השנה האחרונה של עו"ד מיכל כהן בראשות רשות התחרות היתה סוערת למדי, תוך שהיא ממשיכה להתנהל תחת איום הדחה מתמיד מצד שר הכלכלה ניר ברקת. עם זאת, נראה שיוקר המחיה בישראל לא התרשם מפעולות הרשות, ובטח שלא השר.
המהלך הבולט ביותר של כהן היה ההכרזה על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בתחום הפיקדונות, צעד תקדימי שנועד לבלום רווחי עתק של כ־20 מיליארד שקל מפער הריביות. עם זאת, הוא נתקל בהתנגדות חריפה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ושל הבנקים עצמם, כמובן, שארבעה מהם גם ערערו על ההחלטה לבית המשפט. המהלך של כהן עוד רחוק מאוד מהתממשות. בתחום הסליקה היא הצליחה לרשום הישג כשהובילה את פתיחת מס"ב (מרכז הסליקה הבנקאי) לשחקני פינטק. בנוסף, כהן מטפלת באישור מכירת כאל, המוחזקת בידי דיסקונט והבינלאומי, לקבוצת חורש־הראל. מפרסומים בכלכליסט עולה שהיא ויתרה על הדרישה שכאל תיפרד מהמועדון של שופרסל בתמורה למגבלות שימנעו זליגת מידע לסופר־פארם, שגם בה ג'ורג' חורש מחזיק בנתח.
בגזרה הקמעונאית נראה שהמעורבות של רשות התחרות פחות צלחה. אומנם השנה החל משפטו של הבעלים של רשת ויקטורי אייל רביד, שזכה לכותרות, אבל המשפט רק מדגיש את העובדה שעוד תיק שנפתח בקול תרועה רמה, עם פשיטת חוקרי הרשות על משרדי שופרסל ושטראוס וחקירות נגד יבואנים ויצרני מזון מובילים, הסתיים בקול ענות חלושה.
