הבחירות לא ייפרצו בקלפי – אלא בדרך אליה
ככל שמערכת הבחירות בישראל נכנסת לישורת האחרונה, איום ההתערבות הזרה כבר אינו תיאורטי. בישראל נוטים להתייחס להצבעה הידנית כאל שכבת הגנה מפני התערבות סייבר בבחירות, ובמידה רבה בצדק. הבוחר מכניס פתק למעטפה והקולות נספרים ידנית. אלא שההתמקדות בשאלה אם ניתן לפרוץ לקלפי מחמיצה את האיום המרכזי: מי שרוצה להשפיע על הבחירות אינו חייב לשנות את הקול, הוא יכול להשפיע על האדם שמטיל אותו. גם מערכת המבוססת על פתקים אינה מנותקת ממחשוב: דוח מבקר המדינה מ-2025 מציין כי בבחירות לכנסת נעשה שימוש בתוכנה ייעודית לבדיקת זכאות ולמניעת הצבעות כפולות.
הניסיון האמריקאי ממחיש זאת. לקראת בחירות 2024 העריכו גופי המודיעין בארה"ב כי יהיה קשה לגורם זר לבצע מניפולציה בתהליך ההצבעה שתשנה את התוצאה מבלי להתגלות, בעוד האיום המשמעותי יותר זוהה במבצעי השפעה. איראן פרצה לחומרים פנימיים של קמפיין טראמפ וניסתה להעביר חומר גנוב לתקשורת ולגורמים פוליטיים ואילו רוסיה ואיראן השתמשו גם ב-AI גנרטיבי ליצירת תכנים. AI לא המציא את מבצעי ההשפעה, אבל הוא מאפשר להאיץ ולהרחיב אותם.
האיום הזה כבר ניכר גם בישראל. בתחקיר שפורסם בסוף ספטמבר אותרו חשבונות המקושרים לגורמים איראניים, שהתחזו לישראלים ופרסמו תכנים סביב הבחירות וסוגיות שבמחלוקת. בניתוח של יותר מ-21 אלף פוסטים זוהו יותר מ-1,500 מקרים חריגים. בישראל, איראן, רוסיה וסין הן שחקניות מרכזיות בזירת הסייבר וההשפעה והמטרה אינה בהכרח בחירת מועמד מסוים. לעיתים האינטרס הוא להעמיק מחלוקות, לערער אמון ולהעצים שנאת אחים. לכך מצטרפת היכולת המתועדת של מפעילים איראניים לגייס ישראלים ברשת לביצוע משימות תמורת תשלום, איום משמעותי במיוחד לקראת יום הבחירות.
אחד הכלים המרכזיים הוא הפעלה מתואמת של בוטים וטרולים. בעבר היה קל יותר לזהותם באמצעות עברית משובשת או תגובות שחזרו על עצמן. היום AI מאפשר לייצר במהירות שפה טבעית ותגובות המותאמות לאירועים. לפי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי, 71% מהציבור דיווחו כי נתקלו במידע כוזב ברשת סביב הבחירות ו-56.8% נתקלו בחשבונות מזויפים או מתחזים. כתבה יכולה בתוך זמן קצר לקבל מאות תגובות שמקדמות נרטיב או תוקפות מועמד ולייצר תחושה שמדובר בעמדה ציבורית רחבה בעוד הזמן לזהות מהלך מתואם ולהגיב אליו מצטמצם.
גם שיחות וסקרים אוטומטיים מקבלים משמעות חדשה. מערכות AI מסוגלות לנהל שיחה, לעבד תשובות ולהתאים מסרים למשתמש. הסיכון כבר התממש בארה"ב: יומיים לפני הפריימריז בניו המפשייר ב-2024 נשלחו אלפי שיחות אוטומטיות בקול AI שהתחזה לג'ו ביידן וקרא לבוחרים שלא להצביע, תוך זיוף מספר המתקשר. לכך מצטרפים ניסיונות חדירה לחשבונות של מועמדים ואנשי קמפיין. מידע שנגנב יכול לשמש להדלפה או לסחיטה וגם ליצירת תוכן מזויף ומשכנע המבוסס בחלקו על מידע אמיתי. ככל שהאירוע מתרחש סמוך לבחירות, כך קטן הזמן להפריך אותו.
תרחיש נוסף שיש להביא בחשבון נוגע לתשתיות. שיבוש מים, ביוב, רמזורים או שירותים ציבוריים יכול לייצר כאוס, תסכול ותחושה שהמערכות ומקבלי ההחלטות אינם מתפקדים. בתקופת בחירות, תרחיש כזה עלול להשפיע גם על תפיסת תפקוד השלטון. גורם זר אינו חייב לומר לאזרח למי להצביע, מספיק להשפיע על המציאות שבתוכה הוא מקבל את ההחלטה.
ההצבעה הידנית בישראל היא יתרון אבטחתי חשוב, אבל היא מגינה על הפתק, לא על כל מה שקורה בדרך אליו. בישורת האחרונה של בחירות 2026, שם צריך לחפש את איום הסייבר: במידע שאנחנו צורכים, בשיח שנראה אותנטי, בחשבונות המועמדים ובמערכות שמנהלות את חיי היומיום שלנו.
מאי גרין הוא מומחה סייבר ומנהל תחום הסייבר ביזמקו פרו
