משבר הורייזן: הזדמנות לאומית לתעדוף מחקר ופיתוח
האיום בנידוי מתוכנית הורייזן אירופה מחייב את ישראל להגדיל ולגוון את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח ולחזק את שיתופי הפעולה האסטרטגיים עם ארה"ב בתחומי המדע והטכנולוגיה
מדע אקדמי, מעצם הגדרתו, אינו יכול להתקיים בחלל ריק. הוא נסמך ונשען על ידע קודם שחייב להיות נגיש לחוקרים. הוא צריך להתפרסם בכתבי עת בינלאומיים ולהיות מוצג בכנסים כדי להגדיל את החשיפה לממצאיו ולאפשר לאחרים לבנות עליו, ולפתח אותו הלאה.
בנוסף, מחקר אקדמי הוא שיתופי במהותו. לאחר השלמת הדוקטורט, מדענים נדרשים לתקופת השתלמות "בתר-דוקטרט" במוסד אקדמי אחר – בעדיפות גבוהה מחוץ למדינה. בכך, הם זוכים באפשרות להעשיר את מתודולוגיית המחקר, להגדיל את המדגמים העומדים לרשותם, לגוון את הציוד המשמש אותם במחקר, ולהגדיל את נכסיותם למוסד האקדמי במדינת-האם בו ייקלטו כחברי סגל בזכות היכולת לקשר אותו למחקר בינלאומי.
מהסיבות הללו, התנעת ההליך באיחוד האירופאי להשעיית ישראל - בשלב זה מחלק אחד של הסכמי הורייזן אירופה - צריך להדאיג מאוד את נבחרי הציבור, את המוסדות האקדמיים במדינה ולמעשה את כולנו. הורייזן היא הרבה מעבר לתוכנית מימון; היא פלטפורמה קריטית לנטוורקינג, שיתופי פעולה בין-לאומיים, חשיפה לידע פורץ דרך וחיבור למאות מוסדות ומעבדות מחקר באירופה ומעבר לה. ההשתתפות בתוכנית היא חיונית לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית במדע וחדשנות טכנולוגית. ככל שהאקדמיה הישראלית מהווה מנוע לתעשיית ההייטק עליה מתבססת הכלכלה הישראלית – שיתופי פעולה רשמיים בעולם המחקר המדעי מהווים לא פחות מנכס חיוני לביטחון הלאומי של ישראל.
בנוסף, התקצוב הממשלתי הישיר למחקר מדעי וטכנולוגי נמצא בחסר יחסי. ההישענות הכבדה על המגזר הפרטי ועל מימון זר היא אתגר מסורתי איתו מתמודד המדע בארץ. למרות שישראל היא המובילה העולמית בהוצאה על מחקר ופיתוח (מו"פ) אזרחי כאחוז מהתמ"ג (6.3% בשנת 2023), כ-91% מההשקעה מגיעה מהמגזר העסקי כאשר למעלה מ-50% מהמו"פ במגזר העסקי ממומן על ידי גורמים זרים, בעוד המימון הממשלתי הישיר למו"פ עומד על שיעור נמוך של כ-9% בלבד.
לפיכך, ולמרות שעדיין נדרשת הצבעה כדי לאשר את השעייתה החלקית של ישראל מהורייזן אירופה, המדיניות הנוכחית בנוגע למימון מחקר מדעי והמצב הגיאופוליטי מחייבים את המדינה להיערך טוב יותר במטרה להבטיח את עתידה כמובילה בחזית הטכנולוגית. לשם כך, ישראל נדרשת לשלוש פעולות מרכזיות.
ראשית, יש להגדיל משמעותית את ההשקעה הממשלתית במו"פ, ולוודא שהכספים מגיעים ישירות לחוקרים ולתשתיות המחקר. במידה שהדלת האירופאית נסגרת בפני ישראל, יש לוודא שהתקציב שמתפנה מתועל במלואו לקידום המחקר המדעי. הסטה של כספים אלו לצרכים אחרים עלולה להתברר כמכה אנושה ליכולות המדעיות של ישראל ובכייה לדורות. דוגמה אחת לכיוון השקעה רצוי היא הרחבת המנגנונים הבילטרליים לשיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים בין ישראל וארה"ב, בדגש על Deep Tech. התשתית לשיתוף פעולה בילטרלי בין המדינות קיימת באמצעות קרנות כגון BIRD, BSF ו-BARD הפועלות מזה עשרות שנים ומניבות תוצאות מרשימות.
אפיק פעולה שני שישראל צריכה לפעול בו הינו ניצול ההזדמנות להצטרף כשותפה מרכזית לברית טכנולוגית עם ארה"ב בעקבות השקת תוכנית ה-AI של הנשיא טראמפ. מטרת התוכנית היא להבטיח את הדומיננטיות הטכנולוגית של ארה"ב לאור ההתעצמות הסינית בתחום ה-AI והתחרות הבין-מעצמתית המתפתחת בין שתי המדינות. ישראל היא מועמדת טבעית להשתלבות בברית שכזו לאור יכולות החדשנות המוכחות שלה. צעד זה יקנה לישראל נגישות ליכולות AI מתקדמות שעשויות להזניק את המחקר המדעי והטכנולוגי.
אפיק פעולה שלישי שעל ישראל לקדם הינו מזכר הבנות (MOU) חדש לשיתוף פעולה טכנולוגי אסטרטגי עם ארה"ב. היוזמה, המקודמת בימים אלה על ידי המגזר האזרחי בישראל (בין השאר על ידי ארגון מיינד ישראל) עוסקת בהקמת מסגרת להשקעה משותפת בטכנולוגיות קריטיות ומתפתחות כמו AI, מחשוב קוונטי, ביוטק, ביטחון תזונתי וביטחון אנרגטי. מודל המימון המוצע כולל השקעה ממשלתית מסיבית לצד קידום שיתופי פעולה אקדמיים בין מוסדות מובילים בישראל ובארה"ב, ויצירת קבוצות עבודה בין-משרדיות. ה-MOU החדש יחזק את הברית הטכנולוגית בין ישראל לארה"ב ויבסס את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית - על כל המשתמע מכך בהיבטים כלכליים וגיאופוליטיים.
סכנת הנידוי של ישראל מהורייזן אירופה מציבה בפני ההנהגה המדינית הזדמנות לבחון את התייחסות המדינה למו"פ ולתעדף את הנושא. השקעה במדענים, בתשתיות מחקר מתקדמות וביכולת למסחר רעיונות תצעיד את ישראל קדימה ותבטיח את חוסנה ועתידה הכלכלי.
דן יכין הוא חוקר חדשנות טכנולוגית במיינד ישראל. ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי היא יועצת בכירה ומנהלת תוכנית במיינד ישראל, מרצה באוניברסיטת תל אביב וחברה-מייסדת בפורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי
