סגור
חיפוש
Dun's 100

בצל המשבר וחוסר הוודאות: בעולם האדריכלות חוזרים לתכנן

ענף האדריכלות ספג מכה לא פשוטה כתוצאה מהתפשטות מגפת הקורונה. הפחתת הפעילות במוסדות התכנון והירידה בשיווק קרקעות ובתכנון פרויקטים חדשים של בניית משרדים, הובילו לירידה במחזורי הפעילות וברווחיות של משרדי האדריכלים וגרמו להוצאה המונית לחל"ת. לצד זאת, החזרה ההדרגתית לשגרה, כמו גם התחדשות העלייה בתכנון ובהזמנת פרויקטים מעניקות תקווה מחודשת לענף. לרגל פורום בכירי ענף האדריכלות של DUN’S 100, מתייחסים בכירי הענף לאתגרים איתם מתמודד עולם האדריכלות

מגפת הקורונה לא פסחה על עולם האדריכלות והכניסה את המקצוע למשבר לא פשוט. בשנת 2020 אולצו רוב המשרדים להוציא חלק מהעובדים לחל"ת. כ – 70% מ 3000 משרדי האדריכלים בישראל דיווחו על האטה בכניסת פרויקטים חדשים והיה חשש שרק המשרדים הגדולים, ואלה שיש להם עתודות מזומנים נכבדות, יצליחו לשרוד בכבוד את ההקפאה שהשוק עבר בין ובמהלך הסגרים. החשש היה שמחזיקי תעודת אדריכל, שאינם עוסקים בפועל בתחום (מספר כמעט זהה לאלו שמחזיקים בתעודת אדריכל ועוסקים בתחום), ישובו ויחפשו מקום עבודה בתחום, ויציפו אותו.
חשש זה היה בקרב עובדים לא מנוסים, כמו גם עובדים מבוגרים, שהוצאו לחל״ת בתחילת המשבר וחששו שלא יוחזרו למקום עבודתם, או יוחלפו בכח עבודה זול יותר.
ולא כפי שמופיע בכתבה, שעובדים צעירים ומבוגרים ירצו לחזור ולהשתלב בעולם האדריכלות. . השיבושים במוסדות התכנון, הפסקת תכנית מחיר למשתכן, ירידה בשיווק קרקעות מצד רמ"י, המעבר לעבודה מרחוק, הירידה בתכנון בנייני משרדים, כמו גם העתיד הלא ברור, הובילו למציאות משברית וחשש שהלך וגבר בקרב אנשי המקצוע בתחום האדריכלות. השנה החולפת והמציאות המאתגרת המלווה את הענף אף הובילו לנתון מדאיג: לפי מדדי חברת דן אנד ברדסטריט אחד מכל ארבעה משרדי אדריכלים נמצא כיום בסיכון גבוה מהממוצע להגעה לכישלון עסקי.
אולם, במקביל, ככל שהמשק החל להתאושש והיכולת להמשיך לעבוד בצל השפעת הנגיף הלכה והשתפרה, החל עולם האדריכלות לחזור לפעילות בעצימות שאף אפשרה את החזרת רוב העובדים מחל"ת והענף החל להראות סימני חיים מחודשים ומעוררי תקווה. השוק עבר שינוי ואף נוצרו הזדמנויות שנולדו כתוצאה מהמשבר. למשל, נרשמה עליה בביקוש לפרויקטים של מחסנים לוגיסטיים. העלייה נוצרה לאור הביקוש למבני אחסון כתוצאה מעליה משמעותית בפעילות המסחר המקוון בישראל. בפן התכנוני, הקורונה הביאה לביצוע התאמות תכנוניות על מנת לאפשר מרחב גדול יותר – הרחבת שטחים ציבוריים, הקמת חללים פתוחים שניתן לסגור במידת הצורך, או מרפסת שהפכה לצורך חיוני בכל חלל מגורים. כמו כן, הקורונה השפיעה גם על המרחב העירוני. כך, ניכרת מגמה של פתיחת שבילי אופניים נוספים, הרחבת שטחי מסעדות, סימון מרחבים ציבוריים לפנאי ועוד.
