עומר שם טוב בהפגנה בת"א: "החירות לא שלמה בלי אלה שנשארו מאחור בעזה"
שורד השבי נאם בעצרת בכיכר החטופים: "לפני 7/10 סיפור יציאת מצרים היה עבורי היסטורי ומרוחק, אך בשבוע שעבר הבנתי לעומק את משמעות החג"; מאות הפגינו במושב מזור, מול הבית שאמור היה לארח את נתניהו למימונה
שורד השבי עומר שם טוב נאם הערב (שבת) בעצרת המרכזית בכיכר החטופים בתל אביב. "אני עומר שם טוב, ואני בן חורין", אמר בפתח נאומו. "אתמול ציינו את היום האחרון בחג הפסח, חג שהעם שלנו חוגג כבר למעלה מאלפיים שנה – חג של יציאה מעבדות לחירות. עד ל-7 באוקטובר 2023, סיפור יציאת מצרים היה עבורי סיפור היסטורי ורחוק, אבל בשבוע שעבר, כשישבתי ליד שולחן הסדר עם בני משפחתי וביחד שרנו 'עבדים היינו - עתה בני חורין' – הבנתי לעומק את המשמעות של החג הזה. את המשמעות של העם הזה. את המשמעות של המדינה הזאת. והמשמעות הזאת היא חירות: החירות שלי, של המשפחה שלי, של החברים שלי".
עומר הדגיש כי "החירות הזאת לא תהיה שלמה בלי חירות לאחים שלי, שנשארו מאחור שם בעזה. ועד שלהם לא תהיה חירות – אף אחד מאיתנו לא יהיה באמת בן חורין. ובגלל זה אני כאן, הערב. אני כאן הערב בשביל לשאול: למה הם עדיין בעזה? ואני כאן הערב כדי לצעוק: הצילו! 59 אחים ואחיות שלנו שם וחייבים להחזיר אותם. את כולם בעסקה אחת כוללת. בלי פעימות, בלי טריקים ובלי שטיקים: את כולם, גם במחיר סיום המלחמה.
"כשהייתי שם, בשבי, חוויתי טרור פסיכולוגי. אמרו לי שישראל מתפרקת, שהחברה שלנו מתפוררת, ושהריבים, המחלוקות והפילוג בינינו נותנים להם, לחמאס, כוח. לא האמנתי להם. וכשחזרתי – ראיתי בדיוק את ההפך: יש לנו עם חזק, מאוחד, שנלחם בשביל האחים שלו ושנלחם בשביל הערכים שלו: למען שותפות הגורל, למען הערבות ההדדית ולמען קדושת החיים וכבוד המתים.
"כשהייתי שם – ראיתי אתכם כאן, בכיכר נלחמים בשבילי ובשביל שאר החטופים. תמכתם, נאבקתם, חיבקתם את המשפחות. ועל זה אני רוצה להגיד לכם, מכל הלב - תודה. אני רואה אתכם, אני שומע את התגובות אלי ברחוב, ואני קורא את הסקרים: יש עכשיו רוב מוחץ בעם שאומר דבר אחד, ואותו אני רוצה להגיד לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה תזכור את הרגע הזה. עשה את הצעד האמיץ, הציוני, היהודי, האנושי עשה את מה שהיית צריך לעשות ממזמן: החזר את כולם. עכשיו. בפעימה אחת. ואם זה אומר להפסיק את המלחמה – אז תפסיק את המלחמה!
"העם תומך. העם מוכן. העם ימחא לך כפיים על זה. כי העם הזה רוצה את כל החטופים כאן, איתנו. כי העם הזה לא מוותר על האחים והאחיות שלו. כי העם הזה הבין כבר ממזמן, שלוותר עליהם זה לוותר עלינו. תחזיר אותם הביתה. עכשיו".
