בגידה בשידור חי: הקלות הבלתי־נסבלת של הבגידה בעידן הדיגיטלי
חיבוק בהופעה של קולדפליי הפך שני אנשים ידועים, בעלי כח מקצועי וממון בתוך שניות לכוכבים בעל כורחם של סערה עולמית שבמרכזה אהבה אסורה, מציצנות, שיימינג ציבורי והמחיר האמיתי של בגידה בעידן שבו אין איפה להתחבא
"כל אחד זכאי ל־15 דקות של תהילה", אמר אנדי וורהול. קשה להאמין ששני אמריקנים אנונימיים יחסית שיערו אי פעם ש־"15 הדקות" שלהם יהפכו לאירוע של שיימינג פומבי, מביך ואכזרי במיוחד.
אך הסיפור הזה איננו רק טרגדיה אישית או סערה תקשורתית, הוא מעלה שאלות כבדות משקל על הבגידה בעידן הדיגיטלי, החל ממעמדה של הבגידה בדיני משפחה ובמיוחד ההשלכות הכלכליות של הבגידה ביחסים בין בני הזוג.
רגע אינטימי נתפס מול קהל של עשרות אלפים בבוסטון, תוך זמן קצר התבררה זהותו של הגבר כאנדי ביירון, מנכ"ל חברתAstronomer והאישה כקריסטין קבוט, ראש ה- HR בחברה. עוד התברר כי המנכ"ל נשוי בעושר (אבל כנראה לא באושר) וכי השניים אכן ניהלו רומן אסור (מאוד!).
ההשלכות לא היססו להגיע, החברה פתחה בחקירה, האוהבים הוצאו לחופשה כפויה וזמן קצר לאחר מכן, ביירון הגיש את התפטרותו. אישתו של ביירון גם הסירה את שם משפחתו של בעלה מפרופיל הפייסבוק שלה.
"האישה בטח תקבל מיליונים"
אחת התגובות הנפוצות שצצו היו בסגנון: "אשתו תקבל מיליונים" או "אישתו תיקח לו חצי מהחברה". המציאות המשפטית מעט יותר מורכבת.
במדינות רבות ובכללן גם ישראל, חלוקת רכוש בגירושין אינה נעשית לפי "אשמה" או "בגידה". בתי המשפט לענייני משפחה פועלים לפי עיקרון של שוויון וחלוקה הוגנת, כן - גם אם אחד מבני הזוג היה לא נאמן. כלומר, עצם הבגידה כשלעצמה לא תזכה את הצד הנבגד בנתח גדול יותר מהרכוש, ולא תשלול זכויות מהצד הבוגד.
למעשה, במקרים רבים הרכוש כבר מוסדר מראש בהסכמים לדוגמת הסכם ממון, ובהיעדרו - ייתכן שבן הזוג יהיה זכאי למחצית משווי הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. עם זאת, במידה והבגידה גרמה לפגיעה תדמיתית חמורה או לפרסום פומבי משפיל (כמו במקרה הזה), ייתכנו טענות נזיקיות בין בני הזוג על פגיעה בפרטיות, עוגמת נפש או פגיעה בשם הטוב, אך מדובר בהליך נפרד.
כשבוסים מתאהבים
במקרה של ביירון וקבוט לא מדובר רק בשני עובדים, אלא במנכ"ל ובמי שאחראית בין היתר על מדיניות ההטרדות המיניות בחברה, קידום עובדים והגדרת קודים אתיים. ההיגיון פשוט: ככל שהמשרה בכירה יותר, כך נדרש מהעובד סטנדרט גבוה יותר של התנהגות. יתרה מכך, בארגונים רבים, נהוג לכלול חובת גילוי של קשרים רומנטיים בין עובדים. הימנעות מדיווח כזה נחשבת לעבירה משמעתית חמורה.
לכן לא מפתיע ש-Astronomer מיהרה להגיב, השעתה את השניים ופתחה בחקירה פנימית, וסביר להניח שגם אם ביירון לא היה מתפטר, הוא היה מפוטר במהרה ואנחנו לא ניפול מהכיסא אם בקרוב תצא הודעה שאף קבוט "התפוטרה".
"אין כבר פרטיות בעולם הזה?"
תגובה נפוצה נוספת שחזרה שוב ושוב מתחת לכתבות על הפרשה הייתה: "אין כבר פרטיות בעולם?" אז התשובה הפשוטה, והכואבת, היא: כמעט שאין.
בעולם הדיגיטלי של ימינו, בו המרחב הציבורי זרוע מצלמות אבטחה, סמארטפונים, רחפנים, ושידורים חיים באירועים המוניים, כל פעולה, גם אם נדמית פרטית או אינטימית, עלולה להיתפס, להיות מתועדת, ולהפוך בן רגע לנחלת הכלל.