לרגל פורום בכירי ענף האדריכלות של DUN’S 100 שאלנו את אנשי המקצוע המובילים את עולם האדריכלות כמה שאלות הנוגעות לסוגיות הבוערות הנמצאות על סדר היום של אחד מהענפים החשובים והמאתגרים בישראל. לכתבה התראיינו גיא מילוסבסקי, בעלים ומנכ"ל, ב'מילוסלבסקי אדריכלים', גיל שנהב, בעלים שותף ומייסד, ב'כנען שנהב אדריכלים', רפאל דה לה פונטיין, מייסד ושותף D-BLK ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים, עדן בר, שותף ומנכ"ל במשרד - בר לוי דיין אדריכלים, ארנה ומשה צור, אדריכלים ומתכנני ערים, בעלים, ב'משה צור אדריכלים בוני ערים'.

1 צפייה בגלריה
פורום אדריכלים חדש דן אנד ברדסטריט 11
פורום אדריכלים חדש דן אנד ברדסטריט 11
האדרכילים בפורום דן אנד ברדסטריט
(יחצ)

כיצד הקורונה השפיעה על תפקיד האדריכל ועל עבודתו היום יומית?
גיא מילוסלבסקי, בעלים ומנכ"ל, ב'מילוסלבסקי אדריכלים': "תפקיד האדריכל הוא לתכנן סביבת חיים עבור אנשים. לכן, בעת שינוי חברתי, תפקיד האדריכל הוא להבין את השינוי בצרכים האנושיים ולהתאים את התכנון האדריכלי לשינויים אלו. בעקבות הקורונה עלה הצורך בלוקאליות: אנשים רוצים לחיות במקום שהכל יהיה קרוב לביתם: העבודה, הסופר, הקניות, בית הספר, הפארק, מכון הכושר וגם הדיור המוגן של ההורים. בהתאם לשינוי זה, בתהליך תכנון מגדלים אנו יוצרים פתרונות אשר מפחיתים "נדידה" של אנשים בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה, מסחר ושירותים. בדרך זו אנו גם מפחיתים את הפקקים בכבישים ומצמצמים את התלות בתחבורה ציבורית. הפתרון הוא באמצעות תכנון מגדלים מעורבי שימושים בהם יש אפשרות לאנשים לחיות ולעבוד קרוב לבית, וכך גם לצרוך מסחר ושירותים בסביבתם הקרובה ולבלות בה את שעות הפנאי שלהם.
במגדלים שאנו מתכננים אנו משלבים sky gardens ואזורים פתוחים אחרים אשר יתנו מענה לצורך של אנשים "להתאוורר" בסביבה ירוקה ונעימה מבלי להתרחק מאזור הבית הקרוב. בנוסף לאלו, גם בתכנון מערכות התשתית אנו מקפידים על הפרדת מערכות ושילוב פתרונות של החלפת אוויר ובקרה על תנועת האנשים בבניין, כדי לאפשר ניטור ופיקוח יעילים על חשיפת יתר כשזאת תידרש".
גיל שנהב, בעלים שותף ומייסד, ב'כנען שנהב אדריכלים': "הקורונה לימדה אותנו את חשיבותה של הגמישות. גמישות ניהולית, גמישות מחשבתית, גמישות תכנונית וכדומה. כל נושא שאנחנו מתכננים אנחנו שואלים את עצמנו, האם הבניין יתפקד כראוי כאשר התנאים סביבנו ישתנו? מדובר בשיעור מרתק".