עידית אהל, אימו של החטוף אלון אהל, אמרה בנאומה בעצרת כי "שביעי של פסח הוא החג של קריעת ים סוף. בני ישראל הרגישו שאין להם מוצא וקפצו אל הים. הנס קרה – והים נבקע לשניים. לא רק כוח עליון היה שם, לא רק התערבות אלוהית, אלא מעל הכל - אומץ אדיר של עם הצמא לחופש. עם שהחליט לזעוק בקולו ובמעשיו: די! זו גם הקריאה שיוצאת ממני ביום הזה. אני פונה אליכם כאם קרועה מגעגועים. אם שמבקשת בסך הכל לשמוע את הבן שלה קורא: אמא. אני מבקשת מכם לצאת בקריאה שתבקיע את הים ותקרע את השמים: די! די לָשעבוד של הילדים שלנו, למנהרות, לרעב. די להשארתם של ילדינו מאחור. הלילה הזה כולם צריכים להיות בני חורין".
עידית אמרה עוד: "חג הפסח השנה היה מטלטל במיוחד. החופים היו מלאים, שמורות הטבע מפוצצות, הכבישים פקוקים ממטיילים - ואלון עדיין במנהרה. אין לו חירות, אין לו ארוחות. שנה וחצי הוא לא ראה את אור השמש. תגידו לי אתם – איך זה יכול להיות שהערב אנשים חוגגים את המימונה, בזמן שאלון, בני הבכור, וכל החטופים מוחזקים בשבי בתנאי רעב, נאבקים על כל פירור? אני קוראת מפה לממשלה הכריזו על מבצע הצלה לאלון ולכל אחת ואחד מהחטופים. כי עד שלא נוציא את כולם ממחנק המנהרות, איש מאיתנו לא יוכל לנשום לרווחה".
אימו של אלון סיפרה בנאומה כי נפגשה עם שורד השבי אליה כהן, שהוחזק עם אלון במנהרות. "הוא סיפר פרטים חדשים שאיש בישראל לא ידע על מצבו של אלון", תיארה. "גילינו שאלון לא רק נפצע בעיניו ומאבד את ראייתו. מחבלי חמאס הכו אותו עם הקתות של הנשק בראש. הוא סובל מחתכים בראש ורסיסים בכל הגוף. גילינו גם שבלילות חוזרים לו הסיוטים מזוועות הלחימה במיגונית המוות. עד לפני כמה חודשים היו לצידו אנשים שחלקו איתו את הקשיים. עכשיו הוא נושא בכאב לבדו".
איילת סמרנו, אימו של החטוף יונתן סמרנו, סיפרה בעצרת כי "בכל בוקר, אחרי שלא ישנתי כל הלילה, אני נכנסת לחדר של יונתן ומריחה את הקסדה, כי יש בה עדיין את ריח הבושם שלו. אני יושבת על הספה, מרימה את עיניי וזועקת ושואלת - 'יונתי שלי, האם אתה תחזור? מתי? באיזה מצב תחזור?". היא פנתה למקבלי ההחלטות: "תחזירו אלינו את כולם, תלמדו את יושבי הארץ מה משמעות המילה כולם ותראו לנו כמה הם חשובים.
"59 החטופים הם מיקרוקוסמוס של יושבי הארץ. הם מייצגים את כולם. יונתי שלי צריך לחזור הביתה, יונתי שלי היה חשוב לפני שנחטף, כי הוא היה קול בקלפי, כשהוא הלך לקלפי הוא ראה לנגד עיניו שיש מי שראוי להיבחר והוא האמין שהנבחר יעשה הכל למען כל יושבי הארץ, ואני קוראת מבמה זו וצועקת בקולו של יונתי שלי - איפה אתם? האמנתי בכם ואני מוסיפה ושואלת, איפה אתם? לא רק מי שיונתי בחר בו, איפה כולם? 120 חברי כנסת. איפה כל אחד ואחת מכם להפוך עולמות כדי להחזיר את היקרים שלנו הביתה?".
