יוצרי "קופה ראשית" בעונה חדשה: "באנו להצחיק. למה צריך לקחת צד?"
לקראת עליית העונה החדשה של "קופה ראשית" בכאן 11, היוצרים נדב פרישמן ויניב זוהר מסבירים למה המצב הפוליטי הנוכחי הוא הקורונה עבורם. הם מגלים שהכלי הכי חשוב שלהם ככותבים הוא הפח ומספרים למה השאירו את הפוליטיקה מחוץ לסופר אפילו בפרק לבחירות
"בתאגיד ביקשו שישודר פרק של 'קופה ראשית' ביום הבחירות", מסביר נדב פרישמן, שיצר את הסדרה הפופולרית עם יניב זוהר. "הם ביקשו את זה לפני לפני שנה וחצי בערך. לא ידענו איך תיראה המפה הפוליטית וגם מתי בדיוק יהיו הבחירות. מבחינתנו זה היה בלתי אפשרי, כמו לכתוב את העיתון של עוד שנה. העדפנו לעשות משהו שהוא יותר בעולם שלנו. הפרק לא עוסק במפלגות או במועמדים אלא ביום הבחירות בסופר, ואיך העובדים והקונים מנצלים אותו לעצמם. אלה דברים יותר בהקשר האזרחי והישראלי מאשר הפוליטי".
"קופה ראשית", הקומדיה זוכת שישה פרסי האקדמיה הישראלית שיצרו פרישמן וזוהר, העוסקת בסופרמרקט "שפע יששכר", עובדיו ולקוחותיו, תחזור לעונה שישית בכאן 11 ובכאן BOX ב־21 בספטמבר, מוצאי יום הכיפורים. זה הישג יוצא דופן לסדרה ישראלית חוצת הטעמים. היא חוזרת עם כל הצוות הקבוע, בהם קרן מור, נועה קולר, יניב סוויסה, דניאל סטיופין, אמיר שורוש ודב נבון.
1 צפייה בגלריה
שחקני "קופה ראשית" בהשקת העונה. "אולי גם נעשה מחזמר, צריך לשאול אם הם מעוניינים"
(צילום: אור גפן)
אם זה לא מספיק, לעונה החדשה מצטרפים מיטב מצחיקני ישראל: אילן פלד יגיע כעובד, טל פרידמן בא בתפקיד עצמו, ישראל קטורזה יבוא כדי לתת שירות לסופר. תמיר בר, שכבר התארח כמנהל אזור צפון ב"שפע יששכר", גם חוזר. יעל שלביה והכדורגלן איתי שכטר גם מתארחים בעונה.
הקומדיה האהובה עלתה לראשונה בטלוויזיה החינוכית ב־2018, בפורמט שהושפע מסיטקומים אמריקאיים בסגנון מוקומנטרי כמו "המשרד" ו"משפחה מודרנית" - עם ראיונות קצרים של המשתתפים למצלמה המתעדת אותם, למראיין שהם מכנים "שינקין" ואנחנו הצופים אף פעם לא רואים. מאז עלייתה, הדמויות הבולטות שלה, בהן כוכבה שביט (מור), שירה שטיינבוך (קולר), אמנון טיטינסקי (דב נבון) ורמזי עבד רמזי (אמיר שורוש), הפכו לחלק מהתרבות הפופולרית ואף זכו כבר לקמפיינים מסחריים. העונה הראשונה אף היתה מועמדת לפרס אמי בינלאומי ב־2019.
למי כוכבה תצביע?
פרישמן: "היא אדם של ניגודים".
זוהר: "היא מאוד אופורטוניסטית".
כשהצעתי שנמפה פוליטית את הדמויות בסדרה, נרשמה התנגדות. "למה זה חשוב לך?", תוהה פרישמן, "כל אחד שיחשוב בשביל עצמו. למה זאת השאלה הראשונה ששואלים?". זוהר מנסה לרכך: "יש לי תשובה נהדרת. גם אנחנו שאלנו את עצמנו בהתחלה למי הדמויות מצביעות. כתבנו סצנה שבה פרנקו (רודי סעדה - ר"ק) מצביע לביבי, ואז אנשים קראו את זה ואמרו לנו: 'למה לצבוע אותו מראש? כל מי שנגד ביבי קצת ישנא אותו'. החלטנו שבמקומו נשים את נדב, שיגלם את המצביע הימני. היחידה שיודעים שהיא לא אוהבת את הצד הימני היא שירה. אנחנו אוהבים להיות גורם מאחד בעם. הפרק הזה הוא משוכה שרצינו לעבור, כמו שעשינו בתקופת המלחמה. ההומור שלנו קשור למה שעובר על הבן אדם. יותר בתחום ההתנהגות, יותר פסיכולוגי מסוציולוגי".
"אני לא מתחמק מהנושא", מסביר פרישמן. "אני פשוט מרגיש שהמדינה נמצאת בטרלול. 'אתה איתנו או נגדנו?', ואם אתה לא עונה, או לא בטוח, אז אתה נגדנו. אנחנו בכלל באנו להצחיק. חצי שעה של צחוק. עכשיו גם 'קופה ראשית' צריכה להיות באיזשהו צד? הדעות שלנו מאוד מורכבות, מרכז מאוד מורכב".
"הקורונה של היום זה המצב הפוליטי"
זוהר מחדד: "אני מרכז קיצוני. בדרך כלל מרכזניקים נחשבים ללמל"מים. אני מחבק את זה, נלהב לקחת את זה. נורא חשוב לי כבן אמצעי להורים גרושים".