ארנה ומשה צור, אדריכלים ומתכנני ערים ובעלים ב'משה צור אדריכלים בוני ערים': "בתקופת הקורונה השתנה אופי העבודה והתברר כי ניתן לעבוד גם מרחוק – מהבית - ביעילות רבה, תוך ניצול מירבי של זמן. עם זאת, אנחנו במשרד למדנו 2 דברים: מחד, מבחינה פנים ארגונית - אין תחליף לעבודה במשרד עצמו - בגלל אינטראקציה מקצועית וחברתית שהן הכרחיות לאווירה ולרוח המשרד. לצורך זה התקנו במשרד מערכת UV המחטאת את האויר ולדעתנו מדובר במערכת המומלצת בכל פרויקט. מאידך, למדנו כי ישיבות זום הן יעילות והכרחיות לחיסכון בזמן נסיעות – דבר אשר תורם גם מבחינת הפחתת זיהום אוויר. אנחנו ממליצים לשמור גם בעתיד על פורמט זה של עבודה בזום מול יועצים וכד'".
עדן בר, שותף ומנכ"ל במשרד – 'בר לוי דיין אדריכלים': "ההשפעה על עבודת האדריכל קיבלה ביטוי בכמה היבטים: היבט אחד היא אמון בעבודה מהבית. היבט שני הינו גמישות במקום ממנו ניתן לתת שירות. באמצע פגישה אחת במיקום פיזי מסוים ניתן לצאת לזום קצר של פגישה אחרת ולחזור. היבט נוסף הוא השתתפות בשיחת זום בדרך לפגישה או לפיקוח באתר ובדרך חזרה. היבט בולט אחרון הינו שבגדול אפקט הקורונה גרם לכך שעובדים יותר, דוחסים יותר ומייעלים יותר".
רפאל דה לה פונטיין, מייסד ושותף 'D-BLK אדריכלים': "בזמן המגפה לא הייתה האטה של הענף ולכן היינו צריכים לפתח שיטות עבודה זמניות שעוד ישארו איתנו זמן רב וישפיעו על הדרישות מהמעסיק ומהאדריכלים. השינוי הגדול היה באופן המפגשים עם הלקוחות, העיריות והצוותים המורחבים. העבודה של האדריכלים אצלנו התיעלה בסה"כ, אדריכלים היו צריכים לשפר את היכולות התקשורתית שלהם ולהתאים מצגות למפגשים וירטואליים רבי משתתפים. שיתוף הפעולה באמצעות כלים טכנולוגיים מאוד התפתח, אצלנו כל המודלים יושבים על עננים ואנחנו משתמשים בתכנות כמו TRELLO שתעשיית ההיי טק פיתחה לבקרת ה- WORKFLOW עם דגש על המון שיתוף פעולה וממשקים נוחים לצרכי ביקורת".
כיצד השפיעה הקורונה על התכנון של דירות למגורים ונדל"ן משרדי? בתשובתך אשמח למתן דגש על היבטים תכנוניים שימשיכו ללוות אותנו בעתיד?
גיל שנהב: "מה שהיה לא יהיה. אנחנו צפויים לחוות טשטוש הגבולות והמוחלטות בין מגורים, תעסוקה, מסחר, חינוך, תרבות, ספורט ופנאי. עירוב השימושים עומד להתרחב לעירוב תרחישים. גמישות בשלושה מימדים כבר לא תספיק. גמישות במימד הרביעי - מימד הזמן - יהיה המבחן האמיתי שלנו".
ארנה ומשה צור: "ההשפעות נרשמו במספר היבטים. למשל, ישנה הבנה לגבי החיוניות של פינות עבודה פיזיות מהבית כולל שדרוג וחשיבות תקשורת אינטרנט וכו'. בנוסף הובנה חשיבותן של מרפסות פתוחות ושל גינות פרטיות וציבוריות, כמו גם חשיבותן של מערכות טיהור וסינון אויר".
עדן בר: "בתכנון למגורים המרפסות גדולות יותר וזאת לפי דרישת הרשויות. ההשפעה נרשמת גם בביקוש לפינת עבודה נוספת בבית אשר מיועדת למשרד. בתחום תכנון המשרדים הייתה בהלה שלא נראית מוצדקת. גם כך היה עודף היצע שיתייצב וימשיך כרגיל".
