"אבסורד מיסויי": תוכנית סמוטריץ' תפגע במשתכרי שכר ממוצע ותיטיב עם בעלי הכנסות גבוהות
ד"ר מיקי פלד, כלכלן בכיר בקרן ברל כצנלסון: ריווח מדרגות המס לשכירים מעל 16,000 שקל תוך המשך הקפאת ההצמדה למדד יגדיל את אי השוויון; "השכבות החלשות ימשיכו לשלם מס אינפלציה", הוא טוען
"ההצעה של סמוטריץ' יוצרת אבסורד שבו השכבות החלשות ממשיכות לשלם את מס האינפלציה שהממשלה הזו הטילה עליהן. במקום לעשות את הדבר המתבקש ולבטל את הקפאת מדרגות המס, שמוטל על כל הציבור העובד, סמוטריץ' מוביל מהלך עקום שרק יגדיל את אי השוויון ואי הצדק", כך טוען ד''ר מיקי פלד, כלכלן בכיר בקרן ברל כצנלסון על בסיס ניתוח הצעת האוצר בדבר ריווח מדרגות המס המתוכנן לשנת 2026 שנחשפה ב"כלכליסט" בסוף השבוע האחרון. לפי האוצר, המדינה תאבד הכנסות ממסים בסך כ-5 מיליארד שקל בשנה הבאה כדי לממן את המהלך.
לפי ההצעה, הריווח יחליף את המדרגות הקיימות למי שמשתכרים מעל ל־16,150 שקל ברוטו בחודש. על מדרגת השכר שבין שכר זה לשכר ברוטו של 19,000 שקל בחודש ישולם מס שולי של 20% במקום 31% כיום. גם מי שמשתכרים שכר גבוה יותר, של עד 25,000 שקל ברוטו בחודש ייהנו ממדרגות מס נוחות יותר. מדרגת המס הבאה, בשיעור של 31% תעלה ל-כ-25,100 שקל ברוטו בחודש, במקום כ-22,400 שקל כיום. לדוגמה, מי שישתכר שכר של 21,785 שקל בחודש ב-2026 ישלם כל חודש מס הכנסה בסך של 3,345 שקל במקום 3,549 שקל כפי שהיה אמור. כלומר, פחות 204 שקל בחודש. עם זאת, מי שלא ייהנו מהטבת מס הם העשירונים התחתונים (כולל מי שמשתכר סביב השכר הממוצע במשק כ-14,100 שקל ב-2025).
פלד מזכיר כי הצעת האוצר אינה מחליפה או מבטלת את ההגדלה בפועל של מס ההכנסה החלה על כלל משלמי מס ההכנסה, שכן בתחילת השנה חלה "הקפאה" של העדכון האוטומטי במדרגות המס בהתאם למדד המחירים לצרכן (כל שנה, ערך המדרגות מתעדכן לפי האינפלציה). קרי, בשנים 2025-2027, ערך המדרגות "קפאו" לאלו שהיו קיימות ב-2024.
גם השווי של נקודות הזיכוי לא יעודכן בהתאם לאינפלציה. אם הממשלה מקפיאה את העדכון הזה ולא מעלה את המדרגות בהתאם למדד, אז כל עלייה בשכר נומינלי (שנובעת בעיקר מהאינפלציה) דוחפת את העובדים למדרגת מס גבוהה יותר. כך, הם משלמים יותר מס, גם אם כוח הקנייה שלהם לא השתנה או הורע.
פלד נותן כדוגמא את מי שמשתכר שכר ממוצע. לדבריו, אם הממשלה לא היתה מקפיאה את עדכון מדרגות המס ונקודות הזיכוי (שהיו עולות בכ-3% בהתאם למדד המחירים לצרכן של 2024), הם היו משלמים 82 שקל פחות בכל חודש. אלא שמשתכרי השכר הממוצע הצפוי ב-2026 (כ-14,500 שקל ברוטו בחודש, בהתאם להנחה של גידול של 3% בשכר ברוטו) לא ייהנו מהטבת המס שהציג שר האוצר. יתרה מזו, מציין פלד, מדרגות המס שלהם לא יתעדכנו בהתאם למדד המחירים לצרכן של 2025. לפי החישוב של פלד, אותם משתכרי שכר ממוצע ישלמו 114 שקלים יותר בחודש, כאשר תשלומי מס ההכנסה יקטנו למי שמשתכר מעל ל-16,000 שקל ברוטו.
"הצעת האוצר יוצרת אבסורד בו עובדים שיקבלו בשנה הבאה תוספת שכר כדי להתמודד עם הגידול ביוקר המחיה ימצאו את עצמם עם פחות שכר בנטו מאשר בשנה הנוכחית", אומר פלד. לדבריו, עובד המשתכר כיום 75% מהשכר הממוצע – כ-10,575 שקל ברוטו בחודש – משלם כיום 687 שקל מס הכנסה והנטו שלו עומד על 9,888 שקל. אם הוא יקבל העלאה קטנה במשכורת של כ-3% כדי להדביק את קצב עליית המחירים, בשנה הבאה הברוטו שלו יעמוד על 10,892 שקל ותשלום מס ההכנסה יעמוד על סך של 750 שקל, עלייה של 9% בתשלום מס הכנסה. למעשה, שכרו הנטו עלה ב-2.5%, אך בגלל איפלציה של 3% - שכרו הנטו "הריאלי" ישחק ובפועל השכר שלו ב-2026 יקנה פחות מאשר השכר שלו כיום. כלומר, העובד לא נהיה עשיר יותר, אבל המדינה גובה ממנו יותר מס –בלי שהיא הגדילה את המס.
"האוצר יוצר אבסורד שמעלה דה פקטו מיסים על המעמד הביניים נמוך", טוען פלד שמוסיף, כי "ריווח מדרגות במקביל להמשך הקפאת ההצמדה שלהן למדד יגדיל משמעותית את הרגרסיביות של מערכת מס ההכנסה ומכאן את אי-השוויון במשק". מכאן שפלד טוען למעשה כי מדובר בצעד שאינו "ניטרלי" מבחינת משתכרי שכר ממוצע אלא "רגרסיבי" (יקטין את ההכנסה הריאלית נטו).
לדבריו, "אם הממשלה סבורה שיש לה כסף פנוי ובשנת בחירות היא רוצה לחלק מתנות לציבור, אז לכל הפחות היה ראוי שבמקביל לריווח מדרגות המס תופסק מה-1 בינואר 2026 ההקפאה כך שכל הציבור העובד יהנה ולא רק מי שמשתכרים 16,000 שקלים ברוטו ומעלה".
