עוד פגיעה בתקציב הישיבות: הסנקציה החדשה שבוחנת היועמ"שית
היועצת המשפטית לממשלה בוחנת איסור שימוש בכספי תקציב הישיבות למימון לימודי משתמטים. הבעיה: בישיבות הגדולות לומדים יחד משתמטים ולא משתמטים, ולכן כמעט בלתי אפשרי להפריד ביניהם. הדרישה עלולה להביא בפועל להפסקת מימון ממשלתי לישיבות רבות
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שוקלת להרחיב את הסנקציה של הקפאת התמיכות למשתמטים ולאסור על שימוש בכספי תקציב הישיבות למימון לימודי משתמטים. המהלך אותו היא בוחנת נקרא "חשבונאות נפרדת" - הפרדה מלאה בין כספי המדינה המיועדים לתלמידי ישיבה שאינם משתמטים לבין משתמטים. אלא שבישיבות הגדולות, שם המורים, המטבחים והמעונות משותפים לכולם, הפרדה כזו כמעט בלתי אפשרית. לכן נראה שהדרישה תביא למעשה להפסקת תקצוב לישיבות רבות.
אתמול פרסמה היועצת המשפטית לממשלה את סיכום הדיון ה-12 בנושא יישום חוק הגיוס. הסיבה שבהרב מיארה מרכזת את עבודת הממשלה בנושא זה היא שהממשלה עצמה אינה עושה דבר ופועלת לחבל במאמצי הגיוס. בין היתר התברר שהמשטרה הפסיקה לשתף פעולה עם מעצרי עריקים. אפילו כשהיא מעכבת צעיר חרדי ומגלה שהוא עריק, היא משחררת אותו במקום להעביר אותו לידי משטרה הצבאית.
מהנתונים שמסר צה"ל בדיון עולה בבירור ובניגוד לתעמולת הממשלה שהסנקציות על המשתמטים עובדות. ברבעון הראשון של שנת הגיוס 2025 (יולי-אוקטובר) התגייסו 1,100 צעירים חרדים. זו עלייה של 100% בקצב הגיוס לעומת המצב לפני שבוטל הסדר דחיית השירות והחלו הסנקציות והמעצרים ושל 20% לעומת הרבעון הראשון של שנת הגיוס 2024.
כל הסנקציות שהוחלו עד כה היו בהוראה של בג"ץ או היועמ"שית. בין הסנקציות הבולטות: הקפאת התמיכה מתקציב הישיבות במשתמטים ביטול ההנחות במעונות יום, ביטול ההנחות בביטוח הלאומי וביטול התמיכה בישיבות לנוער נושר חרדי. ב-1 במרץ עתיד להתקיים דיון בבג"ץ בבקשת ביזיון המשפט שהגישו התנועה לאיכות השלטון ותנועת ישראל חופשית בעניין הימנעות הממשלה מיישום פסק הדין שחייב אותה להפעיל תוכנית סנקציות אפקטיבית כדי להביא לגיוס הצעירים החרדים. הצפי הוא שבעקבות הדיון הזה יתחדש הדיון על שתי סנקציות משמעותיות נוספות: איסור השתתפות בהגרלות מחיר למשתכן וביטול הפטור ממס הכנסה על תרומות (סעיף 46) לישיבות שלומדים בהן משתמטים.
אלא שבהעדר שיתוף פעולה של הממשלה, היועמ"שית מקדמת החמרה של הסנקציות על תקציבי הישיבות. בשולי סיכום הדיון שהוציאה נאמר ש"לקראת הגשת התגובה לבקשת הביזיון, גורמי המקצוע בכלל ובמשרד האוצר בפרט מתבקשים לתקף את התשתית המקצועית בנוגע להטבות הניתנות בקשר ישיר ועקיף להשתמטות מחובת הגיוס. כן נדרשת התייחסות לחשש מפני מימון עקיף של תלמידי ישיבה החייבים בגיוס בישיבות שבהן לומדים במעורב תלמידים שחייבים בגיוס וכאלו שאינם חייבים בגיוס, בדגש על בחינת האפשרות לדרישה של הפרדה חשבונאית".
מאז אסר בג"ץ על מימון למשתמטים מתקציב הישיבות, ברור שיש בעיה במצב שבו הם לומדים באותם מוסדות שבהם לומדים תלמידים שאינם משתמטים, ומדובר בעצם בסבסוד צולב. בשנה שעברה הוקפאו בערך חצי מיליארד שקל מתוך תקציב ישיבות של 1.8 מיליארד. מדובר בעצם ברוב התקציב לישיבות גדולות ובחלק קטן יחסית מהתקציב לכוללים לאברכים (כולל - ישיבה לגברים נשואים, אברך – תלמיד ישיבה נשוי).
לכן עלתה האפשרות לחשבונאות נפרדת שתמנע שימוש בכספי מדינה למימון לימודי משתמטים. אין בעיה לקיים חשבונאות נפרדת בכוללים לאברכים, שכן שם מופנים כל כספי התמיכה למלגות לאברכים. אלא שספק אם יש בכלל אפשרות לקיים חשבונאות נפרדת בישיבות הגדולות, כאשר המורים, תחזוקת הישיבה, חדרי האוכל והפנימיות משותפים. ממילא משמעות הדרישה לחשבונאות נפרדת במציאות היא בעצם הפסקת התקצוב של כל ישיבה שלומדים בה משתמטים.
ראשי המפלגות החרדיות אוספים כספים בחו"ל להחליף את התקציב מהמדינה. אבל השנה התקציב שהוקפא הרבה יותר גדול מהשנה שעברה, והיכולת של התורמים לתת סכומי עתק פוחתת. ממילא, היכולת לקיים את הישיבות הגדולות בלי שחלק גדול מהתלמידים ייתגייסו תלויה לחלוטין בהעברת חוק השתמטות ובכך שבג"ץ לא יעצור אותו בצו ביניים.