רפאל דה לה פונטיין: "הבידוד והמגפה חיזקה אצלנו את רמת האחריות האתית בכל מה שקשור לעיצוב נכון של החלל. זה מזכיר במשהו את הרוח הפוסט-תעשייתית של תחילת המאה 20 ששמה המון דגש על איכות החלל של בני האדם, חשיבות האוורור ותכנון אופטימלי בצל מחלות שהתפתחו כגון הטוברוסקלרוסיס.
בשנה האחרונה, חשיבות החללים ה'לא מתוכננים' ללא שימוש כל כך מוגדר, הפכו פתאום להיות המקומות הכי מבוקשים ומנוצלים, כגון: רצועות ספסלים לאורך מדרכה רחבה, גינות כיס ורחבות בין בניינים. בעולם מבני התעסוקה, אין ספק שמשרדים עם חללים חיצוניים הפכו להיות הכי מבוקשים. אם בעבר חללים אלו שימשו רק למרפסת עישון, היום אנשים כבר יושבים על המרפסת עם לפטופים ומקיימים שם פגישות והפסקות צהרים. בנוגע למבני מגורים אנחנו רואים יותר גיוון בשטחים פרטיים וסמי פרטיים בתוך מתחמים. לדוגמא, היום אנחנו מתכננים פרויקט גדול בעירוב שימושים בירושלים, אשר כולל 1000 דירות קטנות, כאשר בכל קומה מתוכננת מרפסת ענקית משותפת בנוסף לחללי עבודה קומתיים וקומות עם דקים גדולים לצרכי הדיירים. תכנון זה יאפשר לאנשים לעבור מהדירה הפרטית למקומות מגוונים לצרכי עבודה, מפגש ואירוח".
גיא מילוסלבסקי: "המעבר לעבודה מהבית במודל עבודה היברידי נשאר איתנו גם לאחר הקורונה, אנשים עובדים גם כיום יותר ימים ושעות בבית. בהתאם לכך משתנה גם תכנון חלל הפנים של יחידות הדיור: פינת העבודה הביתית מקבלת יותר תשומת לב, כדי שהיא תעניק מקום עבודה נוח, מבודד מרעשי רקע, עם תאורה ואולי גם נוף. אנו משלבים תכנון מודולרי בדירה ובכך לאפשר יצירת הפרדה בין חללים ולייצר עוד פינות עבודה נוספות בעת הצורך, למקרה ששני בני הזוג עובדים בבית, הילדים לומדים מרחוק וכדו'. כך אנחנו מקפידים לשלב בתכנון דירות גם מרפסת גדולה יותר עם חשיפה לאוויר ותאורה טבעית שמאפשרים לאנשים לצאת החוצה להתאוורר במהלך שעות השהייה הארוכות בביתם.
גם בתחום תכנון נדל"ן למשרדים המעבר למודל עבודה היברידי יוצר שינויים משמעותיים. חברות גדולות הבינו שהעובדים רוצים לעבוד קרוב לבית ועוברות למבנה משרדים מבוזר: כבר לא מצפים שכל העובדים יגיעו למטה החברה בעיר הגדולה, אלא יש כמה משרדים, לדוגמא: המטה בתל אביב, שלוחה בצפון, שלוחה בשרון ועוד שלוחה בדרום. זה מאפשר לעובדים להגיע בקלות לעבודה, ונותן לחברות להעסיק כח אדם שעד היום היה רחוק מידי וליצור מגוון תעסוקתי וחברתי עמוק יותר.
הצורך התכנוני משתנה בהתאם. הביקוש לשטחי משרדים בפריפריה גדל בהדרגה, ושם אנו מתכננים שטחי משרדים קטנים יותר, לרוב במבנה Open Space במגוון מיקומים.
גם הביקוש למשרדים משותפים הולך וגדל, והם מהווים תחליף למשרדים עצמאיים קטנים שחברות קטנות שכרו בעבר. חלק מהעובדים עובדים מהבית והמשרד המשותף נותן פתרון משרדי מעולה עבורם.
