57% מהישראלים חוששים מניסיונות להטיית הבחירות; רק כרבע מרגישים מיוצגים
מדד הדמוקרטיה 2025: האמון בנשיא המדינה צנח ל-39% בלבד, הסולידריות החברתית בשפל משיא ההפיכה המשטרית. המתח בין ימין לשמאל בשיא של 13 שנה, ו-57% מהאוכלוסייה מעדיפים לשתוק ליד זרים. רק שלושה מוסדות זוכים לאמון של מעל 50%: צה"ל, השב"כ והרשויות המקומיות
57% מהציבור בישראל סבורים שיש סיכויים גבוהים שגורמים ישראלים או חיצוניים ינסו להטות את תוצאות הבחירות. שיעור האמון בנשיא המדינה צנח מ-62% בשנת 2022 (שנה לאחר כניסת הנשיא הרצוג לתפקידו) ל-39% בלבד. 57% מהאוכלוסייה בישראל סבורים שעדיף לשתוק ולא לבטא עמדות פוליטיות ליד זרים. 49% רואים בדעה פוליטית הפוכה גורם מפריע לבחירת בן זוג.
הנתונים עולים ממדד הדמוקרטיה לשנת 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתפרסם היום (ב') בשנה ה-23 ברציפות. את המדד עורך צוות בראשות מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל הפרופ' תמר הרמן.
רק 20% מהישראלים סבורים שמצבה של הדמוקרטיה טוב לעומת יותר מ-40% ב-2018. 48% נתנו לה ציון גרוע או לא טוב. שיעור הסבורים שהרכיב היהודי בישראל חזק מדי הגיע לשיא כל הזמנים – 44%. זו עליה מ-29% בלבד ב-2022 ו-37% ב-2024. 24% סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי, לעומת 30% ב-2022.
71% מהציבור סבורים שחשוב שלישראל תהיה חוקה. מגמה מדאיגה בעוד: ב-2010 חשבו כך 78% מהיהודים, הרי היום רק ל-69% מהיהודים חשוב שתהיה חוקה. רק 20% חושבים שיש סיכוי גבוה שלישראל תהיה חוקה בעשור הקרוב לעומת שני שליש שסבורים שהסיכוי נמוך. בשמאל רק 8% מאמינים שלישראל תהיה חוקה בעשור הקרוב.
פרק מיוחד במדד הוקדש לבחירות הקרובות. 57% מהציבור בישראל סבורים שיש סיכויים גבוהים שגורמים ישראלים או חיצוניים ינסו להטות את תוצאות הבחירות. החשש מהטיה גבוה במיוחד בשמאל – 71%, בעוד בימין הוא עומד על 55% ובמרכז על 57%. למרות החשש 65% חושבים שהבחירות יהיו הוגנות - אלא שזה מקרה קלאסי של ממוצע שאינו משקף את הפער בין המחנות. 75% מאנשי הימין סבורים שהבחירות יהיו הוגנות אבל רק 59% ממצביעי המרכז.
רק 26% מהציבור מרגישים שיש מפלגה המייצגת אותם באופן מלא, 35% השיבו שיש מפלגה המייצגת אותם באופן חלקי ו-34% שכלל אין מפלגה המייצגת את עמדותיהם. לשם השוואה ב-2019 ענו 59% שיש מפלגה שמייצגת בצורה טובה את השקפתם. הפתעה: בקרב החרדים ל-54% אין מפלגה שמייצגת את השקפותיהם מה שכמובן לא ימנע הצבעה של כל הציבור החרדי בעד המפלגות שאינן מייצגות אותם.
המתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא המתח בין ימין לשמאל שהגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2012 -49%. לפני 2012 ניסוח שאלת המתחים היה שונה ולכן לא ניתן להשוות. לשם השוואה ב-2012 רק 9% הישבו שזה המתח החזק ביותר.
ההערכה היא שהציבור נותן לסולידריות בחברה הישראלית צנחה לרמה הנמוכה של 4.8 מתוך עשר. זו הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2023 בשיא ההפיכה המשטרית (4.2). לשם השוואה באוקטובר 2023 אחרי פרוץ המלחמה היא זינקה ל-7.2.
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר ופרופ' הרמן הגישו היום את המדד לנשיא המדינה יצחק הרצוג. מהמדד עולה ששיעור האמון בנשיא המדינה צנח מ-62% -2022 (שנה לאחר כניסת הנשיא הרצוג לתפקידו) ל-39% בלבד. בשנה האחרונה צנח שיעור האמון בנשיא מ-41% ל-37%. סביר להניח שהנפילה היתה חדה יותר לולא נרשמה עליה בקרב הערבים.
רק שלושה מוסדות זוכים לאמון של יותר מ-50% מהציבור: צה"ל (74%), השב"כ (54%) והעירייה/הרשות המקומית שבה מתגורר המשיב (53%). האמון בבית המשפט העליון התחזק מ-37% ב-2024 ל-42% ב-2025. האמון ביועצת המשפטית ממשלה התחזק מ-31% ל-39%. שיעור האמון ביועמ"שית מתחזק בהתמדה מ-25% ב-2022. בפועל האמון בה עומד על 84% בשמאל 64% במרכז ורק 19% בימין. האמון במשטרה ירד מ-41% ל-37%. האמון בממשלה עומד על 22%, בכנסת על 17% ובמפלגות על 10%. כלומר האמון בבית המשפט העליון וביועמ"שית כפול מאשר בממשלה ובכנסת. מעניין לציין שגם בימין רק 34% נותנים אמון בממשלה ורק 23% בכנסת - רק קצת יותר מאשר האמון בימין בבית המשפט העליון (22%).
ההישגים הצבאיים בשבע חזיתות לא מרגיעים את הציבור. רק 46% מהתושבים סבורים שישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה. זה גבוה מ-40% ב-2024 אבל נמוך דרמטית מ-80% ב-2020, רק 23% סבורים שישראל מצליחה לדאוג לרוות תושביה, כמו בשנה שעברה.
הגזענות בשיא. 45% מהציבור היהודי בישראל לא מסכים שחשוב שהערבים ישתלבו בחברה הישראלית ויהיו חלק ממנה. 53% מהיהודים סבורים שעל הממשלה לעודד הגירת ערבים (אזרחי ישראל) מהארץ. שיעור התומכים בצרוף מפלגות ערביות לממשלה צנח מ-37% ב-2023 ל-27% השנה.