איילת אמרה עוד בנאומה: "הערב מסיימים את חג החירות, אך איך אפשר לסיים חג חירות כשאין פה חירות לאף אחד? מה צריך לקרות עוד כדי שכולם יבינו מה חשוב בעת הזו? אני מתחננת, תפסיקו את המלחמות הפנימיות, בואו נתאחד ונזעק יחד את הזעקה האמיתית. בואו בהמוניכם, בואו כולם, כל אחד ואחת מכם עם תמונה של חטוף ביד, לא עם סיסמה, לא עם מילים ולא עם שנאה. רק עם תמונה של מי שחייב לחזור מיד, תמונה של כל אחד מ- 59 החטופים.
"אני רוצה לבקש מכם בקשה, מהיום תאמצו חטוף, קחו אותו איתכם לכל מקום, לעבודה, לקניות, לטיול, לסלפי. תראו למקבלי ההחלטות שהם לא לבד, תציפו את הרחובות בתמונותיהם כך שלא תהיה פינה ללא תמונתם ולכל מקום שנבחר ציבור יגיע זה יהיה לנגד עיניו, הוא ישפיל עיניו ויבין וידע לשם מה הוא נבחר ומה צריך לעמוד בראש מעייניהם".
בתוך כך, כמה מאות הפגינו הערב (מוצאי שבת) במושב מזור הסמוך לפתח תקווה - לשם היה אמור להגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, למימונה שעורכת במקום משפחת ארוסתו של בנו אבנר. למעשה מדובר בשילוב של מימונה וחינה, לפני החתונה המתוכננת של אבנר נתניהו ועמית ירדני.
המשטרה, שנמצאת בחצר הבית, הכניסה משאיות לשדות סביב המושב - שהמוחים ניסו לבלום עם חסימת השביל למקום. בתוך המושב עצמו חסמה המשטרה את התנועה, ולטענת המוחים לא אפשרה לתושבי המקום לנוע בחופשיות מבלי להציג תעודות זהות.
המפגינים הערב טענו כאמור שהמשטרה ביקשה מהעוברים והשבים להציג תעודות זהות, מהלך שלדבריהם שנועד לשתק את המחאה, וקראו לראש הממשלה "מפקיר החטופים, הדיקטטור". בשדה הצמוד לבית המשפחה פרסו המוחים שלט ענק שבו נכתב "עד החטוף האחרון!". המשטרה הביאה כאמור למקום שתי משאיות, כפי שהיא עושה בהפגנות בדרך בגין בתל אביב למשל, בשביל ליצור חסימה שנייה. המפגינים החליטו למחות גם בשדות הסמוכים למושב, שם קראו "המדינה קורסת והוא חוגג".
בהמשך פרצו עימותים קשים בין המפגינים לשוטרים. יורם יהודאי, אבא של רון יהודאי שנרצח בנובה, זעק לעבר השוטרים: "שנה וחצי אני רוצה לדבר איתו – תנו לי להיכנס!". זמן קצר לאחר מכן, יהודאי עזב את המקום בתסכול. משה רדמן אבוטבול, ממובילי המחאה, אמר: "בזמן שיש 59 חטופים שנמקים בעזה, כשהוא מסית ומפלג בזמן מלחמה, כשהוא ומכונת ההסתה שלו מנסים לרסק את צה״ל, שב"כ ובתי המשפט - מממן החמאס לא יישב ויטחן מופלטות".
בעלת הבית שנמצא בסמוך סיפרה ל-ynet כי שוטרים נכנסו לחצר של שכנים שגרים צמוד לבית המימונה, אף שאותם שכנים אינם בבית וביקשו מראש מהמשטרה שלא להיכנס לשטחם.
המשטרה מסרה כי השוטרים בלמו את המוחים מלפרוץ גדרות שהוצבו סביב המתחם, וטענה כי הם "הפרו את הסדר תוך ניסיון אלים ומסוכן של קומץ פורעי חוק לחדור אל מתחם מאובטח שהוגדר על-ידי השב"כ". פיקוד המשטרה בשטח הכריז על התקהלות לא חוקית והוראה להתפנות, והמשטרה הדגישה כי "ככל שיידרש תבחן המשטרה הפעלת אמצעים נוספים לפיזור הפגנה בהתאם לסמכות בחוק".
בהכנת הכתבה השתתפו יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין ורענן בן צור