אנו נותנים יותר תשומת לב לתכנון חללי Open Space על מנת לאפשר לעובדים לעבוד בהם בשיטת hoteling – שריון עמדת עבודה משותפת מבעוד מועד. לצד זה, אנו נדרשים לשלב עם שטחי ה- Open Space גם חללים משלימים: יש לתכנן יותר חדרי ישיבות לטובת עריכת פגישות און ליין, החל מחדרים קטנים עבור משתתפים בודדים ועד חדרי ישיבות גדולים לטובת ישיבות און ליין רבות משתתפים, ולתכנן בהם גם תשתיות מולטי מדיה אשר יאפשרו לקיים את פגישות האון ליין בדרך אפקטיבית ונוחה. מכיוון שחלק מהזמן העובדים עובדים מהבית מרחוק, בימים בהם הם כן נמצאים במשרד, גדל הצורך ביצירת תקשורת פתוחה. לכן כיום אנו מתכננים יותר שטחים פתוחים בהם ניתן לקיים אינטראקציה בין אישית לא פורמלית: פינות אוכל, פינות ישיבה נוחות בהן אנו משלבים צמחיה, מרפסות פתוחות ועוד".
אילו טרנדים תכנוניים 'ירוקים' וטכנולוגיים בולטים צפויים ללוות אותנו בעשור הקרוב?
רפאל דה לה פונטיין: "המשרד שלנו מתמקד ומתגאה ביכולת הטכנולוגית המתקדמת בשלבי התכנון. אנחנו משתמשים בכלים התלת מימדיים והפרמטריים הכי מתקדמים - כגון גראסהופר ודיינמו - כדי לקבל פידבק לכל אורך הדרך בנוגע לPERFORMANCE של המבנים והחללים גם מבחינת איכות וגם מבחינה סביבתית. כיום, המודלים של LEED ובנייה ירוקה הפכו להיות מרכזיים בכל פרויקט. משכך, כל פרויקט אצלנו מלווה ביועץ איכות סביבה כאשר אנחנו שמים דגש על עקרונות איכותיים הקשורים לסביבה עוד בשלב פיתוח הקונספט הראשוני האדריכלי. גם חומרי הבנייה והטכנולוגיה החכמה לניהול מבנים ומשאבים התפתחה מאוד בכל מה שקשור לחזיתות הבניינים, מה שמאפשר בידוד ברמה גבוהה בעזרת קירות מסך כפולים וניהול מי נגר כולל קירות וגגות ירוקים. אחד הנושאים הכי חמים בתעשייה זה נושא הטיפול באשפה עם מערכות חכמות פניאומטיות. היום כבר כמעט כל פרויקט שלנו מרכז את כל האשפה בעזרת תעלות אשר שואבות את הזבל לנקודת איסוף מרוכזת. בהמשך המערכות האלו מתוכננות להתמשק גם עם מערכות אקוויוולנטיות עירוניות שיתחברו למבנים ויובילו את האשפה הלאה ללא צורך בדחסניות ובמשאיות זבל. עוד נושא שיקבל ביטוי הוא תכנון נכון של בניינים בעלי יכולת להתפרק לחומרים המאפשרים מחזור או שימוש חוזר לאחר הריסה. ענף הבנייה מייצר הרבה מדי פסולת וזהו נושא שיהיה יותר ויותר אקוטי עבור שמירה על איכות הסביבה".
עדן בר: "כבר הרבה שנים ישנם שינויים גדולים בהתייחסות לשימור משאבי כדור הארץ. התכנים חלחלו באופן הדרגתי לעבודת האדריכלות כדוגמת תקני בניה ירוקה. יש כיום מגמה להטמיע את הנושאים האלו בתחום תכנון הערים. מרמת הקמת שכונות קומפקטיות והליכתיות, תחבורה ציבורית, שימושים מעורבים שיכללו מלאכה, מסחר, משרדים, מבני ציבור ומגורים באותו קומפלקס בנוי, ועד רמת בניית המרחב הציבורי כמשמר למקסימום את משאבי המים. התכנון נעשה יותר מורכב ומערכתי ומחייב עבודה צוותית הדוקה ומקצועית, וכמובן מתוך כך ובהסתכלות קדימה לעבר העתיד, גם יותר מעניינת ומועילה".
