דעה
הביטקוין כנכס סיכון: מדוע המטבע הדיגיטלי לא מגן מפני משברים?
הביטקוין הוצג כנכס הגנה, אך בפועל הוא מתנהג כמניית צמיחה אגרסיבית שצונחת דווקא במשברים. הכסף המוסדי שהציף את השוק הפך אותו לנכס סיכון, לא למקלט. עד שבנקים מרכזיים יחזיקו אותו כרזרבה - הזהב והדולר עדיין מהווים את המקלט האמיתי
הביטקוין, המכונה גם “זהב דיגיטלי”, הפך בשנים האחרונות לנכס השקעה מרכזי בשוקי ההון. בשל אופיו האנטי-אינפלציוני, הציפייה הייתה שיתנהג כמו הזהב וישמש ל"גידור" והגנה כנגד ירידות חדות בשווקים. אולם, כאשר בוחנים את התנהגות הביטקוין בזמן משבר, מגלים כי המיתוס נשבר ולא רק שהביטקוין אינו מגדר את הירידות בשווקים, אלא שהוא אף הפך להיות בשנים האחרונות נכס סיכון המתנהג באגרסיביות.
הסיבה לכך היא פשוטה - ישנה קורלציה הולכת ומתהדקת בין הביטקוין לבין מדדי מניות ה-S&P500 והנאסד"ק. יש לכך מספר גורמים, ביניהם רכישות ביטקוין לנוסטרו שבוצעו ע"י חברות הנסחרות במדדים אלו וכן חברות העוסקות בתחום הקריפטו, שהנפיקו מניות הנסחרות במדדים אלו. בנוסף, המחזור הנוכחי של הירידות בביטקוין מגיע כאשר המטבע החל לתפוס מקום מרכזי יותר בקרב משקיעי המיינסטרים. מרבית הכסף שמניע את הקריפטו כיום הוא כסף מוסדי, שאינו אידיאולוגי או של חובבי טכנולוגיה. קרנות גידור, קרנות סל, סוחרי מאקרו וקרנות פנסיה החלו לסחור בביטקוין בהיקפים חסרי תקדים. בעולמם, הביטקוין אינו מהווה נכס למטרת הגנה, אלא דווקא נכס סיכון, בדומה למניות צמיחה ותשתיות טכנולוגיות וכאשר התנודתיות בשוק עולה, הם פועלים לצמצום הסיכון.
לא במקרה הביטקוין מתנהג כמו “מניה על סטרואידים”- הוא מגיב מהר יותר, חד יותר ולפעמים אף באופן קיצוני יותר מאשר סנטימנט המשקיעים שמשפיע בדר"כ על שוקי המניות. במצבי לחץ, המוסדיים אינם רואים בו נכס "מקלט" אלא "משקולת" שיש להסירה וזה קצת אירוני, שכן הקריפטו התמזג עם עולם הפיננסים, עד כדי כך שהוא סופג את אותם הזעזועים בשוק ההון, אשר לפני עשור הציפייה הייתה שהוא יהיה זה שיאזנם.
במקרה של הביטקוין, גם האלמנט המקרו־פסיכולוגי משמעותי, שכן נכסי "מקלט" אינם מתבססים על חידוש טכנולוגי, אלא על מעמד שנרכש לאורך ההיסטוריה. כך למשל, הזהב נשען על אלפי שנות אמון, אג"ח אמריקאיות נשענות על חוזקת הצבא, המדינה, המיסוי והריבונות האמריקאיים והדולר נשען על כלכלה עצומה ועל מערכת בנקים מרכזיים בארה"ב. לעומתם, הביטקוין, נמצא עדיין ב"גיל ההתבגרות" שלו ומטבע האית'ריום, אף צעיר ממנו.
באופן כללי, אף נכס בעולם לא הפך ל"חוף מבטחים" עבור המשקיעים בתוך עשור. אמון כזה נבנה על פני דורות והקריפטו פשוט עדיין לא שם. הוא אינו מבודד מהשווקים הפיננסים הגלובליים ואינו "שובר" דפוסי מאקרו. הוא מהווה נכס סיכון מעניין, בעל פוטנציאל עתידי, אך גם כזה שמגביר את תנודתיות תיק ההשקעות במקום להפחיתה.
האם ייתכן שבעתיד התמונה תשתנה? בהחלט כן. אנו מעריכים שהמצב ישתנה אם הבנקים המרכזיים יתחילו להחזיק את הביטקוין כמטבע רזרבה, הרגולציה תראה בו "זהב מודרני" והנזילות תהפוך ממינוף טקטי לחזקה, יציבה ורחבה. כל אלה יכולים להביא לכך שנראה שינוי מהותי בהתנהגותו של הביטקוין כנכס, אך כדי שזה יקרה, הקריפטו חייב לעבור תהליך ארוך של "התמסדות", רגולציה ושיפור היציבות.
כאשר בנקים מרכזיים או מסחריים מחזיקים בנכס כרזרבה, הם משנים לחלוטין את דפוס התנהגותו בשוק. נכסי רזרבה הם נכסים שנקנים ונשמרים לאורך זמן, כמעט ללא מכירה תחת לחץ והם מעניקים בסיס ביקוש יציב, שאינו מושפע מסנטימנט יומיומי של המשקיעים. במידה והביטקוין ייכנס לקטגוריה של נכסי רזרבה, חלק גדול מההיצע המוגבל שלו "יינעל" במאזני מוסדות שאינם רגישים לפחד, לירידות או למינוף. המשמעות תהיה ירידה בתנודתיות ובביצוע מכירות כפויות ויותר התנהגות המזכירה את הזהב או האג"ח הממשלתיות, המהווים נכסי "מקלט", כיוון שהגופים המחזיקים בהם, כמעט ואינם מוכרים אותם, גם בשיאו של משבר.
בנוסף, העובדה שמדינות ובנקים מרכזיים יאמצו את הביטקוין כמטבע רזרבה, עשויה לשנות גם את הפסיכולוגיה של המשקיעים. אמון מוסדי הוא מנגנון שמחליף ספקולציה ביציבות. אם ממשלות יעמדו מאחורי הביטקוין, כפי שהן עומדות מאחורי הזהב או הדולר, הוא יקבל מעמד של נכס מאקרו, במקום מעמד של מניית צמיחה תנודתית.
ועד שזה יקרה, מי שמחפש גידור אמיתי לירידות בשווקים יכול למצוא אותו באמצעות הכלים המוכרים- אג"ח ממשלתיות, דולרים וזהב. והקריפטו? הוא כרגע ימשיך להיות הזדמנות גדולה שמתלווה אליה גם סיכון גדול.
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, דירקטור וסמנכ"ל השקעות – שוק מקומי , אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
שמואל בן אריה הוא דירקטור וסמנכ"ל השקעות - שוק מקומי בפיוניר ניהול הון