"אנחנו מנסים לעשות פה משהו אחר", אומר פרישמן. "בזמן הקורונה כתבנו את העונה הרביעית. העולם היה קורונה, הסתובבו עם מסכות. הקורונה היתה אמורה גם להיות בסופר, והרגשנו שזה לא מצחיק אותנו אלא מבאס ומצער. אז הוצאנו אותה מהסדרה. בעונה הרביעית אין זכר לקורונה. אז אמרו לנו: 'לעשות עונה בלי מסכות, איפה אתם חיים?'. היום כל עניין המסכות נראה כמו חייזרים. אני מרגיש שהקורונה היום זה המצב הפוליטי, שמעיב על חיינו. הכל על האש. אנחנו משתדלים למצוא את המצחיק. לא היינו עושים פרק על בחירות. זה לא שאנחנו טומנים את הראש בחול, אבל היצירה שלנו לא שם. היא לא סאטירית, היא חברתית ולא פוליטית".
פרישמן מרחיב שזאת "תקופה עם עצבים רופפים, אנשים עם פסיכוזה. כל מילה שאתה אומר אוטומטית מקטלגת אותך. אני מוצא את עצמי רב עם שני הצדדים. יש לנו בסדרה דמות של ערבי שהיא אהובה בצורה יוצאת דופן בכל המגזרים, בתקופה שזה לא המצב. בקיצור, הבחירות לא מעניינות את כוכבה ולשאלתך היא נשארת בבית". הוא מוסיף ש"אני לא יודע למי יניב הצביע, והוא לא יודע למי אני".
אז אתם די יוצאי דופן במרחב.
פרישמן: "לא נכון. מה משותף לכולם? כשאתה נתקע בשדה התעופה במילאנו, כולם נהיים חברים. עכשיו כולנו ביחד נגד איטליה. ואז מישהו יגיד משהו על ביבי והכל נהיה טעון".
זוהר: "זה נהיה חזות הכל. יצרנו פה איזו חלקת אלוהים שכולם מסכימים עליה. אנשים מניחים שהסדרה נקייה מפוליטיקה. להצחיק ולצחוק זה גבוה וחשוב יותר מאשר לשים אצבע בעיניים".
"אם צוחקים - זה מצחיק. אין מדד כזה בדרמה"
בחלקת האלוהים הקטנה הזאת, איך מחדשים בעונה השישית?
פרישמן: "הרבה זה בזכות שני הכותבים שלנו, מתן בלומנבלט ודניאל סלגניק".
זוהר: "בסוף מה שכיף בקומדיה זה שאתה לא יכול לרמות. אם אתה צוחק - זה מצחיק. אם זה מצחיק את ארבעתנו ואת עמית סטרטינר המפיק, זה מצחיק. אין לך את המדד הזה בדרמה, לא בוכים בחדר הכותבים. לנו יש אבן בוחן".
פרישמן: "הכלי הכי חשוב של הכותב הוא הפח. אנחנו מוחקים פי עשרה יותר ממה שאנחנו כותבים. סיינפלד אמר פעם: 'אם זה לא קרה לכם, אל תספרו לי את זה'".
זוהר: "אני כל הדמויות מהסדרה. הן חלק מוקצן באישיות של כולנו. כולנו סוג של אמנון טיטינסקי שרוצה להחזיר את התחתונים שקנה יום קודם לכן בסופר, אף על פי שהוא מדד אותם בבית".
פרישמן: "זאת כמעט קלישאה, אבל האהבה של האנשים לסדרה היא אחד המנועים החזקים. זה נותן כוח ורצון להתעלות על עצמנו. תמיד קצת מאוהבים בחדש, אבל הפרקים החדשים של העונה השישית מותחים את הגבולות".
אתם חוזרים אחרי שעשיתם סרט מצליח ל"קופה ראשית" (שביים קובי חביה - ר"ק). יהיה לזה אזכור?
זוהר: "לא, אנחנו לא מתייחסים לזה".
פרישמן: "יהיו קריצות קטנות, רק למיטיבי לכת. הרעיון הוא שאפשר לראות את הסרט מבלי לראות את הסדרה, ולא צריך לראות את הסרט כדי ליהנות מהסדרה".
זוהר: "המעבר מסרט לסדרה זה כמו לחזור להיות לכלוכית אחרי שהיית סינדרלה. זה להיפרד מכל מצלמות הרחף והציוד המשוכלל, ולחזור למוקומנטרי ולהתעסק בשטויות. אבל אנחנו אוהבים להיות גם בזה. בהמשך אולי נעשה מחזמר. צריך לשאול את השחקנים אם הם מעוניינים".
לא הגדילו לכם את התקציב לקראת העונה השישית?
פרישמן: "הכי קשה ליישב בין ההצלחה של הסדרה לכמה שאנחנו מרוויחים. אני, אגב, מרוויח 15% יותר מיניב כי הוא מזרחי".
ברור. האם היה רווחי יותר אם הסדרה היתה משודרת בערוץ מסחרי?
זוהר: "אני לא רואה שעושים יותר מדי סדרות בערוצים המסחריים. רק בתאגיד. אבל אולי אם זה היה באמריקה".
העסקה עם נטפליקס, שבה הם העלו את העונות של הסדרה לשירות, בטח שיפרה את המצב.
זוהר: "כן, קצת. אבל אחרי הסרט ונטפליקס, חושבים שהתעשרנו בגדול. כל מיני אנשים שאני פוגש ברחוב אומרים לי: 'אולי תיכנס איתי, נפתח שווארמייה'. עכשיו אנחנו לא מתלוננים. אנחנו חיים את החלום. רק לא מתכוונים להיכנס לשווארמייה עם כל אחד שעובר ברחוב".