חוק הגנת הפרטיות בישראל , בדומה לחוקים במקומות אחרים בעולם, אוסר על "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". עם זאת, כאשר לא מתקיימת ציפייה סבירה לפרטיות, כמו באירועים המוניים, או הופעות פתוחות, צילום או תיעוד של אדם אינו מהווה בהכרח פגיעה אסורה בפרטיות.
תוך שעות ספורות עשרות מיליוני גולשים צפו, הגיבו, הפיצו, גיבשו דעה, ובעיקר שפטו. עולה השאלה: כאשר התיעוד מתלווה לפרסום פוגעני, מבזה או מרושע, במיוחד כזה שכולל זיהוי שמי, תיוגים, עלבונות והפצה נרחבת, האם הוא מהווה שיימינג ולשון הרע?
חוק איסור לשון הרע בישראל, לא עושה הבחנה בין דיבה בעיתון מודפס לבין דיבה ברשת. כל פרסום שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע בשמו הטוב של אדם, עשוי להיחשב לשון הרע, גם אם מדובר בתגובה. האמת היא אמנם הגנה - כמו גם הבעת דעה - אך זו עלולה להפוך ללשון הרע אם היא מועלה בצורה פוגענית. המקרה הזה הוא תזכורת: בעידן שבו כל מעשה מצולם, גם השיפוט הציבורי מתרחש בשידור חי. ככל שעוצמת הפגיעה בפרטיות ובשם הטוב גדולה יותר – כך גדל הסיכון המשפטי והסיכון לפיצוי כספי הולך וגדל. לבתי המשפט לענייני משפחה ישנה סמכות לפסוק גם בתביעות נזיקיות בין בני זוג.
תג המחיר של בגידה פומבית לבעלי הון בלתי מוחשי – זירת הגירושים
בישראל, חלוקת רכוש במסגרת הליכי גירושין אינה מושפעת בדרך כלל משיקולי אשם, כמו במרבית מדינות העולם המערבי. עם זאת כאשר מדובר בנכסים רבים, ובמיוחד נכסים בלתי מוחשיים כגון מניות, אופציות ומוניטין אישי - בתי המשפט עשויים להשתמש במנגנון הנתון לשיקול דעתם רחב המאפשר חלוקה שונה לפי הוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. במצב כזה, קיימת אפשרות ממשית לחלוקה לא שוויונית של הרכוש, במיוחד כאשר הבגידה גרמה לנזק כלכלי או תדמיתי לאחד הצדדים.
בגידה שיצאה החוצה בצורה רחבת היקף - בין אם מכוונת או לאו - משנה את כללי המשחק וחושפת את בעלי ההון לסיכון מסוג חדש. פגיעה באינטימיות המשפחתית קבל עם ועדה ועולם, עוצמת ההד התקשורתי והחשיפה הרחבה עשויים להביא לכך שבתי המשפט יחליטו לפעול בצורה שמגשימה את הצדק ומכירה בפגיעות של בן הזוג הנפגע. בתי המשפט לענייני משפחה בישראל ובעולם מוצאים דרכים יצירתיות ליצור איזון בין הצדדים תוך שימוש בעקרונות של צדק טבעי ושיקולים של הוגנות ביחסים הזוגיים, כולל התייחסות למערכת היחסים הזוגית הייחודית בין בני משפחה שמחייבת חובת אמון מוגברת.
המשמעות עשויה להיות חלוקת רכוש שמעניקה לבן הזוג הנפגע למעלה ממחצית שווי הרכוש המשותף בדיוק בגלל הדרך שבה התגלה הרומן והפגיעה שהתלוותה לכך. פסיקת בתי המשפט בסכסוכים כאלה מלמדת אותנו שיש משמעות כספית. ההבדלים התרבותיים והמשפטיים משפיעים על ניהול התיק ועל התוצאות הסופיות ולכן מומלץ ורצוי לנקוט משנה זהירות לנוכח ההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות.
במציאות של היום, כשאתה בעל הון, בעל מעמד ובעל יכולות כלכליות ייחודיות, וכשהמרחב הציבורי רווי מצלמות וסמארטפונים, חובה להיות במודעות מוגברת לכך שכל פעולה פרטית עלולה להיות מתועדת ולהפוך לנחלת הכלל תוך רגע. במקרים שבהם מעורבים אנשים בכירים במשרות בינלאומיות, יש חשיבות מכרעת לליווי משפטי מקצועי, יצירתי ודיסקרטי.
מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
