מלחמה? לסמוטריץ' חשוב לא לפגוע בתקציב התרבות החרדית
מלחמה? לסמוטריץ' חשוב לא לפגוע בתקציב התרבות החרדית
אגף תקציבים באוצר נאבק על 1.5 מיליארד שקל ששר האוצר נלחם לא לקצץ מהכספים הקואליציוניים. בהם 400 מיליון שקל לטובת הישיבות, 200 מיליון שקל לרשתות החינוך החרדי ו־300 מיליון שקל למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק
ביום חמישי האחרון התכנסו בכירי משרד האוצר לישיבה יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במטרה לסיים את הסאגה המתמשכת של עדכון תקציב 2023, כדי להתאים אותו להוצאות הבלתי צפויות שנוצרו עקב מלחמת חרבות ברזל. סמוטריץ' קיווה לסיים את העבודה על הצעת התקציב תוך כמה שעות, כדי שיוכל להעביר את הצעת המחליטים על עדכון התקציב כבר באותו ערב לממשלה, ובכדי שההצעה תוכל לעבור כבר ביום שישי בבוקר בהצבעה טלפונית. אבל זה לא קרה.
התעקשותו של השר האחראי על כלכלת ישראל להעניק תקציבים פוליטיים בזמן מלחמה ומשבר כלכלי הובילו אותו להתנגשות בלתי נמנעת עם אגף תקציבים באוצר ועם העומד בראשו יוגב גרדוס. אחדים מהנוכחים בישיבה הגדירו אותה כ"מוזרה" ושהשיח בה היה "לא טוב", מה שהוביל לכך שבסופו של דבר הצדדים לא הגיעו להסכמות. כתוצאה מכך, ההצבעה על תקציב 2023 לא עלתה להצבעה בממשלה ביום שישי וייתכן שתעלה להצבעה רק בשני או בשלישי.
באוצר מחלקים את עדכון תקציב 2023 לשלושה חלקים שונים: הוצאות ביטחון, הוצאות אזרחיות וכספים קואליציוניים. הפער בנושא הכספים הקואליציוניים בין סמוטריץ' לבין אגף התקציבים עומד על כ־1.5 מיליארד שקל, כאשר על חלק מהסעיפים כבר הגיעו להסכמות לא סופיות וייתכן שבסופו של דבר הם כן יקוצצו.
בין השאר הסעיפים השנויים במחלוקת כוללים מענקים בהיקף של כ־400 מיליון שקל לטובת הישיבות החרדיות כאשר מדובר בתמיכה ישירה של כ־1,000 שקל לחודש לכל אברך; סכום של 200 מיליון שקל לטובת קבלת תוספות השכר של אופק חדש לתקצוב רשתות החינוך החרדיות הפרטיות שחלקן אינן מלמדות לימודי ליבה ולא מפוקחות כראוי על ידי משרד החינוך; 100 מיליון שקל לטובת פעילויות "תרבות חרדית" במשרד החינוך — תקציב שצפוי להגיע לעמותות חרדיות והוקפא בחודש שעבר על ידי שר החינוך יואב קיש והחשב הכללי יהלי רוטנברג. תקציבים נוספים כוללים 30 מיליון שקל לטובת תוכנית "מסע" לחרדים; 30 מיליון שקל להפחתת תשלומי הורים בחינוך הממלכתי־דתי בלבד; 20 מיליון שקל שמיועדים למניעת נשירת חרדים מישיבות באופן שמקטין את כמות המתגייסים בחברה החרדית; וסעיפים שונים שמסתכמים לסכום מצטבר של כ־300 מיליון שיוכפפו למשרד ההתיישבות והמשימות לאומיות של אורית סטרוק.
במידה ואלו לא יקוצצו בסופו של דבר, ייווצר מצב בו הכספים הקואליציוניים לחרדים ולציונות הדתית ימשיכו לזרום בזמן שהתקציבים לשנת 2023 להחלטות ממשלה - דוגמת "מדיניות ממשלתית לשילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית" - יקוצצו כליל.
מלבד המחלוקת על ה־1.5 מיליארד שקל של הכספים הקואליציוניים בשנת 2023, ישנה מחלוקת נוספת על סכום של 5 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים לשנת 2024. נכון לעכשיו, סמוטריץ' מסרב להתייחס לשינויי התקציב של שנת 2024 ולא מוכן להתחייב כי כלל הכספים הקואליציוניים יקוצצו. מדיניותו של סמוטריץ' בנוגע לכספים הקואליציוניים הובילה אותו להתנגשות עם השר בני גנץ וחברי הכנסת של המחנה הממלכתי שדורשים לבטל גם את הכספים הקואליציוניים העתידיים.
ההתנגשות יכולה גם להוביל למשבר אל מול חברי הכנסת של הליכוד שמשרדיהם צפויים לספוג קיצוצים עמוקים יותר מאשר משרדים המוחזקים על ידי שרי הציונות הדתית והמפלגות החרדיות. ההערכה היא שהוויכוחים הנוכחיים שמתמקדים בתקציב 2023 הם רק פרומו חיוור לעימותים הצפויים לקראת עדכון תקציב 2024, שצפוי לכלול קיצוצים נרחבים וייתכן שאף סגירה של משרדים ממשלתיים המוגדרים מיותרים.
בכל הקשור להוצאות הביטחון, באגף התקציבים המליצו שאלו יעמדו על כ־17 מיליארד שקל, אך השר דרש תקציב גדול יותר לטובת הוצאות הביטחון כאשר המחשבה מאחורי העניין היא להגדיל חלק מהתשלומים לשנת 2023 כדי לשפר את נתוני 2024. נכון לעכשיו מסתמן שהצדדים יגיעו לפשרה בעניין.
בכל הקשור להוצאות האזרחיות, באגף התקציבים רצו שאלו יעמדו על 11 מיליארד שקל אך השר סמוטריץ' מעוניין להגדיל אותן ל־13.5 מיליארד שקל. בדרגים המקצועיים באוצר טוענים כי הפער בין שני הסכומים נובע מכך שסמוטריץ' מבקש להכניס תקציבים "פוליטיים" שאינם קשורים ישירות ללחימה להוצאות האזרחיות, כמו "התעצמות וכוננות" של יישובי יהודה ושומרון בהיקף של 200 מיליון שקל ו־200 מיליון שקל להוצאות שיוכפפו גם הם לשרת ההתיישבות והמשימות לאומיות וחברת מפלגתו אורית סטרוק.
בדרגים המקצועיים באוצר העבירו ביקורת קשה על כך שבדרג הפוליטי מנצלים את עדכוני התקציב והקיצוצים בכדי "לגנוב סוסים" ולנסות להשיג תקציבים חדשים. בין השאר צוין כי שרים בליכוד ביקשו לנצל את הקיצוצים כדי להעביר כספים לשלטון המקומי, רגע לפני הבחירות המקומיות.
לאחר שתאושר בממשלה, הצעת התקציב צריכה לזכות ברוב של שלוש קריאות במליאת הכנסת ותעבור דרך ועדת הכספים שבראשה עומד משה גפני (יהדות התורה). ההצבעה בכנסת צפויה לזכות להתנגדות מצד האופוזיציה, וגם בוועדה של גפני צפויה התנגדות משמעותית לפגיעה אפשרית בתקציבים לחרדים.
