפקדה מינימליים והטבות מס עבור חוסכים אלו. על כלל החוסכים, בין אם הם שכירים או עצמאים, הוטלה האחריות לבחור בגוף הפנסיוני והמוצר הפנסיוני אליהם הם מעוניינים שכספיהם יופרשו.
כפי שוודאי שמתם לב, מילת המפתח כאן היא אחריות, וכאן בדיוק נמצאת ליבת העניין, שכן על החוסכים מוטלת מחד האחריות לדאוג לפנסיה חודשית מכובדת בימי הפרישה, אך מאידך רק מעטים יודעים לענות על השאלה המכרעת: מהי הפנסיה החודשית אותה יקבלו לאחר הפרישה. התשובה לכך תלויה בגורמים רבים, אך עפ"י נתוני ה- OECD, שיעור הפנסיה נטו שיקבלו פורשים ישראלים צפוי לעמוד על 51% בלבד מהשכר הממוצע שהם קיבלו לפני הפרישה. כלומר אדם שמרוויח כיום שכר חודשי בגובה 12,000, יחיה לאחר גיל פרישה על קצבה של 6,120 ₪ בלבד. מה שאומר שבמידה ואין לו חסכונות בצד שאותם הוא יאלץ לפדות במהלך השנים, הוא יאלץ לרדת ברמת החיים שלו באופן משמעותי, דווקא
בשנים בהן ירצה לחיות ברווחה כלכלית וחיי נוחות. הדברים בולטים במיוחד במדינת ישראל בה תוחלת החיים נמצאת בעלייה ועומדת על 80.07 לגברים ו 84 לנשים (דו"ח OECD 2022).
אם כך, אילו פעולות ניתן לבצע על מנת להגדיל את הקצבה לגיל הפרישה, וכיצד מלחמת חרבות ברזל, עומדת להשפיע על הפנסיות של כולנו? נתחיל דווקא מהסיפא, בהשפעת המלחמה על החיסכון של כולנו: הגבלות על התכנסות במקומות עבודה, הפסקת לימודים בחלק ממערכות החינוך וגיוס מילואים נרחב, גרמו לצמצום הפעילות במשק הישראלי ולירידה בפעילות הכלכלית. כמו כן כתוצאה מהמלחמה נרשמו ירידות חדות בשווקים הפיננסיים בישראל והיחלשות השקל מול הדולר. כלל נתונים אלו משפיעים לרעה על החסכונות הפנסיוניים של כל אחד ואחת מאיתנו.
יחד עם זאת לא הכל שחור שכן נתוני הפתיחה של כלכלת ישראל, טרם כניסתה למלחמה היו חיוביים מאוד. ראשית, מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת במקום הרביעי במדד מרסר העולמי (בדירוג A - הגבוה ביותר) והיא מקדימה מדינות מתקדמות כמו סינגפור, נורבגיה, אוסטרליה וקנדה. כך שישראל נכנסת לאירוע במצב אופטימלי. יתירה מכך, ההיסטוריה מלמדת אותנו שכאשר משברים לא צפויים מטלטלים את השווקים, דוגמת מגפת הקורונה ומשבר הסאב פריים, הרי שבתום המשבר, השוק חווה תיקון משמעותי שעובר בהרבה את המדד שקדם למשבר. בנוסף, הירידות עצמן, לפחות בקרנות הפנסיה, מוגנות נכון לעכשיו בחלקן ע"י הבטחת תשואה הקיימת בקרנות, וכלכלת ישראל עצמה נכנסת במצב אופטימאלי לאירוע עם יתרות מט"ח גבוהות, ויחס חוב תוצר נמוך מאד בהשוואה למדינות אחרות.
אז נכון, תנאי הפתיחה טובים מאוד, אבל זה ממש לא אומר שציבור החוסכים יכול להישאר שאנן, ועל מנת למתן את החשיפה לסיכונים בשוק, כמו גם את סיכוני האיזון האקטוארי שחלק מקרנות הפנסיה יעברו בתקופה הקרובה, יש לבצע פעולות מעשיות, שאחת מהן היא ביצוע התאמת מסלולים. ניתן דוגמא פשוטה: אם אנו יודעים כעת ששער הדולר נמצא עלייה ובמקביל הבורסה הישראלית סובלת מתנודתיות, הרי שבמקרה כזה כדאי להסיט חלק מהחיסכון למסלולי ההשקעה בחו"ל, במיוחד מסלולים המנוהלים בדולרים. מסלול כזה לא חשוף לבורסה בישראל וגם צובר תשואה באופן פנימי כאשר יש עליה בדולר. שינוי נוסף יכול להיות מעבר לקרנות שלא חשופות לסיכונים של תוחלת חיים ואבדן כושר עבודה. כל המלצה היא כמובן אינדיבידואלית שכן כל מקרה לגופו.
