דעה
אפריקה כיעד השקעות: הנתונים שכבר אי אפשר להתעלם מהם
צמיחה דמוגרפית, קפיצה דיגיטלית ועידן הבינה המלאכותית מחייבים את המשקיעים להרחיב את המבט מעבר לארצות הברית ואירופה
במשך עשורים רבים, משקיעים ויזמים ישראלים הסתכלו כמעט באופן אוטומטי מערבה, אל ארצות הברית ואל אירופה. אלו אכן שווקים חשובים, יציבים ובוגרים, אך העולם הכלכלי משתנה במהירות, ואסטרטגיה ארוכת טווח אינה יכולה להישאר בתוך גבולות המוכר. אפריקה איננה "עוד שוק מתפתח", אלא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה העולמית במאה ה-21.
הנתונים ברורים. יבשת אפריקה היא כיום בית ליותר מ-1.4 מיליארד בני אדם, כמעט 20% מאוכלוסיית העולם, כ-60% מהם צעירים מתחת לגיל 25. לפי תחזיות האו"ם, עד שנת 2050 אחד מכל ארבעה אנשים בעולם יהיה אפריקאי. זו איננה רק דמוגרפיה, אלא שווקים של מאות מיליוני צרכנים, עובדים ויזמים שייכנסו לכלכלה הגלובלית בעשורים הקרובים.
מבחינה כלכלית, קרן המטבע הבינלאומית צופה כי כלכלת אפריקה תחצה את רף השלושה טריליון דולר כבר בשנת 2026. חלק מהכלכלות הצומחות בעולם כיום נמצאות באפריקה, לצד רפורמות עומק, יציבות מקרו כלכלית גוברת והתקדמות משמעותית באינטגרציה אזורית דרך הסכם הסחר החופשי האפריקאי, המחבר מעל חמישים מדינות לשוק אחד.
ב-35 שנות עבודה ברחבי היבשת ראיתי מקרוב כיצד אפריקה מדלגת טכנולוגית על שלבים. למרות פערי תשתיות שעדיין נאמדים ביותר מ-100 מיליארד דולר בשנה, מתרחשת בה קפיצה דיגיטלית יוצאת דופן. החדשנות האפריקאית אינה חיקוי של המערב, אלא חדשנות שנולדה מתוך צורך. כ-70% מעסקאות המובייל-מאני בעולם מתבצעות כיום באפריקה, וחברות טכנולוגיה מקומיות גייסו בשנים האחרונות מיליארדי דולרים.
אך הנתון המשמעותי ביותר למשקיעים הוא הפער בין כיסוי לשימוש. באפריקה שמדרום לסהרה לדוגמה, כ-84% מהאוכלוסייה מכוסים ברשתות סלולר מתקדמות, אך רק כ-22% משתמשים בפועל באינטרנט סלולרי. מדובר בשוק לא רווי של מאות מיליוני משתמשים פוטנציאליים שטרם נכנסו לעולמות האיקומרס, הפינטק, הבריאות הדיגיטלית, החקלאות החכמה והאנרגיה המתקדמת. בעולם המערבי, שבו שיעורי החדירה בפועל עומדים על 85%-90%, פוטנציאל כזה כבר כמעט ואינו קיים. בעידן הבינה המלאכותית, השילוב בין אוכלוסייה צעירה, שווקים לא רוויים ונגישות הולכת וגדלה לנתונים צפוי להאיץ עוד יותר את קצב הצמיחה הכלכלית של היבשת.
מדינות העולם מאיצות פעילות ביבשת. סין השקיעה מעל 155 מיליארד דולר בפרויקטי תשתית באפריקה בין השנים 2010 ל-2023. הודו הגיעה להיקף סחר של מעל 100 מיליארד דולר עם היבשת. מדינות המפרץ הגדילו פי חמישה את היקף ההשקעות הישירות שלהן בעשור האחרון. האיחוד האירופי משקיע כיום מעל 150 מיליארד יורו במסגרת יוזמת Global Gateway. גם גופים פיננסיים גלובליים מובילים רואים באפריקה יעד אסטרטגי לטווח של עשרות שנים.
בעוד ששחקנים גלובליים מאיצים השקעות באפריקה, ישראל נותרת בשוליים, אף שיש לה יתרון מובהק בתחומים שהביקוש אליהם ביבשת רק הולך וגדל: מים, אנרגיה, חקלאות חכמה, בריאות דיגיטלית וסייבר. בפועל, הייצוא הישראלי של סחורות לאפריקה מהווה כ־1.5% בלבד מסך הייצוא של ישראל, גם בתחום השירותים התמונה מוגבלת, בניגוד למגמת הייצוא הישראלי לשאר העולם ובפער ברור מהדיגיטיזציה והמעבר למסחר מבוסס שירותים באפריקה. מנקודת המבט האפריקאית, היכולות הישראליות הן פוטנציאל כלכלי רחב שטרם מומש.
הסיפור של אפריקה אינו רק סיפור של מספרים וכלכלה, אלא של אנשים ואימפקט. יבשת צעירה, רעבה להזדמנויות, עם דור חדש של יזמים, מפתחות, מהנדסות ומנהיגים, המבקשים לבנות עתיד אחר לעצמם ולמדינותיהם. במציאות גלובלית של אי ודאות, תחרות גיאופוליטית והאצת טכנולוגיה, אפריקה איננה עוד השוליים של הכלכלה העולמית, היא אחד ממרכזיה העתידיים. מי שמבקש להבין את העולם של 2030 ו- 2050, ולבנות בו יתרון אמיתי, חייב להכניס את היבשת הזו לשולחן קבלת ההחלטות וההשקעות, כבר עכשיו.
חיים טייב הוא מייסד ונשיא קבוצת מיטרלי, קרן מנומדין ומכון ישראל-אפריקה.
