החשב הכללי עונה ללפיד: "'המציאות העבריינית' שאתה מתאר התקיימה גם בממשלתך"
יהלי רוטנברג דוחה את ההאשמות של יו"ר האופוזיציה במעילה ומסביר: "אילוצים תקציביים מחייבים לפעמים העברת כספים לפני אישור הכנסת, גם בתקציבי ביטחון, שכר מורים וחיסונים"
"הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ'מעילה' או כ'מפעל עברייני', איננה רק שגויה. היא גם מסוכנת, היא מטשטשת את האבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי הפועל יום-יום כדי להגן על כספי הציבור, על שלטון החוק, ועל היציבות הפיננסית של ישראל", כך כתב החשב הכללי יהלי רוטנברג במכתב תשובה לראש האופוזיציה יאיר לפיד, שקרא בשבוע שעבר לחקור את הפקידים הבכירים באוצר. לפיד שלח מכתב לרוטנברג במסגרתו הוא כתב כי הפרקטיקה של "העברת תקציבים למשרדים לפני שאושרו" הינה עבריינית ובניגוד לחוק, ועליו רוטנברג משיב כאן.
הרקע לחיכוך בין האוצר ללפיד הוא סביב העברה תקציבית בהיקף של כמיליארד שקל שנעשתה ב-25 בדצמבר 2025. לפיד וחברי כנסת מ'יש עתיד' עתרו נגד ההעברה שאושרה בוועדת הכספים מסיבות עקרוניות הנוגעות ללימודי הליבה בבתי הספר. אלא שבמהלך העתירה התברר כי חלק מהכסף אותו ביקש האוצר להעביר לתוכנית המתקצבת את רשתות החינוך הועבר כבר לרשתות החינוך. באוצר הסבירו שמדובר ב'פרקטיקה מקובלת', ומנגד, השופטת וילנר והיועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק תקפו את הפרקטיקה הזו (אפיק כתבה ליועמ"ש של האוצר כי "הפרקטיקה הזו לא שוקפה לכנסת, וכי פרקטיקה זו עומדת בסתירה לכאורה לחוק"). לפיד לקח את הביקורת עוד שלב, וניסה לטעון כי פקידי האוצר מעורבים בשחיתות ומפעל עברייני מכוון, ועל כך מתרעם רוטנברג במכתבו.
במכתבו מאשים רוטנברג את לפיד ב"היתממות", וכותב "המציאות שאתה מתאר כ'עבריינית', היא מציאות מערכתית מוכרת ורבת שנים, שאתה כשר אוצר לשעבר, מכיר היטב ואשר התקיימה גם בתקופות הכהונה שלך כראש ממשלה ושר חוץ, לרבות במשרדים שעליהם היית מופקד". עיקר המכתב מתייחס לאילוצים בהם אגף החשב הכללי נתון, וכיצד הוא מוכרח להשתמש בפרקטיקה של העברת כספים עוד לפני אישור סופי בוועדה בשביל התפקוד התקין של המדינה. יודגש, רוטנברג לא נותן צידוק משפטי לשיטה הזו, אלא נותן הקשר רחב יותר.
לדברי רוטנברג, נקודת המוצא היא "מציאות תקציבית שבה יש פערים מהותיים בין התקציב המאושר (בתחילת השנה) לבין התקציב על שינויו (בסוף השנה), יש ריכוז חריג של פניות תקציביות לקראת סוף שנת הכספים, ועיכובים מתמשכים באישורן בועדת הכספים". רוטנברג מסביר שהוא כחשב כללי אחראי על ביצוע התקציב, ולכן גם במקומות "שהתקציב המאושר לא משקף את ההתחייבויות בפועל, הרי שמוטלת עליו חובה לנהל את ההסיכון התקציבי ולהבטיח את המשך התפקוד התקין של המדינה".
רוטנברג הסביר כי בדרך כלל משתמשים בפרקטיקה של הכנסת התוכנית לגירעון (כלומר, העברת כסף למרות שאין עדיין תקצוב מאושר) במצבים של חבות חוקית שצמחה למדינה, כמו תשלומי שכר, תקצוב מכח חוק, והתחייבויות משפטיות מחייבות. אבל רוטנברג מודה שיש גם מצבים שאינם חבות חוקית של ממש שבהם הוא מוצא את עצמו מוכרח לעבוד בקצב מהיר יותר מהכנסת כמו "תשלומי ארנונה, אחזקה, ותפעול משרדים, ואפילו תוספות תקציביות לתקציב הבטחון כמו מילואים ורכש בטחוני". (כלומר, גם תקנות ביטחוניות נכנסו למינוס, החשב הכללי שלח כסף, למרות שעדיין התקצוב לא אושר בוועדת הכספים).
רוטנברג מבקש לחדד כי לא מדובר בפרקטיקה שמיוחדת לחרדים, הוא מביא שלוש דוגמאות נוספות שהתרחשו ב-2025 בהם הכסף כבר הועבר לדורשי הכסף למרות שתקצוב התוכנית עדיין לא אושר. כך למשל, שכר המורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, אשר 1.4 מיליארד מהשכר אושרו רק ב-25 בדצמבר. תקציב רכש חיסונים בסכום של 140 מיליון שאושר רק בדצמבר ותקציב תגמולים לנפגעי פעולות איבה שהועבר בהיקף של 1.5 מיליארד שקל רק באמצע דצמבר. כל אלו דוגמאות - לדידו של רוטנברג - למקרים שבהם התקנות הוכנסו לגירעון מכיוון שהיה הכרח לשלם את הכסף לפני האישור בוועדת הכספים.
כאמור, רוטנברג לא מסביר מה הוא הצידוק המשפטי להתנהלות הזו, אבל נותן את ההקשר הרחב, ובעצם מסיים את מכתבו בכך שזו היתממות לפנות אליו בטענות, ולא לכל שאר הגורמים שיצרו את המצב הזה. "השאלה לא צריכה להיות מופנית לגורמי החשב הכללי, הפועלים לצמצום נזק ודאי, מניעת הלנת שכר, צמצום חשיפת המדינה לתביעות, ומניעת פגיעה חמורה באזרחי ישראל. השאלה צריכה להיות מופנת לגורמים היוצרים מציאות זו, לרבות ועדת הכספים", נכתב.
רוטנברג מתנסח בזהירות אבל בעוקצנות, הוא מאשים את 'ועדת הכספים' בכך שהיא מעכבת פניות תקציביות, אבל הוא רומז על "הגורמים היוצרים את המציאות הזו", ומתכוון לאגף תקציבים שבמשרד האוצר, רוטנברג רומז - את הידוע לכל, כי באגף תקציבים האמון על תכנון התקציב, משאירים כסף רב מדי להעברות במהלך השנה, מטעמים כאלו ואחרים. אם נסכם: רוטנברג בעצם אומר בתנאי ניהול התקציב הנוכחיים אין לנו ברירה, ואנחנו מוכרחים לפעמים להעביר כסף לפני שהוא אושר בוועדת הכספים.