התאמה לזמנים משתנים היא רק ההתחלה, ואחד הדברים החשובים ביותר שיש להימנע מהם במהלך שנות החיסכון הוא פדיון מוקדם של כספי הפיצויים הצבורים. יש לזכור, הכספים שהופקדו לטובת פיצויים, הינם חלק אינטגרלי וחשוב בקצבה שנקבל בגיל הפרישה ומשיכה של הכספים, גם אם חלקית, עלולה לפגוע בהטבות המס בגיל הפרישה באופן משמעותי. לכן ההמלצה החד משמעית היא לא לפדות את כספי הפיצויים בשום שלב מלבד כקצבה לגיל פרישה. נקודה חשובה נוספת היא הגדלת פוטנציאל התשואה - פרמטר קריטי שרוב ציבור החוסכים לא שם עליו דגש ובד"כ נמצא במסלולי ברירת המחדל הקיימים בקרנות. למה הכוונה? לציבור החוסכים קיים מגוון רחב של אפיקי השקעה וניהול נכון של מסלולי ההשקעה (למעט אי פידיון כספי פיצויים) יכול להוות הפרמטר המכריע עבור גובה הקצבה שלהם בימי הפרישה.
ניקח מקרה לדוגמא (ללא התחשבות בדמי ניהול ועלות כיסויים ביטוחיים): אם במהלך שנות העבודה שלנו, נשקיע 2,035 ₪ בחודש (נגזרת של שכר בסך 11 אלף ש"ח בחודש) במסלול המשיג תשואה ממוצעת של 4.5%, נצבור לאחר 30 שנות חיסכון סכום של 1,489,792 ₪. לעומת זאת, אם נצליח להשיג עבור אותה הפקדה ותקופה, 2.5% יותר בתשואה נגיע לסך חיסכון של 2,306,732 ₪, כלומר הבדל של 817,000 ₪ המבטא גידול של כ 55% בחיסכון שלנו לגיל פרישה. זהו כוחה של ה"ריבית דה ריבית" ולכן חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע במהלך השנים כדי לבחור את המסלולים האופטימליים.
בדומה לתשואות, החלק האחרון ולא פחות חשוב, הוא עלויות החיסכון שנמדדות בדמי ניהול ועלויות הביטוח. דמי הניהול נלקחים מסך הצבירה שלנו ובדרך גם מכל הפקדה שמתבצעת לטובת החיסכון. לכן חשוב מאד להתמקח על דמי הניהול שכן הבדלים קטנים נצברים לאורך שנות החיסכון וחשוב לעקוב אחרי העלויות. אותו הדבר לגבי כיסויי הביטוח העיקריים - אובדן כושר עבודה ומקרה מוות (ריסק). מחירי הכיסויים הללו מהווים חלק חשוב בניהול החיסכון ויכולים לנגוס באופן משמעותי בסך החיסכון לגיל פרישה.
בשורה התחתונה, כל הפעולות עליהן עברנו עד כה, אינן יכולות למלא עבור כל החוסכים את המחסור הקיים בקצבה שעומד בממוצע על 45%, ועל כן הפעולה המשלימה צריכה להיות חיסכון פרטי דרך מכשירי השקעה כגון גמל להשקעה, תיקון 190, פוליסת חיסכון או קרנות השקעה אלטרנטיביות בסיכון נמוך, כך בעזרת תכנון נכון לגשר על הפער. כאן ראוי לחדד שכל איש ואישה בישראל צריכים להקפיד להפריש חלק מההכנסה שלהם עבור מכשירי חיסכון שיעזרו להם לצאת לפרישה ברווחה כלכלית וליהנות משנות הזהב שלהם. בשוק של היום, עומד לרשות החוסכים מגוון רחב של הטבות מס שיכולות לעשות את ההבדל.
מאת תומר כהן, מנכ"ל ברק שהם סוכנות לביטוח
d&b – לדעת להחליט