גיא מילוסלבסקי: "אנחנו רואים שהמודעות לבניה ירוקה ואיכותית עולה, והלקוחות מצפים מאיתנו לתכנן סביבה בריאה המעניקה איכות חיים, תוך שמירה על ערכי קיימות ודאגה גם לדורות הבאים. אנחנו מטמיעים בתכנון שלנו יותר ויותר שימוש בחומרים ירוקים, מתייחסים לשיקולים טרמיים, לתכנון הממקסם את כמות האור הנכנסת לחללים תוך מניעת קרינה ישירה, ממקסמים יעילות אנרגטית בשימושים לתאורה ומיזוג, משלבים פתרונות טכנולוגיים חדשניים הכוללים שימוש בחיישנים לבקרות אוטומטיות ועוד.
בתכנון המרחב העירוני סביב מגדלים ומתחמים המגמה היא ליצור מרקם עירוני הכולל בתוכו גם שטחים ירוקים שיהיה נעים לצאת אליהם להתאוורר בטבע: פארק, שדרה, מתחם ספורט ועוד. במגדלים מדובר במבנים המכילים אלפי אנשים ביום, ולכן אנו מתייחסים אליהם כאל עיר וורטיקאלית, שבה הדיירים והמבקרים יכולים להסתובב בהם אנכית, בדיוק כמו שמטיילים ברחובות העיר האופקית. לכן אנו מתכננים שטחים פתוחים גם בגובה הקומות: פארק ומסעדה בקומת הגג, sky garden בקומות המגדל, שטחי ישיבה ומרפסות ירוקות בקומות ציבוריות ועוד. כל אלו משתלבים עם עירוב השימושים אשר מאפיין מגדלים ויוצרים בהם עיר וורטיקאלית שכיף לנוע במרחב של המגדל".
גיל שנהב: "סקופ: גם בעוד 10 שנים אנשים לא יגורו באינטרנט. בניגוד לתעסוקה שחלק מהזמן חלק מהעובדים יכולים לעבוד באמצעות האינטרנט ומרחוק במקום עבודה מהמשרד, אי אפשר לקבל דירת מגורים ומיטה לישון באמצעות הווי פיי. לכן עלינו להבין כיצד עולם המגורים עומד ללבוש ולפשוט צורה. ללמוד את תפקוד ויחסי גומלין עם העיר, השכנים וחשבון הבנק".
כיצד ישפיע תיקון החוק 128 על עולם האדריכלות. מה הם ההיבטים החיוביים ומה הם ההיבטים השליליים שמביא עימו התיקון?
עדן בר: "תמ"א 38 על תיקוניה השונים היוותה 'סטרטר' לטיפול בנושא חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה בלבד. זהו חוק ארצי שמשליך על רמת הבניין הבודד, דבר שהוא נדיר בהיררכיה של תהליכי התכנון. מאז שהחוק אושר בשנת 2005 הוא עודכן בתהליך של ניסוי ותהייה, וכמובן כמו בכל נושא תכנוני, 'שתילת החוק' במערך אורבני מורכב לא עברה בקלות.
ככל שעובר הזמן, התגלה שתכנית תמ"א 38 מאפשרת חיזוק מבנים קטנים עם מעט יחידות דיור ומעט שטחי בניה במקומות בהם ערכי הקרקע גבוהים. כלומר, ההיפך מהכוונה הראשונית לחזק מבנים במקומות הנדרשים כמו בבניינים עם הרבה דיירים ונפח בנייה גדול אשר עשויים לקרוס בקלות בזמן רעידת אדמה. השם הפך עם השנים מתמ"א 38 ל'התחדשות בניינית'. ישנו תהליך כיום שבו עיריות וגופים ממשלתיים מכינים לעצמם את התוכנית האמורה. תהליך זה מורכב כי הוא משנה את פני הערים ללא הסתכלות כוללת ראויה, אם כי הוא עדיף מתהליך אחר. ככל שנראה לי, תיקון 128 לחוק אמור לגשר על התקופה של סוף תמ"א 38 ועד שכל עיר תערוך תכנית לעצמה. לדעתי עדיף לעדכן ולהאריך את תוקף התמ"א 38 אליה כולם רגילים, מאשר לשנות את הכללים שוב מהיסוד".
גיא מילוסלבסקי: "תיקון 128 מבורך בזכות המענה להמשך תמ"א 38, כפתרון לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, חידוש פיזי של המבנים, ויצירת התחדשות עירונית גם בפרויקטים קטנים בהם לא ניתן ליצור התחדשות במסגרת פינוי בינוי.
ברמה התהליכית, זהו תיקון אחד מתוך רבים שחוקקו בשנים האחרונות לחוק התיקון והבניה שחוקק בשנת 1965, והוא למעשה חידוש תוקף של פקודת תכנון מנדטורית משנת 1921. החוק הישן יחד עם כל התיקונים שנוספו עליו מקשים על תפקוד תקין של הענף, נדרשים הרבה חריגים, ונוצר חוסר וודאות לכל הצדדים: הרשויות, היזמים, הקבלנים, האדריכלים וגם לכולנו כאזרחים. לכן, במקום להמשיך להעמיס עוד תיקונים הגיע הזמן לחדש את חוק התכנון והבניה כך שהוא יתאים למציאות של ימינו ויהווה מסגרת של כללים והנחיות.
התיקון ממשיך את תפיסת המציאות הנוכחית של תוכנית תמ"א 38 המשלבת מגורים ושטחי ציבור. כדאי לשקול גם הוספת שטחי מסחר כדי ליצור עירוב שימושים מגוון וכך ליצור מרקם עירוני משמעותי שיתרום ליצירת קהילה במסגרת ההתחדשות העירונית, בעיקר במרכזי הערים.
לעניין הוספת שטחים לבניה ציבורית המוצעת בתיקון לחוק, יש להבין שחובה זו תעמיס עוד עלויות על היזם, כך תפחית את ההיתכנות הכלכלית של התחדשות עירונית בפריפריה, ולמעשה תקצין את המצב הקיים שבו רוב ההתחדשות העירונית מרוכזת בערי המרכז, ולא מיושמת בפריפריה. הוספת אפשרות לשלב גם שטחי מסחר יכולה להגדיל גם את הכדאיות הכלכלית וכך לאפשר ביצוע פרויקטים גם בפריפריה".
רפאל דה לה פונטיין: "אנחנו סך הכל מברכים על קידום היכולות של הועדות המקומיות ועל הרחבת סמכויותיהם בכל מה שקשור לתוכניות של התחדשות עירונית. עם זאת, אם הכוונה היא לייעל את התהליכים הרי שהמהלך יבשיל רק אם יוקצבו צוותים הולמים בעיריות שיידעו לקבל ולקדם תכניות רבות ומגוונת. ביטול הליך ההקלות באופן גורף הוא סך הכל מבורך אבל נראה לי בעייתי לאור המציאות שהרבה מהתכניות הישנות הן בעייתיות ולא גמישות ולא מותאמות למציאות התכנונית העכשווית. הליך ההקלות מאפשר את הגמישות הזאת באמצעות מתן משקל רב יותר לשיקול הדעת של הצוות העירוני ואפילו בהענקת אפשרות להתנגדויות. לדעתי יש הקלות שאפשר לשקול לבטלן אך יש כאלה - כגון גובה בינוי וקווי בניין - שמאוד משמשות את הרשויות והמתכננים.
לגבי חישוב השטחים, ביטול הקביעה של שטחים עיקריים ושטחי שירות, מדובר ברעיון הנכון באופן מוחלט מאחר והוא מאפשר תכנון מיטבי וגמיש כאשר נתונים והנחות יסוד משתנים הרבה פעמים לאורכו של הפרויקט , עובדה המשפיעה על החלוקות האמורות".

setTimeout(function() { let button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .fbBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .twBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .mlBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.facebook") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.twitter") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.email") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.print") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Print" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.fb") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.tw") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.mail") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) }, 3000);